הציוץ נמחק על ידי המחבר.
אבל שמרנו הכל 🙂.
אג"ח ממשלת ארגנטינה צונחות בחדות, בזמן שמשקיעים מטילים ספק ביכולתה של המדינה לפרוע את חובותיה. לנוכח האתגרים הכלכליים המחריפים, הנשיא חאבייר מיליי עדיין לא הביא לשינויים שתומכי הביטקוין קיוו להם. מדוע מטבעות קריפטוגרפיים עדיין מודרים במידה רבה ממערכת הבנקאות בארגנטינה?
מאמר זה תורגם מהמקור. קראו את הגרסה המקורית מאת הכתב שלנו כאן.
אג"ח ממשלת ארגנטינה ספגו מפולת חדה ב-21 באוקטובר, כאשר המשקיעים חששו מיכולתה של המדינה לפרוע את חובותיה. הבחירות לנשיאות ב-2027 המתקרבות מוסיפות לחוסר הוודאות, על רקע שאלות אם לחאבייר מיליי תהיה תמיכה פוליטית מספקת להמשך הרפורמות הכלכליות שלו.
ארגנטינה ניצבת בפני תשלומי חוב משמעותיים במטבעות זרים בשנים הקרובות. במקביל, עלויות המימון העולות מקשות על הממשלה להשיג מימון חדש.צפייה בפוסט ב-X בטעינה...
מיליי נכנס לתפקידו בדצמבר 2023 והבטיח לקצץ בהוצאות הממשלה, לרסן את האינפלציה ולצמצם את התערבות המדינה. השקפותיו הליברטריאניות משכו גם את תמיכתם של חובבי מטבעות קריפטוגרפיים, שקיוו שנשיאותו תסלול את הדרך לתפקיד משמעותי יותר לביטקוין במערכת הפיננסית של ארגנטינה.
עם זאת, אף שמיליי קידם רפורמות כלכליות נרחבות, למטבעות קריפטוגרפיים היה תפקיד קטן בהרבה במדיניותו מכפי שתומכים רבים ציפו בתחילה.
העניין של מיליי ב-ביטקוין קדם לנשיאותו. כמבקר חריף של הבנקים המרכזיים, הוא טען שממשלות פוגעות בערך הכסף באמצעות הרחבה מוניטרית מופרזת. עמדתו זכתה לאהדתם של תומכי הביטקוין, הרואים במטבעות מבוזרים חלופה למערכות הפיננסיות המסורתיות.
צפייה בפוסט ב-X בטעינה...
כשמיליי ניצח בבחירות ב-2023, כמה מחובבי הקריפטו קיוו שארגנטינה תלך בעקבות אל סלבדור ותעניק לביטקוין מעמד רשמי בכלכלתה. הרעיון עורר עניין, משום שהארגנטינאים התמודדו במשך שנים עם אינפלציה, פיחות במטבע והגבלות על הגישה לדולרים אמריקאיים.
אך למרות הציפיות מנשיאותו, מיליי לא הפך את הביטקוין להילך חוקי ולא הקים עתודת ביטקוין לאומית. במקום זאת, ממשלו התמקד בצנע תקציבי, בריסון האינפלציה ובליברליזציה כלכלית רחבה יותר.
הבנק המרכזי של ארגנטינה ציין כי לא סביר שהבנקים יציעו שירותי מטבעות קריפטוגרפיים לפני 2028. בכנס ענפי שהתקיים ב-7 באוקטובר, חואן קורוצ'ט, האחראי על הפיקוח על מוסדות פיננסיים, רמז כי ייתכן שהנושא ייבחן מחדש בתקופת כהונה שנייה אפשרית של מיליי.
צפייה בפוסט ב-X בטעינה...
ההגבלות נקבעו לראשונה ב-2022, אז אסר הבנק המרכזי על הבנקים להציע עסקאות במטבעות קריפטוגרפיים. צעדים דומים הורחבו ב-2023 גם לספקי שירותי תשלום, בשל חששות הנוגעים להגנת הצרכן וליציבות פיננסית.
