ה-ECB מקדם אינטגרציה בשוק הבנקאות ופיקוח מידתי באירופה

ה-ECB מקדם אינטגרציה בשוק הבנקאות ופיקוח מידתי באירופה
ה-ECB מקדם רפורמה בנקאית

הבנקים האירופיים פועלים במסגרת רגולטורית עמידה יותר, אך הדיון בעלויות הציות ובתחרותיות נותר מרכזי עבור המגזר. הבנק המרכזי האירופי מציין כי פישוט צריך להתקדם לצד אינטגרציה עמוקה יותר של השוק, ולא להחליש את התקנים הזהירותיים ברחבי גוש האירו.

היילייטס

  • פרנק אלדרסון מה-ECB תומך בהעלאת הסף הרגולטורי המפושט מ-€5 מיליארד ל-€10 מיליארד בנכסים, מה שיכניס 150 בנקים נוספים למשטרי ציות מקלים יותר.
  • אלדרסון טוען כי פיצול השוק, ולא הרגולציה, הוא המכשול העיקרי לתחרותיות של הבנקים האירופיים, וקורא להשלמת השוק האחיד, איחוד הבנקאות ותוכנית אירופית לביטוח פיקדונות.
  • ה-ECB מצפה לתוכניות פעולה קונקרטיות של הבנקים להגנת סייבר הקשורה ל-AI עד סוף אוקטובר, ומדגיש סיכונים הנובעים מתלות במודלים, איכות נתונים וריכוזיות בענן.

מאמר זה תורגם מהמקור. קראו את הגרסה המקורית מאת הכתב שלנו כאן.

ה-ECB מציג את הטיעון לכללים פשוטים יותר ומבוססי סיכון

כפי שדווח על ידי הבנק המרכזי האירופי, חבר הוועד המנהל פרנק אלדרסון אומר כי עלויות הרגולציה שלאחר המשבר עדיין מוצדקות, משום שהנזק הפיננסי והחברתי שנגרם ממשבר 2008 עלה בהרבה על הנטל שהוטל על הבנקים. לדבריו, המלווים האירופיים כיום ממוקפנים טוב יותר, מחזיקים בעמדות נזילות חזקות יותר ובממוצע רווחיים יותר מכפי שהיו זה שנים רבות.

אלדרסון אומר כי הפיקוח הפך למורכב יותר, בין היתר משום שהבנקים שונים זה מזה במידה רבה ומתמודדים עם מגוון רחב יותר של סיכונים, בהם מתיחויות גיאופוליטיות, איומי סייבר, סיכוני אקלים וטבע ובינה מלאכותית. לטענתו, אין לשאוף למורכבות לשמה, והוא מוסיף כי המפקחים כבר הפחיתו את חובות הדיווח והאיצו תהליכים, תוך הדגשה שפישוט אינו יכול להפוך לדה-רגולציה.

בנושא המידתיות, הוא אומר כי המסגרת הנוכחית כבר מעניקה יחס מקל למוסדות קטנים ולא מורכבים, המדווחים רק עד 30% מהנתונים הנדרשים מבנקים גדולים. הוא מוסיף כי העלאת הסף עבור קטגוריה זו מ-5 מיליארד אירו בסך הנכסים ל-10 מיליארד אירו עשויה להכניס כ-150 בנקים נוספים למשטר הפשוט, בעוד שמרווחי זמן ארוכים יותר בין סקירות רגולטוריות ושימוש חוזר נרחב יותר בנתוני מבחני קיצון קיימים עשויים גם הם להקל על דרישות הציות של מלווים קטנים יותר.

אלדרסון אומר שכל פישוט נוסף חייב להיות מוגבל בהתאם לפרופיל הסיכון של כל בנק ואסור לו להחליש תקנים זהירותיים מרכזיים כגון ממשל תאגידי, ניהול סיכונים, הון, נזילות ועמידות. הוא מוסיף כי גישה מידתית יותר תאפשר למפקחים למקד משאבים באיומים המשמעותיים ביותר על היציבות הפיננסית.

פיצול, AI וקשרים לגופים חוץ-בנקאיים מעצבים את סיכוני התחרותיות

אלדרסון מזהה את הפיצול, ולא את הרגולציה עצמה, כמכשול העיקרי לתחרותיות הבינלאומית של הבנקים האירופיים. לדבריו, היעדרו של שוק בנקאות משולב במלואו מונע מהמלווים למצות יתרונות לגודל, לשפר את הקצאת ההון והנזילות ולהרחיב פעילות חוצת גבולות ברחבי הכלכלה האירופית.

הוא קורא להשלמת השוק האחיד, איחוד החיסכון וההשקעות ואיחוד הבנקאות, לרבות תוכנית אירופית לביטוח פיקדונות. לדעתו, הבדלים במסגרות משפטיות, במשטרי חדלות פירעון ובכללי הגנת הצרכן ממשיכים לייקר שלא לצורך את הבנקאות חוצת הגבולות, בתקופה שבה אירופה זקוקה להשקעות גדולות כדי להתמודד עם המעבר האנרגטי, אתגרי האקלים והטבע ולחצים דמוגרפיים.

באשר לרגולציה גלובלית, אלדרסון אומר כי Basel III צריך להישאר אמת המידה המשותפת לכללי הבנקאות, בטענה שהבנקים צריכים להתחרות על יעילות, חדשנות וניהול סיכונים ולא על תקנים חלשים יותר. הוא מזהיר כי הקלת דרישות Pillar 1 לא תסיר את הסיכון, אלא עלולה להעביר יותר מהנטל מהרגולציה להתערבות פיקוחית.

הוא גם אומר כי AI יוצר הן הזדמנויות והן פגיעויות חדשות עבור הבנקים, במיוחד באבטחת סייבר, תלות במודלים, איכות נתונים וסיכון ריכוזיות הקשור לספקי ענן. אלדרסון מציין כי ה-ECB ביקש מהבנקים ביולי להעריך מחדש את הגנות הסייבר, תקציבי ה-IT והיקפי כוח האדם הקשורים לאיומים הנוגעים ל-AI, ומצפה לתוכניות פעולה קונקרטיות עד סוף אוקטובר.

מעבר לשימוש הישיר של הבנקים ב-AI, הוא אומר כי המפקחים עוקבים מקרוב אחר הקשרים בין מלווים למימון חוץ-בנקאי, לרבות אשראי פרטי. אף שמימון מבוסס שוק יכול לסייע במימון סדרי העדיפויות האסטרטגיים של אירופה, הוא מזהיר כי הסיכונים אינם בהכרח יוצאים ממערכת הבנקאות כאשר האשראי עובר אל מחוץ לה, משום שריכוזי סיכון סמויים יכולים להצטבר דרך חשיפות חופפות בין בנקים, ספקי אשראי פרטי ולווים תאגידיים.

במאמר הקודם שלנו על קריאת הבנק של אנגליה לתכנון התאוששות של “bare metal” הסברנו מדוע מפקחים רוצים שהבנקים יוכלו לשקם שירותים קריטיים גם אם מערכות הליבה נפגעות. ציינו כי AI מגדיל את היקף ומורכבות מתקפות הסייבר, ומוביל רגולטורים לדרוש עמידות ויכולות התאוששות מקצה לקצה חזקות יותר ברחבי המערכת הפיננסית.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.