איגוד לשכות המסחר מחריף מאבק רגולטורי מול האוצר ויוקר המחיה בישראל

איגוד לשכות המסחר מחריף מאבק רגולטורי מול האוצר ויוקר המחיה בישראל
המאבק העסקי מחריף

במהלך השנה האחרונה מתרחב תפקידו של איגוד לשכות המסחר בשורת עימותים כלכליים סביב מסחר, מיסוי ועלויות התפעול של עסקים בישראל. הראיון עם נשיא האיגוד שחר תורג'מן מציג קו תקיף נגד משרד האוצר, לצד דרישה להפחתת רגולציה, הגדלת מכסות עובדים זרים ושינוי מנגנונים שלדבריו מכבידים על המגזר העסקי.

היילייטס

  • איגוד לשכות המסחר בלם הרחבת הפטור ממע"מ מ-75 דולר ל-150 דולר וממשיך לדרוש צמצום רגולציה והפחתת מסים בענפי המסחר.
  • תחום התעסוקה: האיגוד לוחץ להגדלת מכסות העובדים הזרים ב-30 אלף על רקע מחסור של 150-200 אלף עובדים במשק ומגבלות על פלסטינים.
  • בזמן שהאיגוד מאשים את הממשלה ביוקר המחיה דרך מסים ורגולציה, הביקורת הציבורית נמשכת בשל השפעות על הגנות עובדים וכיס הצרכנים.

המאבק על מע"מ, רגולציה ועלויות עסקים

כפי שדווח בגלובס, שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר ויו"ר בריל, מציג את מאבק האיגוד נגד הרחבת הפטור ממע"מ על הזמנות מחו"ל כאחת ההצלחות הבולטות של הארגון מול משרד האוצר והכנסת. לדבריו, הניסיון להעלות את תקרת הפטור מ-75 דולר ל-150 דולר ובהמשך ל-130 דולר היה פוגע בעיקר בעסקים מקומיים קטנים ובינוניים, גם אם היה מוזיל חלק מהרכישות לצרכנים.

תורג'מן טוען כי יוקר המחיה בישראל נובע בעיקר ממבנה עלויות רחב יותר, ובפרט מנדל"ן, תחבורה ומזון, ולא מקמעונאות בתחומי ההלבשה, ההנעלה והאלקטרוניקה. בתוך כך הוא מותח ביקורת חריפה על שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ומייחס למהלך שיקולים פוליטיים, אך אלה מוצגים בראיון כטענותיו האישיות ולא כעובדות מוכחות.

בראיון הוא מרחיב גם את דרישות האיגוד לצמצום רגולציה, ובהן ביטול חובת סימון המחירים על מוצרים ובחינה מחדש של הליך השימוע לפני פיטורים. לצד זאת הוא תומך בהפחתת מסים על מזון, כולל מזון לתינוקות, ובהסרת מכסי מגן, תוך תמיכה בהרחבת אימוץ תקינה אירופית בישראל במסגרת רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל".

השפעה על מסחר, תעסוקה ויחסי הכוחות במשק

תורג'מן מציג את איגוד לשכות המסחר כגוף שמבקש להרחיב את השפעתו לא רק מול האוצר אלא גם מול בעלי קניונים ומשרדי הממשלה. במהלך המלחמה דרש האיגוד שבעלי נכסים מסחריים יישאו בחלק מהנטל בתקופות סגירה, ובמקביל העלה טענות על היעדר שקיפות מספקת בגביית דמי ניהול בקניונים.

בתחום התעסוקה, האיגוד ממשיך ללחוץ להגדלת מכסות העובדים הזרים בענפי המסחר והשירותים, על רקע המחסור בכוח אדם מאז עצירת כניסת עובדים פלסטינים. תורג'מן טוען כי המשק עדיין חסר בין 150 אלף ל-200 אלף עובדים, וכי עובדים ישראלים אינם ממלאים חלק ניכר מהתפקידים בענפי הסיעוד, החקלאות והלוגיסטיקה, בעוד האיגוד פועל לאפשר העסקה של לפחות 30 אלף עובדים זרים גם בקמעונאות ובמסחר.

העמדה הזו משקפת תפיסה רחבה יותר שלפיה הממשלה היא הגורם המרכזי ליוקר המחיה, דרך מסים, רגולציה ועלויות מבניות, ולא היבואנים והקמעונאים. מנגד, הביקורת הציבורית על דרישות האיגוד נותרת בעינה, משום שמהלכים כמו ביטול רגולציה בתחום הצרכני או צמצום הגנות לעובדים עשויים להקל על עסקים אך גם להשפיע ישירות על כיסי הצרכנים ועל מאזן הכוחות בשוק העבודה.

בסביבת סמוטריץ' דוחים את טענות תורג'מן ומסרו כי הוא מייצג אינטרסים של קבוצת ענק הפוגעת, לדבריהם, בצרכנים ובמשק. העימות הזה ממחיש כי המבחן הבא של האיגוד לא יהיה רק ביכולת לבלום מהלכי ממשלה, אלא גם בשאלה אם הדרישות שהוא מקדם יתורגמו להקלה רחבה במשק או בעיקר לשיפור תנאי הפעילות של החברות בענף.

בכתבה קודמת שלנו סקרנו את התיקון לחוק תובענות ייצוגיות שאושר בוועדה משותפת, ושנועד להחריג עסקים קטנים ובינוניים מהליך תובענה ייצוגית לפי רף מחזור שנתי חדש. הדגש היה על הפחתת החשיפה המשפטית לכ-660 אלף עסקים ועל המחלוקת סביב גובה התקרה – מהלך שממחיש כיצד רגולציה ושינויים חקיקתיים יכולים להקל על פעילות עסקים, אך גם לעורר ויכוח ציבורי.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.