מחקר מכון אהרן מצביע על שחיקה באיכות תעסוקת גברים חרדים למרות השקעה ממשלתית

Traders Union
כל החדשות
נתונים כלכליים
שחיקת תעסוקת גברים חרדים

כל החדשות

הסיפורים החמים

מבחר העורכים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

כלכלה

מטבעות

סחורות

עסקים ועושר

קולות השוק

אנדראס קריסטו

לפני 4 שעות

מחקר מכון אהרן מצביע על שחיקה באיכות תעסוקת גברים חרדים למרות השקעה ממשלתית — שחיקת תעסוקה גברים חרדים

על רקע הגידול הדמוגרפי של החברה החרדית וההשקעה הממשלתית הנרחבת בשילובה בשוק העבודה, נתוני תעסוקה חדשים מציגים פער עמוק בין התקדמות הנשים החרדיות לבין מצב הגברים החרדים. המחקר מראה כי לצד עלייה מתונה בשיעור התעסוקה של הגברים, נרשמות נסיגה בשכר היחסי, היקף עבודה נמוך ופערים שנותרים בעינם גם בקרב הדור הצעיר.

היילייטס

שיעור התעסוקה בגברים חרדים עלה מ-48% ב-2014 ל-56% ב-2023 אך נסוג ל-54% ב-2024, בשונה מהמגמה החיובית אצל נשים חרדיות.
פערי איכות התעסוקה נותרו עמוקים: גברים חרדים משתכרים בממוצע ב-2023 כ-10.6 אלף שקל מול יותר מ-21 אלף שקל לגברים יהודים לא חרדים, והשכר השעתי ירד ל-64% משלהם.
בין 2011 ל-2022 הוקצו 1.7 מיליארד שקל לתוכניות הכשרה והשכלה, אך החוקרים מצביעים על אפקט מצומצם וחוסר אסטרטגיה ממשלתית מגובשת.

ממצאי המחקר והפערים בשוק העבודה

כפי שדווח ב-Globes, על פי מחקר חדש של מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן, שיעור החרדים בגילי העבודה העיקריים, 25 עד 64, צמח מ-8% בשנת 2014 ל-11% כעבור עשור, בזמן שהתוצאות בשילוב בתעסוקה נותרות מקוטבות בין נשים לגברים.

בקרב נשים חרדיות נרשמת עלייה חדה בשיעור התעסוקה, מ-69% ל-82%, כמעט לרמה של נשים יהודיות שאינן חרדיות. אצל הגברים התמונה שונה: שיעור התעסוקה עולה מ-48% בשנת 2014 ל-56% בשנת 2023, אך נסוג ל-54% בשנת 2024.

המחקר מצביע גם על חולשה באיכות התעסוקה. גברים חרדים עובדים בממוצע 37 שעות שבועיות בעשור האחרון, לעומת 45 שעות בקרב גברים יהודים שאינם חרדים, והפער הזה משתקף גם בשכר: השכר החודשי הממוצע של גבר חרדי עומד בשנת 2023 על 10.6 אלף שקל, לעומת יותר מ-21 אלף שקל בקרב גבר יהודי לא חרדי. גם בשכר השעתי נרשמת שחיקה, כאשר השכר השעתי של גבר חרדי עומד על 64% מזה של גבר יהודי שאינו חרדי, לעומת 68% עשור קודם לכן.

כדי לבדוק אם ההשקעה הציבורית משנה את מסלול ההשתלבות, החוקרים בחנו במיוחד את קבוצת הגיל 30 עד 34, שנחשבת יעד מרכזי לתוכניות שהופעלו. למרות שמספר הגברים החרדים בקבוצה זו כמעט הוכפל בעשור שנבדק, שיעור התעסוקה עלה מעט בלבד, שעות העבודה כמעט שלא השתנו ופערי השכר אף התרחבו. נקודת האור היחידה היא עלייה בשיעור המועסקים בהייטק, מ-3% ל-11%, אך גם שינוי זה אינו מוביל לצמצום כולל של פערי השכר.

השלכות למשק והקריאות לתוכנית אסטרטגית

בין השנים 2011 ל-2022 הוקצו כ-1.7 מיליארד שקל לתוכניות רב-שנתיות להנגשת השכלה גבוהה לחרדים, להכשרות טכנולוגיות וללימודי הנדסאות, אך עורכי המחקר סבורים כי התוצאות בשטח מוגבלות. איציק קרומבי, יזם הייטק ופעיל חברתי חרדי, אומר כי למרות ההשקעה בתוכניות, "אנחנו רואים דריכה במקום, ובחלק מהפרמטרים אפילו חזרה לאחור". ד"ר הלה אקסלרד, ממחברות המחקר, מוסיפה כי הגברים החרדים משתלבים בעיקר בתעסוקה שאינה איכותית, ולכן הפערים אינם מצטמצמים.

המשמעויות המאקרו-כלכליות כבר מופיעות בהערכות קודמות של גופים ציבוריים. באגף התקציבים במשרד האוצר העריכו ב-2023 כי אובדן התוצר הנובע מאי-תעסוקת גברים חרדים עלול להגיע בעשורים הקרובים לכ-6.7 טריליון שקל. ב-2019 העריך נגיד בנק ישראל כי שילוב גברים חרדים בתעסוקה ובהשכלה מתאימה יגדיל את התוצר לנפש ב-2065 בכ-13 אלף שקל במחירי 2015.

לדברי החוקרים, הבעיה אינה רק בהיקף התוכניות אלא בהיעדר אסטרטגיה מתואמת בין משרדי הממשלה. הם טוענים כי תוכנית אפקטיבית צריכה להתחיל בגיל צעיר, לשלב לימודי ליבה, הכשרה מקצועית, השכלה גבוהה, צבירת ניסיון תעסוקתי ומערך תמריצים מותאם לקהילה ולמשפחה. להערכתם, כל שנת דחייה מעמיקה את הפערים, מגדילה את הנטל על מערכת הרווחה ומצמצמת את היכולת של המשק להתמודד עם השינוי הדמוגרפי.

בכתבה קודמת שלנו על נתוני ההכנסות וההוצאות של משקי הבית בישראל ב-2024 הצגנו תמונה של אי-שוויון גבוה, עם פער של כמעט פי שבעה בהכנסה נטו בין העשירון העליון לתחתון. לצד זאת ציינו שהפערים בהוצאה החודשית קטנים יותר ומדד ג'יני אף ירד לעומת 2023, אך התלות בקצבאות בולטת במיוחד בעשירונים התחתונים ומדגישה את הקשר בין השתלבות בעבודה לבין פערים כלכליים.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?