הציוץ נמחק על ידי המחבר.
אבל שמרנו הכל 🙂.
החוב העולמי טיפס לשיא של $365 טריליון לאחר שנוספו לו $10 טריליון במחצית הראשונה של 2026. כלכלות מתקדמות, לרבות ארצות הברית ובריטניה, מתמודדות כעת עם אתגרים שיוחסו בעבר לממשלות בשווקים מתעוררים. בעוד תשואות האג"ח מגיעות לשיאים של שנים רבות, האם כלכלות גדולות יכולות להשתחרר מהמלכודת לפני שהוצאות הריבית יהפכו לבלתי נשלטות?
מאמר זה תורגם מהמקור. קראו את הגרסה המקורית מאת הכתב שלנו כאן.
החוב העולמי טיפס לשיא חדש של יותר מ-$365 טריליון לאחר העלייה המהירה בחודשים האחרונים. המגמה הכוללת מצביעה על כך שזו העלייה הרבעונית השישית ברציפות. ממשלות רבות נאלצות להתמודד עם גירעונות פיסקאליים גדולים והוצאות ריבית גבוהות יותר, מצב שהמכון למימון בינלאומי (IIF) מתאר כ"מעגל קסמים". למעשה, אסטרטגיות התגובה המסורתיות מובילות רק להצטברות נוספת של חוב.
צפייה בפוסט ב-X בטעינה...
לשווקים המתעוררים תפקיד הולך וגדל בתהליך זה, לאחר שהוסיפו לאחרונה $6.5 טריליון והגיעו ליותר מ-$110 טריליון. סין מובילה בין מדינות אלה, לאחר שתרמה $4.8 טריליון והעלתה את סך החוב הקיים שלה ל-$72.5 טריליון. החוב של כלכלות מתקדמות הגיע ל-$255 טריליון, אף שקצב הצבירה התמתן. למרות העלייה הנומינלית, יחס החוב העולמי לתמ"ג נותר יציב על 310 אחוזים, עדיין 25 נקודות אחוז מתחת לשיא של תקופת הקורונה.
עלות שירות החוב הפכה לדאגה מרכזית במדינות רבות. נתון זה עלה על ההוצאה העולמית על בינה מלאכותית ($2.6 טריליון), ביטחון ($3.1 טריליון) או אנרגיה נקייה ($2.3 טריליון). תשואות אג"ח ממשלתיות ארוכות טווח בכמה מהכלכלות הגדולות הגיעו לרמות הגבוהות ביותר זה יותר מעשור, וממוצעים אחדים של מדינות G7 מציגים שיא של כמעט שני עשורים. העלייה בתשואות משקפת את חוסר שביעות הרצון של המשקיעים מגירעונות מתמשכים, ממגמות בעלויות האנרגיה ומהוצאות פיסקאליות מופרזות.
צפייה בפוסט ב-X בטעינה...
ארצות הברית, יפן, צרפת ובריטניה מאופיינות ב"גירעונות גדולים ומתמשכים ובהוצאות ריבית עולות — אתגרים שנקשרו במשך זמן רב לריבוניויות בשווקים מתעוררים הנתונים למצוקת חוב". אמרה טיפטיק, מנהל השווקים והמדיניות הגלובליים ב-IIF, תיאר את השלב הנוכחי כשונה מבעיות חוב קודמות שנצפו במהלך המשבר הפיננסי של 2008 או מגפת הקורונה.
"כל זה מונע על ידי סופר-מחזור, הנובע מהוצאות על בריאות, אנרגיה, AI, IT וביטחון", אמר.
מכיוון שההוצאות הן מבניות ולא מחזוריות, "החוב כאן כדי להישאר".
הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי הצהיר כי עליית תשואות האג"ח מאשרת את הצורך במאמצים גדולים יותר כדי "לרסן ולהקצות מחדש את ההוצאה הממשלתית, לשפר את יעילות המגזר הציבורי ולחזק את ההכנסות". ה-OECD טען כי נדרשות רפורמות כדי להבטיח קיימות חוב ארוכת טווח, כך שממשלות יוכלו להגיב ביעילות רבה יותר לזעזועים עתידיים. מנכ"לית קרן המטבע הבינלאומית, קריסטלינה גאורגייבה, תמכה בצעדים דחופים ומערכתיים בריאיון שנערך לאחרונה. זעזועים כלכליים רצופים, לדבריה, "דוחפים את רמות החוב מעלה כמו גרם מדרגות שאינו מוביל לגן עדן", בעוד שממשלות אינן מפגינות את היעילות המצופה בהתמודדות עם עלויות השירות.
צפייה בפוסט ב-X בטעינה...
"יש שני דברים שחייבים להיעשות: להוריד את רמות החוב, להציב את הקונסולידציה הפיסקאלית בראש סדר העדיפויות, ולוודא שהבנקים המרכזיים ממלאים את המנדט שלהם לשמירה על יציבות המחירים", הצהירה גאורגייבה. "אי אפשר להדגיש מספיק עד כמה קריטי לגייס את האומץ לנקוט את הצעדים הנדרשים. אלה צעדים קשים מבחינה פוליטית, אך הכרחיים."
ה-IIF טוען כי החוב הפך לסוגיה פוליטית יותר מאשר לסוגיה מקרו-פיננסית. התוצאה היא "מעגל קסמים בין בחירות לפתרונות מהירים וקצרי טווח, ופגיעות ארוכת טווח ככל שהתועלת השולית מחוב גבוה יותר פוחתת". למרות העלייה בריביות הייחוס ובהוצאות הריבית, הוצאות על בריאות ופנסיות ציבוריות נותרות מחוץ לשליטת הממשלות.
צפייה בפוסט ב-X בטעינה...
בכלכלות מתקדמות, השילוב של אוכלוסיות מזדקנות, תוכניות ביטחון והוצאות מדיניות תעשייתית הקשורות לפרויקטים טכנולוגיים ואנרגטיים מוביל לסטייה שיטתית של הגירעונות התקציביים מרמות מאוזנות. לכן, ההתמתנות בהלוואות של משקי בית ושל המגזר הפיננסי לא קיבלה ביטוי מקביל אצל ממשלות ותאגידים.
ריביות גבוהות יותר האטו את קצב צבירת החוב הכולל, אך הרמה האבסולוטית ממשיכה לעלות ככל שעלות נשיאת החוב עולה. נוסף לכך, הסביבה הפוליטית הנוכחית בארה"ב ובמדינות מפותחות אחרות מאופיינת בלחץ להפחית ריביות כאמצעי לעידוד הכלכלה. האתגר אינו מוגבל עוד לשווקים מתעוררים, שכן גירעונות גדולים ומניפולציות פוליטיות יוצרים מערכת המחזקת את עצמה.
צפייה בפוסט ב-X בטעינה...
בסך הכול, המגמות הנוכחיות מספקות מעט ראיות לכך שממשלות יכולות להשתחרר ממעגל הגירעונות הגדולים ועלויות הריבית העולות. רוב המדיניות מעדיפה הלוואות קצרות טווח על פני קונסולידציה פיסקאלית. כתוצאה מכך, רמות החוב ממשיכות לעלות בעוד תשואות האג"ח נותרות גבוהות, שכן הוצאות מבניות בענפים רבים מציגות מגמת עלייה. בתנאים כאלה, משקיעים נוטים לראות בזהב ובביטקוין נכסי מקלט מועדפים שיכולים להפחית סיכוני חוב ריבוני ולהגן מפני שחיקת מטבע.