ירושלים מציגה שיעור נמוך מהממוצע הארצי של משקיעים שמוכרים דירות בהפסד

ירושלים מציגה שיעור נמוך מהממוצע הארצי של משקיעים שמוכרים דירות בהפסד
פחות הפסדים למשקיעים בירושלים

נתוני משרד האוצר מצביעים על פער בולט בין ירושלים לשאר חלקי הארץ בשיעור משקיעי הנדל"ן שמוכרים דירות בהפסד לאחר תקופת החזקה קצרה. לצד שיעור הפסד נמוך יותר, בירושלים בולט גם דפוס של החזקה ממושכת יותר בנכסים, שעשוי לצמצם את הלחץ למימוש מהיר.

היילייטס

  • 27% מהמשקיעים בירושלים שמכרו דירה לאחר החזקה של עד חמש שנים רשמו הפסד הון ריאלי, לעומת ממוצע ארצי של 47.5% ו-62% בדרום.
  • פחות מ-7% ממכירות משקיעים בירושלים ב-2025 הן של דירות שהוחזקו עד חמש שנים, בעוד בדרום כרבע מהמכירות הן דירות כאלו.
  • 63% ממשקיעי ירושלים שמכרו דירות ב-2025 החזיקו בהן לפחות 20 שנה, שיעור גבוה משמעותית מהממוצע הארצי.

פערים בנתוני המכירה ובמשך ההחזקה

כפי שפורסם בידי גלובס על פי נתונים של משרד האוצר שפרסמה גלית בן נאים, סגנית הכלכלן הראשי, מראים כי כ-27% מהמשקיעים באזור ירושלים שמכרו דירה לאחר שהחזיקו בה עד חמש שנים רשמו הפסד הון ריאלי, לעומת ממוצע ארצי של 47.5%. באזור הדרום, לשם השוואה, שיעור המשקיעים שמכרו בהפסד באותה תקופה מגיע ל-62%.

הפער אינו מתבטא רק בשיעור ההפסדים אלא גם במשך הזמן שבו משקיעים מחזיקים בנכסים. בן נאים מציינת כי פחות מ-7% ממכירות המשקיעים באזור ירושלים בשנת 2025 הן של דירות שהוחזקו עד חמש שנים, לעומת כרבע ממכירות המשקיעים בדרום.

עוד עולה מהנתונים כי 63% מהמשקיעים באזור ירושלים שמכרו את דירתם בשנת 2025 החזיקו בה לפחות 20 שנה, השיעור הגבוה ביותר בהשוואה ארצית. מתוך כלל המכירות, 44.4% הן של דירות שהוחזקו יותר מ-30 שנה, ועוד 18.5% של דירות שהוחזקו בין 21 ל-30 שנה.

השפעה על דפוסי ההשקעה בשוק הדיור

בן נאים מצביעה על כך שהפער בין האזורים עשוי להיות קשור גם לאופק השקעה שונה. באזור הדרום, למשל, חלק מהמשקיעים שבוחרים למכור בתוך שנים ספורות עושים זאת אולי בניסיון לצמצם הפסדים, בדפוס הדומה לפקודת "Stop Loss" בשוק ההון.

לדבריה, העלויות הכרוכות ברכישה ובמכירה של דירה, ובהן מס רכישה ושכר טרחת עורכי דין, מקשות על הפיכת השקעה בנדל"ן לרווחית בטווח קצר. המשמעות היא שמשקיעים שמחזיקים בנכס זמן רב יותר עשויים להיות חשופים פחות ללחץ של מימוש מהיר בתקופות חולשה.

עם זאת, בן נאים מדגישה כי החזקה ממושכת אינה מעידה שהמשקיעים בירושלים לא ספגו הפסדים לאורך הדרך. לדבריה, בחלק מהתקופה נרשמה ירידת ערך ריאלית, למשל במחצית השנייה של שנות ה-90 ועד ערב המשבר העולמי ב-2008, אך בסופו של דבר מרביתם הצליחו לשפר את תוצאת ההשקעה.

בכתבה קודמת שלנו סקרנו את השינוי שמסתמן בשנת תשפ"ו בגישת בתי המשפט להיטל השבחה, עם מעבר מכללי חישוב אוטומטיים לבחינה ממוקדת יותר של ההתעשרות הכלכלית בפועל. הצגנו כיצד פסיקות עדכניות בנושאים כמו תמ"א 38, פוטנציאל תכנוני, פטורים לממ"דים ומחלוקות גבייה גדולות עשויות להשפיע על עלויות, סיכון ותמחור פרויקטים ועסקאות נדל"ן. ההקשר הזה מסייע להבין כיצד שינויים במיסוי ובהוצאות עסקה יכולים להשפיע גם על החלטות מימוש ותזמון מכירה של משקיעים בשוק הדיור.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.