פורום הכלכלנים מזהיר מפני סיכון מאקרו-כלכלי מסנקציות על רקע ההתנחלויות

פורום הכלכלנים מזהיר מפני סיכון מאקרו-כלכלי מסנקציות על רקע ההתנחלויות
סכנה כלכלית מסנקציות

פורום הכלכלנים מפרסם היום מכתב המזהיר כי החרפת צעדים בינלאומיים נגד פעילות בהתנחלויות עלולה לפגוע בכלכלת ישראל, להקשות על עשיית עסקים ולהעלות את יוקר המחיה. האזהרה מתמקדת במיוחד בסיכון שסנקציות אירופיות יתרחבו מעבר למוצרים אל בנקים, מבטחים, חברות תשתית ושרשראות אספקה המשולבות במשק כולו.

היילייטס

  • בכירי פורום הכלכלנים מזהירים כי התרחבות הבנייה בהתנחלויות, במיוחד באזור E1, מגבירה את הסיכון לסנקציות כלכליות רחבות נגד ישראל.
  • בריטניה, צרפת, קנדה, הולנד ומדינות אירופיות נוספות מכריזות או שוקלות איסור יבוא ומתן שירותים עבור ההתנחלויות, וארה"ב יוזמת חקיקה נגד מעורבים בבנייה בשטח E1.
  • הכלכלנים מצביעים על סיכון משמעותי להידרדרות ביחסים הכלכליים עם אירופה, פגיעה בחברות פיננסיות וגל עליות ביוקר המחיה בעקבות הרחבת הסנקציות.

האזהרות במכתב והתרחבות הסנקציות

כפי שפורסם בגלובס, פורום הכלכלנים, הכולל בכירים לשעבר במגזר הציבורי ובאקדמיה, טוען במכתב כי התרחבות הטרור היהודי והבנייה המתגברת בהתנחלויות, ובפרט בשטח E 1 ממזרח לירושלים, מגבירות את הסיכון לנזק כלכלי רחב לישראל.

לפי המכתב, בריטניה מודיעה לאחרונה כי היא מתכוונת לאסור יבוא מההתנחלויות ולבחון סנקציות גם על חברות ויחידים המספקים שירותי בנייה, תשתיות, מימון ונדל"ן להרחבתן. בהולנד נכנס לתוקף איסור חדש על הכנסת מוצרים מההתנחלויות גם על נוסעים, וצרפת וקנדה מודיעות אף הן על כוונה לקדם איסור יבוא של מוצרי התנחלויות, בעוד מדינות אירופיות נוספות שוקלות צעדים דומים.

במכתב נכתב גם כי בארה"ב יוזמים סנטורים דמוקרטיים הצעת חוק להטלת עיצומים על מי שמעורב בבנייה בשטח E 1, וכי האו"ם מרחיב את הרשימה השחורה של חברות הקשורות להתנחלויות. לדברי הכותבים, ההתפתחויות הללו מצטרפות לאווירת חרם שכבר פוגעת באקדמיה, בספורט ובהצטיידות הביטחונית.

השלכות אפשריות על המשק ויוקר המחיה

הכלכלנים מזהירים מפני הידרדרות משמעותית ביחסים הכלכליים בין ישראל לאירופה, שלדבריהם עלולה לגרום לנזק מאקרו-כלכלי משמעותי. הם מציינים כי הסיכון המרכזי הוא הרחבת סנקציות כלכליות לחברות בנייה ותשתית, וגם לבנקים, לחברות ביטוח ולגופים פיננסיים המספקים שירותים לפעילות בהתנחלויות, תחומים שקשה לבודד משאר המשק הישראלי.

עוד הם מתריעים מפני "אפקט צינון", שבמסגרתו בנקים, קמעונאים וחברות רב-לאומיות בחו"ל עלולים לצמצם קשרים עם חברות ישראליות גם ללא ודאות שהן קשורות להתנחלויות, כדי להימנע מסיכון משפטי ורגולטורי. להערכתם, הנזק עלול להחריף אם צעדים כאלה יתרחבו ממספר מדינות אל חלק משמעותי מאירופה ויגלשו מן ההתנחלויות אל כלל המשק.

בנוסף, מחברי המכתב מזהירים מפני עלייה משמעותית נוספת ביוקר המחיה, שלדבריהם תואמת דפוס מוכר ממקרים בינלאומיים של סנקציות. על המכתב חתומים עשרות כלכלנים בכירים, בהם יאיר אבידן, פרופ' צביקה אקשטיין, ירום אריאב, דוד בועז, פרופ' אברהם בן בסט, דוד ברודט, פרופ' מנואל טרכטנברג, פרופ' ליאו ליידרמן, פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, פרופ' אביה ספיבק, פרופ' יעקב פרנקל, חיים שני ופרופ' עודד שריג.

בכתבה קודמת שלנו על החמרת רגולציית פרטיות וסייבר מחוץ לישראל הראינו כיצד כללים חדשים באיחוד האירופי ובקליפורניה מרחיבים את החשיפה המשפטית והתפעולית של חברות טכנולוגיה ישראליות הפועלות בשווקים מרכזיים. הדגש היה על חובות דיווח מהירות, קנסות אפשריים וצעדי ציות שמחייבים היערכות מוקדמת—מגמה שממחישה כיצד החלטות רגולטוריות מעבר לים יכולות להפוך במהירות לגורם סיכון משמעותי עבור עסקים ישראליים.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.