על רקע מחלוקת משפטית רחבה בענף התעופה, אל על מבקשת רשות ערעור מבית המשפט העליון על פסק דין שחייב אותה לממן הוצאות לינה של נוסעים שנתקעו בחו"ל בזמן סגירת המרחב האווירי. המהלך נוגע לפסק דין שקבע פיצוי של 29 אלף שקל למשפחה, ועשוי להשפיע על היקף האחריות של חברות תעופה במקרי חירום ביטחוניים.
היילייטס
- אל על ערערה לבית המשפט העליון על פסק הדין המחייב אותה לפצות נוסעים בגין 16 לילות לינה בעת סגירת המרחב האווירי, בסכום כולל של 29 אלף שקל למשפחה.
- בית המשפט המחוזי קבע כי חובת המימון חלה גם כשאין אפשרות להפעיל טיסה חלופית, מאחר שאין מגבלה בחוק על מספר לילות המזכים בפיצוי אלא אם הוצא צו מתאים.
- אל על טוענת שהפסיקה חושפת את חברות התעופה לסיכון כלכלי כבד במצבי חירום, פוגעת בתחרות ויכולה להוביל לעליית מחירי הטיסות בישראל.
המחלוקת המשפטית והערעור לעליון
כפי שדווח בגלובס, אל על טוענת בבקשתה כי פסק הדין של בית המשפט המחוזי יוצר תקדים בעל השלכות רוחב על כל ענף התעופה, משום שהוא עלול לחייב חברות תעופה לממן שהות ממושכת של נוסעים גם כאשר סגירת השמיים נכפית עליהן בהחלטת רשויות המדינה. החברה מבקשת הכרעה עקרונית של בית המשפט העליון שלפיה אין עליה חובה לספק שירותי סיוע במקרה של ביטול טיסה עקב סגירת מרחב אווירי מכוח החלטה שלטונית.לטענת אל על, קבלת עמדת המחוזי משמעותה שכל נוסע שטיסתו בוטלה עקב סגירת השמיים יהיה זכאי למימון מלא של תקופת ההמתנה, גם אם מדובר בעשרות ימים וגם אם לחברת התעופה לא הייתה אפשרות מעשית להציע טיסה חלופית. החברה מזהירה כי חשיפה לחיובים מצטברים במצבי חירום ביטחוניים עלולה להרתיע חברות זרות מהפעלת קווים לישראל, לצמצם את התחרות ולהשפיע על מחירי הטיסות.
פסק הדין נשען על מקרה של אורי דהן, אשתו ושני ילדיו, שרכשו כרטיסי הלוך ושוב לקרקוב. לאחר שהמדינה סגרה את המרחב האווירי ב-13.6.25 במהלך מבצע "עם כלביא", בוטלה טיסת החזור של המשפחה ב-17.6.25, והם שובצו לטיסת חילוץ רק ב-2.7.25. דהן תבע החזר על 16 ימי שהייה בחו"ל, ובית המשפט לתביעות קטנות פסק תחילה פיצוי עבור ארבעה לילות בלבד, אך בית המשפט המחוזי הרחיב את החיוב ל-16 לילות וקבע סכום מצטבר של 29 אלף שקל למשפחה בת שש נפשות.
המחוזי קבע כי גם בהיעדר אפשרות מעשית להעמיד טיסה חלופית, ההמתנה שנכפתה על הנוסעים מחייבת את החברה במימון הלינה. עוד נקבע כי שהייה של 16 לילות, אף שהיא ממושכת, עומדת במבחן הסבירות, וכי כל עוד לא הוצא צו לפי סעיף 9א לחוק שירותי תעופה, אין בחוק מגבלה על מספר הלילות המזכים בסיוע.
השלכות לענף התעופה ולציבור הנוסעים
אל על טוענת כי חוק שירותי תעופה נועד להסדיר זכויות נוסעים בשגרה ולעודד צמצום ביטולי טיסות, ולא להטיל על חברות התעופה חבות בלתי קצובה בזמן כאשר המדינה סוגרת את המרחב האווירי ומונעת מהן בפועל להפעיל טיסות, לרבות טיסות חלופיות. לדבריה, בתקופת המבצע המרחב האווירי נותר סגור כמעט לחלוטין לתעופה אזרחית, והיא נשאה בהוצאות כבדות ובהן אובדן הכנסות, אחסון מטוסים בחו"ל, הלנת צוותים, אבטחה ועלויות נלוות.החברה מוסיפה כי פעלה לסייע לנוסעים ככל יכולתה באמצעות טיסות חילוץ, מימון החזרת נוסעים בספינות מקפריסין ואפשרות לרכוש כרטיסים לטיסותיה עבור מי שלא שובץ לחילוץ. לצד בקשת רשות הערעור, חברות תעופה כבר עתרו לבג"ץ בשתי עתירות נפרדות בבקשה לקבוע שחובות הסיוע אינן חלות כאשר המרחב האווירי נסגר מכוח החלטות הרשויות, ולטענת אל על נוצר מצב שבו הערכאות האזרחיות ממשיכות לייצר הכרעות סותרות בסוגיה שטרם הוכרעה עקרונית.
מנגד, עו"ד ברק שמעוני, בא כוחו של אורי דהן, טוען כי בקשת אל על נועדה להעביר את הנטל הכלכלי מחברת התעופה אל הצרכן הבודד. לדבריו, חוק שירותי תעופה הוא חוק צרכני מובהק, והמחוקק כבר קבע מנגנון מפורש המאפשר להגביל את תקופת הזכאות לשירותי לינה באמצעות צו מתאים, אך צו כזה לא ניתן לא במבצע "עם כלביא" ולא במבצע "שאגת הארי". לשיטתו, פסק הדין המחוזי תואם את לשון החוק ואת תכליתו, והשאלה בדבר חלוקת הנטל במצבי חירום צריכה להיות מוסדרת בין המדינה לחברות התעופה, ולא על חשבון הנוסעים.
בעבר בחנו את חיוב עיזבון וינרוט שאושר סופית בעליון, שמדגיש את גבולות האחריות בהליכים משפטיים.
חדשות חדשות Company האחרונות
- Forex
- Crypto