Hlib Chabaniuk

שוק העבודה בישראל מרחיב עבודה מהבית, ההייטק מוביל והורים בולטים במודל ההיברידי

שוק העבודה בישראל מרחיב עבודה מהבית, ההייטק מוביל והורים בולטים במודל ההיברידי
עבודה היברידית בפריחה

העבודה מהבית מתבססת כמרכיב קבוע בשוק העבודה בישראל, אך היקפה משתנה משמעותית בין ענפים, גילאים ומבני משפחה. ניתוח המבוסס על נתוני חילן ו-Value מצביע על כך שהמודל ההיברידי מתחזק גם בשגרה, לצד קפיצות חדות בתקופות חירום.

היילייטס

  • ביוני 2025 שיעור שעות העבודה מהבית בישראל זינק ל-46% בשל מערכת 'עם כלביא' מול איראן, לעומת 27% בדצמבר 2024 ו-2025.
  • ההייטק מוביל עם 35% מהשעות השבועיות מהבית בשגרה, לעומת 29% בפיתוח רפואי, 23% במוסדות פיננסיים ו-20% בתקשורת.
  • 45% משעות העבודה של דור Y מבוצעות מהבית, אך עובדים עם ילדים קטנים בולטים במודל היברידי ומשפיעים על שימור עובדים וחוסן עסקי.

מגמות עבודה מהבית לפי ענף וזמן

כפי שפורסם בגלובס, הניתוח מבוסס על נתוני חילן ו-Value המכסים יותר מ-1.5 מיליון עובדים, בעיקר בחברות גדולות, ומשרטט שינוי מבני בדפוסי התעסוקה בישראל. לפי פרופ' אסף אברהמי, מנכ"ל חילן ו-Value, לפני פרוץ מגפת הקורונה שיעור העובדים שעבדו מהבית עמד על כ-15%-17%, ושיעור שעות העבודה שבוצעו מהבית הסתכם בכ-2% בלבד.

לדבריו, גם בקרב מי שכבר עבדו מהבית, הממוצע עמד על פחות מיום עבודה אחד בשבוע, והמודל שימש בעיקר כהמשך ליום עבודה מהמשרד ולא כתחליף לו. משבר הקורונה שינה את דפוסי העבודה במהירות, ולאחר דעיכתו החלה חזרה חלקית למשרדים, אך ההרגל לעבוד מרחוק נותר בשוק.

הנתונים מצביעים גם על רגישות גבוהה של דפוסי העבודה לאירועי חירום. ביוני 2025, במהלך מערכת "עם כלביא" מול איראן, שיעור שעות העבודה מהבית זינק ל-46%, לעומת 27% בדצמבר 2024 ובדצמבר 2025.

בשגרה, ההייטק מוביל עם 35% מהשעות השבועיות מהבית, בעוד שבתחומי הפיתוח הרפואי, כולל ביוטכנולוגיה, תרופות ומכשור רפואי, השיעור מגיע ל-29%. גם במוסדות פיננסיים נרשם שיעור של 23%, ובתחום התקשורת 20%, בעוד שבענפים המחייבים נוכחות פיזית, כמו שמירה, רפואה, חברות ממשלתיות ושלטון מקומי, היקף העבודה מהבית נותר נמוך מאוד.

השפעת הגיל והמשפחה על המודל ההיברידי

החלוקה לפי דורות מראה כי עבודה מהבית אינה מאפיינת דווקא את העובדים הצעירים ביותר. בקרב דור Z, שנולדו בשנים 1997-2012, 31% משעות העבודה מבוצעות מהבית, לעומת 45% בדור Y ו-41% בדור X.

רק בקרב בני דור הבייבי בום נרשמת ירידה בולטת יותר, עם 31% משעות העבודה מהבית בקרב מי שעדיין נשארו במעגל העבודה. לדברי אברהמי, אצל עובדים צעירים האינטראקציות החברתיות במשרד חשובות ליצירת קשרים, ללמידה לא פורמלית ולחשיפה לארגון.

עם זאת, הנתונים מצביעים על כך שמבנה המשפחה מסביר חלק מהפערים. נשואים עובדים מהבית בשיעור של 29% מהשעות, לעומת 25% אצל רווקים, ורק 24% משעות העבודה של עובדים ללא ילדים קטנים, עד גיל 11, נעשות מהבית.

לעומת זאת, אצל עובדים עם ילדים קטנים שיעור העבודה מהבית נע בין 30% ל-34%. לפי אברהמי, הורות משפיעה לא רק על עצם העבודה מהבית אלא גם על מבנה שבוע העבודה, כאשר עובדים עם ילדים נוטים יותר למודל היברידי של יום עד שלושה ימים מהבית, בעוד שעובדים ללא ילדים נוטים יותר לקצוות של עבודה מלאה מהבית או מלאה מהמשרד.

המשמעות למעסיקים היא שעבודה מהבית כבר אינה נתפסת כהטבה נקודתית, אלא ככלי ניהולי ותפעולי המשפיע על רציפות עסקית, גיוס ושימור עובדים. לצד השיקול המשפחתי, הנתונים מחזקים גם את התפקיד של עבודה מרחוק כרכיב של חוסן תפקודי במשק בתקופות של מגבלות ביטחוניות או בריאותיות.

בכתבה הקודמת שלנו על מגמות השכר והגיוסים בהייטק הישראלי הצגנו כיצד העלייה החדה לכאורה בשכר החציוני מושפעת במידה רבה מהרכב המשיבים, וכי לאחר התאמות לוותק ולאינפלציה העלייה הריאלית מצטמצמת לכ-3% בלבד מאז 2022. עוד ציינו סימנים להאטה בפתיחת משרות חדשות ולצמצום גיוסים בעקבות הטמעת כלי AI, לצד פערי שכר מתמשכים בין קבוצות עובדים שונות.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.