DeFi למעטים בלבד: מדוע Hyperliquid מקימה שווקים עם גישה מוגבלת

Traders Union
כל החדשות
מבחר העורכים
שווקים מוגבלים ב-Hyperliquid

כל החדשות

הסיפורים החמים

מבחר העורכים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

כלכלה

מטבעות

סחורות

עסקים ועושר

קולות השוק

Pavlo Kot

אתמול

DeFi למעטים בלבד: מדוע Hyperliquid מקימה שווקים עם גישה מוגבלת — Hyperliquid מביאה KYC לשוקי DeFi

מפתחי Hyperliquid מכינים תשתית שתאפשר לחברות מפוקחות להשיק שווקים הפתוחים רק ללקוחות מאומתים. אך אם DeFi נבנה במקור סביב הרעיון של חיבור ארנק ומסחר חופשי, האם עדיין אפשר לקרוא לו DeFi כשגישה לחלק מהשווקים תלויה בזיהוי המשתמש?

מאמר זה תורגם מהמקור. קראו את הגרסה המקורית מאת הכתב שלנו כאן.

ההתפתחות האחרונה התרחשה ב-October 26. חברת האם של Kraken, Payward, מתכננת להפוך למפעילת השוק הראשונה בגרסה חדשה של HIP-3 באמצעות הגוף המפוקח Bitnomial, שבו אפשר יהיה להגביל את הגישה למסחר לרשימת כתובות שאושרו מראש.

צפייה בפוסט ב-X בטעינה...

הציוץ נמחק על ידי המחבר.

אבל שמרנו הכל 🙂.

עם זאת, Hyperliquid אינה מתכננת לסגור את השווקים הקיימים שלה או לחייב את כל המשתמשים באימות זהות. במקום זאת, המודל יאפשר לאותה תשתית ציבורית לתמוך הן בשווקים פתוחים והן בזירות מסחר נפרדות שבהן מפעילים מפוקחים יקבעו את כללי הגישה.

איך שווקים פתוחים הגיעו לדלתיים סגורות

כדי להבין מדוע Hyperliquid זקוקה למבנה הזה, כדאי לבחון כיצד HIP-3 התפתחה. המנגנון הושק ב-2025 כדי לאפשר לצוותים חיצוניים ליצור באופן עצמאי שווקים לחוזים עתידיים תמידיים, במקום להמתין שהפלטפורמה עצמה תרשום נכס מסוים למסחר.

הרעיון התבסס במידה רבה על מודל ה-DeFi המסורתי: התשתית משותפת, אך ההחלטות על השקת שווקים ספציפיים מתקבלות בידי מפעילים חיצוניים ולא בידי בורסה מרכזית. עם הזמן התרחבו השווקים האלה מעבר למטבעות קריפטוגרפיים, וכללו חוזים הקשורים למניות, למדדי מניות, לזהב, לסחורות ולנכסים אחרים.

צפייה בפוסט ב-X בטעינה...

הציוץ נמחק על ידי המחבר.

אבל שמרנו הכל 🙂.

עד סתיו 2026, HIP-3 כבר לא הייתה ניסוי בשולי הפלטפורמה.

מאז השקתה, השווקים שנבנו על בסיס HIP-3 הניבו נפח מסחר של כ-$665 billion, כולל כ-$64.7 billion ב-30 הימים האחרונים בלבד. בתקופות מסוימות הם היוו חלק ניכר מכלל המסחר בחוזים עתידיים תמידיים ב-Hyperliquid.

כעת הפרויקט מוסיף רובד נוסף למודל המבוסס הזה. במסגרת HIP-3, מפעיל של שוק מסוים יוכל להגביל את הגישה לרשימת כתובות מאושרות. עבור המשתמשים, ההבדל יהיה מהותי: כדי להיכנס לשוק רגיל די בחיבור ארנק, ואילו גישה לשוק מפוקח תחייב תחילה הרשמה אצל החברה המפעילה אותו.

חשוב לציין ש-Hyperliquid עצמה לא תבצע בדיקות KYC ולא תקבע מי רשאי לסחור. מפעיל השוק יהיה אחראי לאימות הלקוחות, לעמידה בדרישות הרגולטוריות ולניהול החשבונות.

במקרה של Payward, האחריות צפויה להתחלק בין כמה גופים מפוקחים. Bitnomial תפקח על השוק ועל הסליקה, ואילו NinjaTrader Clearing תנהל את חשבונות הלקוחות. לאחר האימות, המשתמש יוכל לגשת לשוק הרלוונטי באמצעות כתובת שאושרה מראש.

עבור החברה, הדבר יוצר הזדמנות להעביר פעילות מסחר לתשתית ציבורית, תוך השארת הטיפול ב-KYC, בחשבונות הלקוחות ובאחריות הרגולטורית בידי גופים מורשים.