עם זאת, ארגנטינה התקדמה בתחום הרגולציה. במרץ 2025 קבעה רשות ניירות הערך דרישות לספקי שירותי נכסים וירטואליים, ובהן רישום, משמורת, אבטחת סייבר ומניעת הלבנת הון. עם זאת, המסגרת החדשה לא הסירה את ההגבלות על הבנקים.
קורוצ'ט רמז כי שינויים נוספים יהיו תלויים בשיפור היציבות הכלכלית, ולכן הגישה הרחבה יותר למטבעות קריפטוגרפיים דרך הבנקים המסורתיים נותרת לעת עתה בהמתנה.
למרות ההגבלות, הפעילות בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים ממשיכה לצמוח. לפי Chainalysis, היקף הפעילות בקריפטו בארגנטינה הסתכם בכ-88.5 מיליארד דולר בין יולי 2025 ליוני 2026, עלייה של 15.3% לעומת השנה הקודמת. ארגנטינה היא שוק הקריפטו השני בגודלו באמריקה הלטינית לפי היקף העסקאות, אחרי ברזיל.
חלק ניכר מהפעילות הזאת נובע מצרכים פיננסיים יומיומיים, ולא מעניין ספקולטיבי בביטקוין. מטבעות יציבים צמודי דולר כמו USDT ו-USDC מציעים דרך חלופית לשמור ערך הנקוב בדולרים, לבצע תשלומים בינלאומיים ולקבל כסף מחו"ל. הם שימושיים במיוחד לפרילנסרים, לעסקים ולאנשים המחפשים חלופות לחיסכון בפזו.
ההיסטוריה של אינפלציה וחוסר יציבות במטבע בארגנטינה תרמה לביקוש הזה. בניגוד לביטקוין, מטבעות יציבים צמודי דולר נועדו לשמור על ערך יציב ביחס לדולר האמריקאי, אף שהם עדיין כרוכים בסיכונים הקשורים למנפיקים, לעתודות ולפלטפורמות המסחר שלהם.
נוצר כאן ניגוד בולט. בעוד שהבנקים המסורתיים עדיין מנועים מלהציע שירותי קריפטו, הארגנטינאים ממשיכים להשתמש בפלטפורמות ייעודיות ובארנקים דיגיטליים כדי לגשת למטבעות יציבים ולנכסים דיגיטליים אחרים.
קשריו של מיליי לעולם הקריפטו נבחנו מקרוב בעקבות פרשת LIBRA בפברואר 2025. הנשיא קידם את הטוקן ברשתות החברתיות כפרויקט שנועד לתמוך בכלכלת ארגנטינה. מחירו זינק לפני שקרס, והותיר משקיעים עם הפסדים כבדים ועורר שאלות לגבי מעורבותו של מיליי בפרויקט.
התקרית הובילה לחקירות בנוגע להשקת הטוקן ולקשריו של מיליי עם מקדמי הפרויקט. בהמשך קבעה הרשות למניעת שחיתות בארגנטינה כי הוא לא הפר את כללי האתיקה הציבורית, אם כי הליכים משפטיים אחרים נמשכו. המחלוקת עוררה גם חששות בנוגע לסיכונים שבהמלצות של אישי ציבור על פרויקטים ספקולטיביים בתחום הקריפטו.
מכירת החיסול האחרונה באג"ח מציבה אתגר אחר. על ארגנטינה לשכנע את המשקיעים שביכולתה לעמוד בהתחייבויות החוב שלה ולשמור על יציבות כלכלית לקראת הבחירות ב-2027. אימוץ רחב יותר של ביטקוין לא יפתור כשלעצמו את צורכי המימון של המדינה או ישיב את האמון במדיניותה הכלכלית.
עבור מיליי, קשה להתעלם מהניגוד. ארגנטינה הפכה לאחד משווקי הקריפטו הגדולים באמריקה הלטינית בלי להפוך את הביטקוין לחלק מרכזי במדיניות הממשלה. השאלה אם הנשיא יעניק בסופו של דבר לנכסים דיגיטליים תפקיד משמעותי יותר במערכת הפיננסית עשויה להיות תלויה בהצלחת ממשלו בטיפול בבעיות הכלכליות הדוחקות יותר של המדינה.