לאחר ארבע שנים של חיפוש רוכש והעמקת הלחץ הפיננסי, ארקיע נערכת להעביר את השליטה לרונן אלעד בעסקה שמזרימה לחברה הון חדש אך אינה מייצרת תמורה ישירה למשפחת נקש. המהלך מגיע אחרי רצף משברים תפעוליים ופיננסיים, לצד מתחים פנימיים בקבוצת הבעלות ועימותים מול העובדים, שהכבידו על יכולת החברה להתאושש.
היילייטס
- ארקיע מעבירה שליטה לרונן אלעד שמזרים כ-30 מיליון דולר תמורת 82% מהחברה, כאשר הנקש נותרים עם 3% לאחר הזרמת 8.5 מיליון דולר.
- הפסדים כבדים נמשכים: לאחר הפסדי 35 מיליון דולר ב-2020 ו-10 מיליון דולר ב-2021, תוסיף ארקיע להפסיד כ-50-60 מיליון דולר ב-2026.
- הימנעות מגידור חשיפת דלק הגדילה עלויות בכ-107 מיליון דולר, עם מחיר דלק סילוני שקפץ מ-2.3 דולר לגלון ל-4.5 דולר באוקטובר.
מבנה העסקה והדרך למכירה
כפי שפורסם בגלובס, דירקטוריון ארקיע אישר השבוע את מכירת השליטה לאיש העסקים רונן אלעד לאחר מאבק בין קבוצות משקיעים והתנגדות עובדים למתווה מוקדם יותר. לפי ההסכם, אלעד מזרים לחברה כ-30 מיליון דולר ומקבל 82% מהמניות, בעוד קבוצת נקש מוסיפה 8.5 מיליון דולר ונותרת עם 3% בלבד, ואחזקות העובדים מדוללות מ-22% ל-15%.בתמורה לתמיכת העובדים בעסקה, הובטחו להם שני דירקטורים ומשקיף נוסף בדירקטוריון. כך מסתיימת, מבחינת משפחת נקש, תקופה של כשני עשורים בשליטה בחברת התעופה, כאשר היציאה נעשית על רקע צורך דחוף במימון המשך הפעילות ולא בעקבות מימוש ברווח.
ברקע למכירה עומד גם קרע פנימי במשפחת נקש סביב אבי חורמרו, מבכירי מנהלי עסקי הקבוצה בישראל ובאירופה. המאבק, שכלל הליכים משפטיים, פשרה חלקית ביולי 2024 והמשך מחלוקות גם לאחריה, שינה את מאזן הכוחות בצמרת הקבוצה, עד שלבסוף חורמרו הוא שנבחר להוביל את תהליך ההבראה והמכירה של ארקיע.
הפסדים, דלק וקווי הצמיחה שהכבידו
ארקיע מגיעה לעסקה לאחר כמה שנים של תנודתיות חריפה בתוצאותיה. הפגיעה בקו לאילת החלה כבר ב-2019, עם סגירת שדה התעופה באילת והעברת הפעילות לרמון, ובהמשך סגירת שדה דב, מהלכים שצמצמו משמעותית את אחד ממקורות ההכנסה המרכזיים של החברה.לאחר מכן הגיעו הפסדי הקורונה, עם הפסד של 35 מיליון דולר לפני מס ב-2020 והפסד נוסף של 10 מיליון דולר ב-2021. החברה עברה לרווח של 5 מיליון דולר ב-2022, חזרה להפסד של 25 מיליון דולר ב-2023, ולאחר מכן רשמה רווחים של 22 מיליון דולר ב-2024 ו-12 מיליון דולר ב-2025, אך ההתאוששות לא פתרה את הצורך במנועי צמיחה חדשים.
אחד המהלכים המרכזיים היה הרחבת הפעילות ליעדים ארוכי טווח, בהם U.S. והמזרח הרחוק. אף שמספר הנוסעים עלה ועד סוף אוקטובר הגיע ל-1.9 מיליון, ההתרחבות הגדילה את חשיפת החברה לעלויות דלק, ובחברה התפתח ויכוח חריף סביב ההחלטה שלא לגדר את מחירי הדלק הסילוני.
לפי המידע שהובא בכתבה, אי-ביצוע הגידור הפך ליקר במיוחד על רקע המתיחות הביטחונית במזרח התיכון, העימות עם איראן והזינוק במחירי הנפט. מחיר הדלק הסילוני עלה, לפי נתוני מינהל המידע לאנרגיה של U.S., מכ-2.3 דולר לגלון בתחילת 2025 לכ-4.5 דולר באוקטובר האחרון, והעלות הנוספת שיוחסה להיעדר גידור נאמדה בכ-107 מיליון דולר.
הפער בין גידול בפעילות לבין שחיקה פיננסית העמיק ב-2026. לפי הערכות המובאות בכתבה, ארקיע מפסידה כ-30 מיליון דולר בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה וצפויה לסיים את 2026 עם הפסד של 50-60 מיליון דולר, נתון שממחיש מדוע הבעלים בחרו בהזרמת הון מבחוץ ובוויתור על השליטה.
עבור משפחת נקש, שמחזיקה גם בפעילויות נדל"ן, מלונאות, מזון ותשתיות, ארקיע מהווה חלק קטן יחסית מהפורטפוליו. בתגובת המשפחה נמסר כי בכוונתה להתמקד בנדל"ן ובמלונאות, וכי עסקת ארקיע משתלבת גם במהלך רחב יותר של סידור החזקות לקראת העברתן לדור הבא.
מוקדם יותר, בחנו את הצעת המשקיעים בהובלת עמי כהן לרכישת השליטה בארקיע תוך שמירת אחזקות העובדים.
חדשות חדשות Company האחרונות
- Forex
- Crypto