למה Kraken זקוקה ל-Hyperliquid

העניין של Payward במודל הזה לא צץ בן לילה. ב-2026 הסכימה החברה לרכוש את בורסת הנגזרים המפוקחת Bitnomial בארה״ב תמורת עד $550 million. במהלך הקיץ כבר החלה Kraken להציע ללקוחות בארה״ב חוזים עתידיים תמידיים על BTC, ETH, SOL ו-XRP באמצעות Bitnomial.

במילים אחרות, Payward לא זקוקה ל-Hyperliquid כדי להשיג דריסת רגל ראשונה בשוק הזה. לקבוצה כבר יש תשתית מפוקחת ויכולת לשרת לקוחות בארה״ב.

היוזמה החדשה מעניינת יותר מסיבה אחרת: היא תאפשר להעביר חלק מפעילות המסחר לתשתית קריפטו ציבורית, תוך השארת רישום המשתמשים, הסליקה והאחריות המשפטית בידי חברות מורשות.

עבור Payward, הגישה הזאת מאפשרת להשתמש בתשתית המסחר הקיימת של שותפה, ובמקביל להשאיר את הרכיבים המפוקחים של השירות בידי החברות שלה. המפעיל יישאר אחראי לתפקידים שאי אפשר להאציל לפרוטוקול מבוזר: אימות לקוחות, עמידה בדרישות הרגולטוריות וניהול חשבונות.

צפייה בפוסט ב-X בטעינה...

הציוץ נמחק על ידי המחבר.

אבל שמרנו הכל 🙂.

עבור Hyperliquid, לעומת זאת, הדבר פותח שוק מסוג אחר: מוסדות פיננסיים מפוקחים שמתקשים להשתמש בפלטפורמות מסחר פתוחות לחלוטין כדי לשרת את לקוחותיהם.

ב-2026 החלו הרגולטורים בארה״ב לאפשר בהדרגה מסחר בנגזרי קריפטו תמידיים בשוק המפוקח, אף שבעבר מוצרים כאלה היו זמינים בעיקר מחוץ למדינה או באמצעות פלטפורמות offshore.

האם DeFi עם KYC עדיין נחשב למימון מבוזר?

לתומכי מודל ה-DeFi המסורתי התשובה עשויה להיראות מובנת מאליה. אם משתמשים נדרשים להירשם אצל מתווך, לאמת את זהותם ולקבל אישור לסחור, אחד המאפיינים המגדירים של מימון מבוזר — גישה פתוחה — נעלם.

במקרה של Hyperliquid, עם זאת, ההגבלות לא יחולו על הפלטפורמה כולה. משתמשים רגילים יוכלו להמשיך לסחור בשווקים פתוחים, ואימות זהות יידרש רק כאשר מפעיל מסוים ידרוש זאת.

הגישה הזאת מפרידה בין שני מושגים שנחשבו לעיתים קרובות בלתי נפרדים ב-DeFi: תשתית ציבורית וכללי הגישה החלים על מוצר פיננסי מסוים.

עבור מוסדות פיננסיים מפוקחים, המודל נותן מענה למכשול משמעותי. הם יכולים להשתמש בתשתית ציבורית בלי להעמיד את המוצרים שלהם לרשות כל ארנק אנונימי.

אבל התרחיש הזה משנה גם את תפקידם של הפרוטוקולים עצמם. Hyperliquid נראית יותר ויותר פחות כמו בורסת קריפטו עצמאית שצריכה למשוך כל סוחר ולהחליט אילו שווקים להציע.

במקום זאת, הפרויקט מנסה להפוך לשכבת מסחר שעל גביה חברות אחרות יוכלו לבנות מוצרים משלהן, עם דרישות גישה שונות.

התוכנית של Payward עדיין תלויה באישור רגולטורי, ולכן עדיין אי אפשר לראות בה מודל מבוסס. עם זאת, הניסוי כבר ממחיש כיצד הגבול בין DeFi למימון מסורתי עובר יותר ויותר לא בין פלטפורמות נפרדות, אלא בתוך אותה תשתית.

לכן, החלת דרישות KYC על שווקים מסוימים ב-Hyperliquid אינה בהכרח מעידה על נטישת עקרונות ה-DeFi. במקום זאת, מתגבש מודל שבו התשתית הציבורית נותרת משותפת, ואילו כללי הגישה נקבעים בהתאם למוצר הפיננסי הספציפי.

שוק קריפטו פתוח וזירת מסחר מפוקחת המשרתת לקוחות של חברת ברוקראז׳ אמריקאית יוכלו להתקיים על אותה תשתית בסיסית.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?