משרד הבריאות מזהה סיכוני מסכים, כוח אדם ומבנה מערכת בסיכום כהונת המנכ"ל
לקראת חילופי הנהלה במשרד הבריאות, משה בר סימן טוב מציג שורת אתגרים מבניים וציבוריים שלדבריו ממשיכים לעצב את פעילות המערכת גם לאחר שנות חירום ממושכות. בין הנושאים המרכזיים שהוא מבליט נמצאים השמנת ילדים, מיסוי מזון מזיק וסיגריות אלקטרוניות, הגבלת חשיפת ילדים לרשתות חברתיות והצורך להגדיל את ההוצאה הלאומית על בריאות באופן מנוהל.
היילייטס
- בסיומה של כהונת בר סימן טוב, משרד הבריאות מתמקד בהגבלת רשתות חברתיות לילדים, מיסוי מוצרי מזון מזיקים והגברת ההוצאה הלאומית לבריאות.
- עד שנת 2035, למעלה ממחצית מהסטודנטים לרפואה בישראל יוכשרו בארץ, והמערכת תגיע לשיעור רופאים לאדם בדומה ל-OECD.
- החלה הקמת בית חולים פרס בנגב, הוקדמו איחודים בין בתי חולים פסיכיאטריים וכלליים והושקה יוזמה לתיק מידע קליני לאומי לייעול שירותי הבריאות.
אתגרי המדיניות והמבנה לאחר תקופת החירום
כפי שדווח בגלובס, בר סימן טוב אומר בתדרוך עיתונאים עם סיום כהונתו כי המערכת ניצבת מול אתגרים משמעותיים בקידום הבריאות, ובהם הצורך בתוכנית לטיפול בהשמנת ילדים, תמיכה במיסוי מזון מזיק ושתייה מתוקה, וקידום התוכנית הלאומית למניעת עישון. לדבריו, המשרד עדיין אינו מצליח למסות סיגריות אלקטרוניות, והוא מזהה גם את המסכים והרשתות החברתיות כנושא מרכזי לשנים הקרובות, לאחר שכבר ניתנו המלצות להורים.לדבריו, הצעד המשמעותי הבא הוא הגבלת השימוש של ילדים ברשתות חברתיות וצמצום היכולת של מפרסמים למקד אליהם מסרים. לצד זאת הוא מזהיר כי ללא הגדלה מנוהלת של ההוצאה הלאומית על בריאות, ההוצאה תגדל באופן לא מבוקר ועל חשבון הכיס הפרטי של המטופלים.
בר סימן טוב מוסיף כי אחד הסיכונים למערכת הוא ריכוזיות גבוהה, שבמסגרתה גורם ניהולי יחיד עלול לגרום נזק רחב. הוא מציין כי סוגיית מבנה המערכת נבחנת בימים אלה בידי ועדה בראשות חיים הופרט, ומביע הסתייגות מכניסה של בעלי הון למערכת הבריאות, תוך תמיכה בכך שגם האחזקות בבתי חולים פרטיים יהיו בידי גופים ציבוריים.
השקעות בתשתיות, כוח אדם ובריאות הנפש
בר סימן טוב מתאר את הקדנציה השנייה שלו ככזו שמתנהלת לאורך רצף של מצבי חירום, מסיום מגפת הקורונה ועד שלוש שנות המלחמה. לדבריו, הנחת העבודה היא שהמערכת צריכה להישאר מוכנה לאירועי חירום, תוך בניית יתירות וגמישות בשגרה והתמודדות עם השלכות על בריאות הנפש, שיקום, התפתחות הילד ודפוסי התחלואה.בין ההישגים שהוא מונה נמצאים חיזוק המרכיב הציבורי במערכת הבריאות, הסתמכות על המערכת הפרטית גם בשעת חירום, ורפורמת כוח האדם בלימודי הרפואה. לדבריו, בעקבות רפורמת יציב והגדלת מספר הסטודנטים בישראל, עד 2035 יותר ממחצית הסטודנטים לרפואה יוכשרו בארץ, כל הלימודים יתבצעו במוסדות מוכרים, וישראל תגיע לשיעור רופאים לנפש בדומה לממוצע ה-OECD.
הוא מציין גם את תחילת בניית בית החולים פרס בנגב, קידום איחוד בין בתי חולים פסיכיאטריים וכלליים, תמריצים לכוח אדם גריאטרי והתוכנית הלאומית לבריאות הנפש. לדבריו, העברת רפואת הנפש לקופות החולים החל מ-2012 היא בסיס שאפשר למערכת להתמודד עם העלייה בצרכים לאחר הקורונה והמלחמה.
בנוגע לשירותי התפתחות הילד, בר סימן טוב מגן על המעבר משיטת החזרים לשיטת הסדרים, למרות הביקורת על זמינות הטיפולים במערכת הציבורית. הוא אומר כי המהלך נועד למנוע חסם כלכלי ולצמצם מצב שבו המערכת הפרטית שואבת כוח אדם, ומוסיף כי ניכרת עלייה במספר הטיפולים הניתנים במערכת הציבורית.
בתחום החדשנות הוא מציג את תחילת המהלך להקמת תיק מידע קליני לאומי, שאמור לרכז נתונים מבתי החולים ומקופות החולים, לשפר טיפול רפואי, לייעל תורים ולסייע למחקר קליני. לדבריו, ישראל ממשיכה לקדם מרכזי חדשנות וסטארט-אפים רפואיים, ובמקביל מנסה לשמר את מעמדה בזירה הבינלאומית באמצעות הצגת הידע שנצבר בהתמודדות עם אירועי פגיעה המונית.
כפי שצוין בכתבה קודמת שלנו, רפורמת התפתחות הילד בישראל יצרה עומסים, המתנות ארוכות ועלויות נוספות למשפחות.
חדשות תעשיית הבריאות האחרונות
- Forex
- Crypto