תקציב החינוך המיוחד מתרחב, אך ההוצאה לתלמיד נותרת ללא שינוי מהותי

Traders Union
כל החדשות
נתונים כלכליים
תקציב החינוך המיוחד מתרחב

כל החדשות

הסיפורים החמים

מבחר העורכים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

כלכלה

מטבעות

סחורות

עסקים ועושר

קולות השוק

Ksenia Gerey

26.10.2026

תקציב החינוך המיוחד מתרחב, אך ההוצאה לתלמיד נותרת ללא שינוי מהותי — הכי הרבה, כמעט אותו דבר

עלייה חדה במספר תלמידי החינוך המיוחד ממשיכה לשחוק את השפעת הגידול התקציבי במערכת, אף שתקציב התחום מזנק בשנים האחרונות. במקביל, נתוני משרד החינוך לשנת הלימודים תשפ"ה אינם מפרידים את ביצועי תלמידי החינוך המיוחד מן התמונה הארצית, ולכן קשה להעריך את מצבם בנפרד.

היילייטס

קצב תקציב החינוך המיוחד יעלה מ-15 מיליארד שקל ב-2021 ל-26.5 מיליארד שקל ב-2026, אך ההוצאה לתלמיד נותרת דומה בשל גידול חד במספר התלמידים.
בשנים 2020-2024 אוכלוסיית תלמידי החינוך המיוחד בישראל גדלה ב-61% ל-418 אלף תלמידים, המהווים 16% מהתלמידים, גידול של 9% לעומת השנה שעברה.
יישום המלצות ועדת שפירא לשיפור תנאי החינוך המיוחד נדחה לספטמבר 2027, ודורש השקעות של מיליארדי שקלים ותיאום בין משרדי הממשלה.

גידול בתקציב לצד עלייה מהירה במספר התלמידים

כפי שדווח בגלובס, נתוני משרד החינוך מצביעים על כך שתקציב החינוך המיוחד עולה מ-15 מיליארד שקל בשנת 2021 ל-26.5 מיליארד שקל בשנת 2026, מתוך תקציב כולל של 96 מיליארד שקל, כ-28% מתקציב המשרד. עם זאת, במקביל גדל גם מספר הזכאים לשירותי חינוך מיוחד, כך שהגידול הכספי אינו מתורגם בהכרח לתוספת ממשית לכל תלמיד.

לפי נתוני המשרד, בשנים 2020-2024 גדלה אוכלוסיית תלמידי החינוך המיוחד ב-61%, לעומת גידול של 8.5% בלבד בכלל אוכלוסיית התלמידים. כיום 16% מתלמידי ישראל, כ-418 אלף תלמידים, זכאים לשירותי חינוך מיוחד, עלייה של 9% לעומת השנה הקודמת.

נחום בלס, חוקר ראשי וראש תוכנית מדיניות החינוך במרכז טאוב, אומר כי כאשר מספר הילדים הזקוקים לשירותים יקרים יותר גדל יחד עם התקציב, ההוצאה בפועל לתלמיד אינה עולה באופן מהותי. לדבריו, הרחבת התקציב מתפזרת על פני יותר תלמידים, ולכן רמת הכיסוי לכל ילד נותרת דומה.

הכתבה מצביעה גם על כך שנתוני התמונה החינוכית הארצית כוללים את תלמידי החינוך המיוחד בתוך המדדים הכלליים, בלי להציג בנפרד את הישגיהם של תלמידים הזקוקים לתמיכה רחבה יותר. מצב זה מקשה על הערכת יעילות המדיניות ועל מדידת הצלחת מערכת החינוך המיוחד עצמה.

רפורמת השילוב והשלכותיה על המערכת

תיקון חוק החינוך המיוחד משנת 2018 נועד להעדיף שילוב תלמידים עם מוגבלות במסגרות חינוך רגילות ולתת להורים השפעה רבה יותר על בחירת המסגרת. ואולם, לפי בלס, שיעור הילדים המשולבים בחינוך הרגיל אינו עולה ונשאר סביב 60% לאורך שמונה שנים, בעוד שיעור הילדים במסגרות החינוך המיוחד ממשיך לגדול.

מחקר שפורסם באוקטובר האחרון והוזמן בידי משרד החינוך מראה כי כשני שלישים ממנהלי בתי הספר היסודיים שהשתתפו בסקר מדווחים שבית הספר אינו מצליח לספק לכל הזכאים את מלוא שירותי החינוך המיוחד שנקבעו להם. לפי מחקר של מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, 28% מבעלי התפקידים שהשיבו לסקר מדווחים כי אין להם ניסיון קודם בעבודה עם ילדים עם מוגבלות.

גם מנגנון הסל האישי לתלמידים המשולבים נשחק בפועל, כאשר שעות סיוע שנועדו לילד אחד מתחלקות לעיתים בין שני ילדים או יותר. לצד המחסור בכוח אדם ובהכשרה מקצועית, הדבר מעמיק את הקושי של בתי הספר ליישם שילוב אפקטיבי.

ועדת שפירא, שהקים שר החינוך יואב קיש והגישה את המלצותיה במרץ 2025, המליצה בין היתר להקטין את מספר התלמידים בכיתות ובגנים ל-19, לקצר את שבוע הלימודים לחמישה ימים ולהגדיל השקעה בגיל הרך ובהכשרת צוותי הוראה. למרות זאת, יישום ההמלצות נדחה לספטמבר 2027, והצוות הבין-משרדי שהיה אמור להגיש תוכנית יישום בתוך 90 יום עדיין לא מפרסם את מסקנותיו.

עמוס שפירא, שעמד בראש הוועדה, אומר כי תלמיד בחינוך המיוחד עולה למערכת פי שלושה או פי ארבעה מתלמיד בחינוך הרגיל, ולכן היעדר טיפול שורש רק מגדיל את העלות התקציבית לאורך זמן. לדבריו, השקעה של 15 מיליארד שקל בבינוי ובהקטנת כיתות עשויה בתוך שנים לייעל את התקציב השוטף, אם יותר תלמידים ישולבו במסלול רגיל בתנאים מתאימים.

משרד החינוך מוסר כי עיקרי המלצות הוועדה אומצו, אך יישומן מחייב השקעות של מיליארדי שקלים, שינויי חקיקה והסכמות עם משרד האוצר, השלטון המקומי, ארגוני המורים וההורים. מלשכת שר החינוך נמסר כי בכוונתו לקדם את המהלך במסגרת תוכנית "ניו דיל בחינוך" בקדנציה הקרובה.

בכתבה קודמת שלנו סקרנו את התוכנית הפיסקלית שמגבשים באוצר וברשות המסים לקראת השנים 2027–2028, על רקע לחץ גובר על מסגרת התקציב והעדפת הוצאות אחרות. ציינו כי הכיוון שנבחן מתמקד בשינויים מבניים במערכת המס ובהפחתת נטל המס על עובדים, לצד שמירה על מקורות הכנסה משמעותיים כמו רפורמת הרווחים הכלואים ודיון בהמשך מדיניות מס הרכישה בנדל"ן.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?