דה קוס וקנוט מובילים במרוץ להחלפת לגארד ב-ECB

דה קוס וקנוט מובילים במרוץ להחלפת לגארד ב-ECB
דה קוס וקנוט מתחרים על החלפת לגארד ב-ECB

מנהיגי אירופה ייפגשו בבריסל ב-26–27 בנובמבר כדי לדון בזהות המחליף או המחליפה של כריסטין לגארד בתפקיד נשיאת הבנק המרכזי האירופי. החלטתה להתפטר ב-7 בפברואר 2027 האיצה את המרוץ על הנהגת הבנק, שעשוי לעצב מחדש את המדיניות המוניטרית בגוש האירו.

היילייטס

  • שיחות על בחירת יורש לראשות ה-ECB יתקיימו ב-26–27 בנובמבר.
  • לגארד תתפטר ב-7 בפברואר 2027.
  • דה קוס וקנוט מובילים במרוץ לירושה.

מאמר זה תורגם מהמקור. קראו את הגרסה המקורית מאת הכתב שלנו כאן.

בלומברג דיווח כי נשיא המועצה האירופית, אנטוניו קושטה, מצפה שהמנהיגים יגבשו מועמד מועדף בנובמבר ויקבלו החלטה סופית בדצמבר. לוח הזמנים המואץ נקבע בעקבות הודעתה של לגארד ביום חמישי כי תפרוש מוקדם מהצפוי. היא תעזוב כמעט תשעה חודשים לפני תום כהונתה בת שמונה השנים, באוקטובר 2027.

דה קוס וקנוט מסתמנים כמועמדים המובילים

פבלו ארננדס דה קוס, נגיד הבנק המרכזי של ספרד לשעבר העומד כיום בראש הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים, וראש הבנק המרכזי של הולנד לשעבר קלאס קנוט הם המועמדים המובילים. סקר כלכלנים מאוקטובר הצביע על דה קוס כמועמד המוביל, אם כי משא ומתן בין ממשלות אירופה עשוי להציב מועמד אחר.

המינוי מחייב הסכמה בין ממשלות גוש האירו, כאשר שרי האוצר יגבשו המלצה והפרלמנט האירופי ישתתף בתהליך ההתייעצות. קנצלר גרמניה פרידריך מרץ מצפה להחלטה עד סוף השנה, כך שלמנהיגים נותר זמן מוגבל לנהל משא ומתן על אחד המינויים הכלכליים המשפיעים ביותר באירופה.

המרוץ עשוי להפוך גם לחלק מחילופי תפקידים רחבים יותר. חברת מועצת המנהלים של ה-ECB, איזבל שנאבל מתכננת לפרוש בתחילת 2027, בעוד כהונתו של הכלכלן הראשי פיליפ ליין תסתיים במאי. ממשלות עשויות לפיכך לנהל משא ומתן על שלושת התפקידים יחד, תוך איזון בין אינטרסים לאומיים לניסיון מוסדי.

פרישת לגארד מעוררת שאלות בנוגע לעצמאות ה-ECB

לגארד נכנסה לתפקיד נשיאת ה-ECB בנובמבר 2019, אחרי מריו דראגי. פרישתה המוקדמת מגיעה על רקע ספקולציות בדבר תפקיד עתידי אפשרי בפורום הכלכלי העולמי והתעניינותה בהתפתחויות סביב הבחירות לנשיאות צרפת.

לעיתוי יש השלכות פוליטיות, משום שנשיא צרפת עמנואל מקרון ישתתף בבחירת מחליפתה לפני סיום כהונתו כנשיא. האפשרות הזאת עלולה להגביר את הביקורת על עצמאות ה-ECB, במיוחד כשצרפת מתמודדת עם אי-ודאות פוליטית ועם לחץ גובר בשוקי החוב הריבוני.

פרישתה של לגארד גם שוברת את הציפייה שנשיאי ה-ECB יכהנו את מלוא תקופת כהונתם בת שמונה השנים. לפניה, וים דויזנברג היה הנשיא היחיד שפרש מוקדם, במסגרת הסדר שהוסכם לפני תחילת פעילותו של המוסד ב-1998.

המדיניות המוניטרית ושוקי האג"ח מעלים את גובה ההימור

נשיא ה-ECB הבא יופקד על המדיניות המוניטרית של 21 מדינות גוש האירו ושל יותר מ-350 מיליון בני אדם. המינוי מגיע כשהבנק המרכזי מתמודד עם אינפלציה המונעת ממחירי האנרגיה, הקשורה לעימות עם איראן, עם עלייה בעלויות המימון הממשלתיות ועם ציפיות להעלאת ריבית נוספת בדצמבר.

תשואת האג"ח הגרמנית ל-10 שנים עמדה על כ-3.36% לאחר ההודעה, בעוד פרמיית התשואה על חוב צרפתי מקביל נותרה סביב 154 נקודות בסיס. המרווח משקף את חששות המשקיעים בנוגע למצב הכספי של צרפת ולאפשרות של חוסר יציבות פיננסית רחב יותר.

מבחינת השווקים, הדיונים בנובמבר יספקו אינדיקציה ראשונה לשאלה אם מנהיגי אירופה מעדיפים המשכיות מדינית או גישה אחרת לאינפלציה וליציבות פיננסית. המינוי בדצמבר עשוי לקבוע מי יירש את האתגרים האלה כשלגארד תעזוב בפברואר.

כפי שדיווחנו בעבר, ה ECB הותיר את הריבית על 2.5% לנוכח לחצים אינפלציוניים מתמשכים.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.