הציוץ נמחק על ידי המחבר.
אבל שמרנו הכל 🙂.
בורסות קריפטו זוכות לעיתים קרובות לביקורת על כשלים באבטחה, בעוד שבנקים מסורתיים נחשבים בדרך כלל למקומות בטוחים יותר לשמירת כספים. עם זאת, האקרים תוקפים את שני הענפים, ולעיתים קרובות מנצלים חולשות דומות. האם הבנקים באמת מוגנים טוב יותר, או שהסיכונים פשוט נראים אחרת?
מאמר זה תורגם מהמקור. קראו את הגרסה המקורית מאת הכתב שלנו כאן.
גניבת קריפטו גדולה העמידה קבוצת בנקאות צרפתית תחת בחינה, והעלתה שאלות חדשות בנוגע לאבטחתם של מוסדות פיננסיים מסורתיים. Crédit Mutuel Arkéa אישר שהותקף באופן שאפשר לבצע עסקאות הונאה, אך לא חשף את ההשלכות הכספיות. חוקר הבלוקצ'יין ZachXBT זיהה את הבנק כקורבן החשוד ב-4 בנובמבר, לאחר שהתחקה אחר משיכות חשודות מכמה מבורסות הקריפטו הגדולות.
צפייה בפוסט ב-X בטעינה...
תחילה דיווח ZachXBT על משיכות חשודות בהיקף של יותר מ-106 מיליון דולר ממוסד פיננסי אירופי שזהותו לא נחשפה. בהמשך זוהו 27 מיליון דולר נוספים, וההפסדים המשוערים עלו על 133 מיליון דולר. החוקר הזהיר שעסקאות נוספות מחוץ לבורסות עלולות להגדיל את הסכום.
חברת ניתוח הבלוקצ'יין Bitquery עקבה בנפרד אחר משיכות של כ-108.8 מיליון דולר ב-USDC מחשבונות ב-Kraken, Crypto.com ו-OKX, במהלך כ-21 שעות. חלק מהכספים הומרו ל-Ether והועברו דרך ארנקים רבים. Kraken ו-Crypto.com דיווחו כי הגבילו חשבונות או חסמו כספים הקשורים לגניבה החשודה.
Crédit Mutuel Arkéa מסר כי השעה זמנית עסקאות מסוימות, הודיע לרשויות והשתלט על המצב. הבנק אף הבטיח ללקוחות שלא יישאו בהשלכות כספיות. עדיין לא ברור כיצד השיגו התוקפים גישה לכספים.
בנקים מנהלים היקפים גדולים של תשלומים ומידע רגיש של לקוחות, ולכן הם יעדים אטרקטיביים לפושעי סייבר. אך הסיכונים חורגים מהכסף שהם מחזיקים. הבנקאות המודרנית נשענת על מערכות מקושרות, ספקי טכנולוגיה חיצוניים ועובדים בעלי גישה לתהליכים קריטיים. די בכך שהתוקפים ימצאו חולשה אחת כדי לשבש שירותים, לגנוב מידע או לבצע העברות לא מורשות.
נתונים עדכניים מצביעים על כך שבנקים עדיין חשופים, אף שההגנות שלהם עשויות להשתפר. דוח של רשות הבנקאות האירופית מיוני 2026 מצא כי 44% מהבנקים שנבדקו חוו במחצית הראשונה של השנה מתקפות סייבר שגרמו לשיבושים חמורים במערכות המחשוב או איימו לגרום להם. מדובר בירידה לעומת 58% בתחילת 2025, דבר המצביע על שיפור מסוים באבטחה, אף שאיומים חמורים עדיין נפוצים.
בעיה מורכבת במיוחד היא שבנקים אינם יכולים לשלוט בכל המערכות שעליהן הם מסתמכים. כשל אבטחה אצל ספק חיצוני עלול להשפיע בו-זמנית על כמה מוסדות. חברת אבטחת הסייבר Black Kite תיעדה 202 מתקפות כופרה נגד מוסדות פיננסיים ב-2025, עלייה של 30% לעומת השנה הקודמת. בדרום קוריאה, מתקפה על ספק טכנולוגיה השפיעה על 32 מוסדות פיננסיים וחשפה יותר משני טרה-בייט של נתונים.
במקביל, בינה מלאכותית מעניקה לתוקפים כלים חדשים לניצול החולשות האלה. פושעים יכולים להשתמש ב-AI כדי ליצור הודעות פישינג משכנעות, להתחזות לעובדים או להפוך חלקים מהמתקפה לאוטומטיים. מייסד Binance, Changpeng Zhao, הציע לאחרונה שבנקים עלולים להיות פגיעים יותר מבורסות קריפטו לנוכח התפתחות איומי הסייבר. עם זאת, קשה לאמת את הערכתו, משום שאין נתונים בני-השוואה המוכיחים איזה ענף פגיע יותר.
צפייה בפוסט ב-X בטעינה...
חברות קריפטו מתמודדות עם איומים דומים, ובהם גניבת פרטי התחברות, פריצה למכשירים וגישה לא מורשית למערכות פנימיות. ההבדל הוא במה שעלול לקרות לאחר שהתוקפים משיגים שליטה בנכסים. העברות שאושרו בבלוקצ'יין הן בדרך כלל בלתי הפיכות, וניתן להעביר כספים גנובים במהירות בין ארנקים.
היקף ההפסדים האפשריים התברר ב-29 באוקטובר, כאשר Binance דיווחה על פרצת אבטחה שבה היו מעורבים נכסים דיגיטליים בשווי של כ-6.3 מיליארד דולר. ממצאים ראשוניים הצביעו על פריצה למכשירי עובדים, למערכות פנימיות ולהרשאות לביצוע עסקאות מארנקים, אך החקירה עדיין נמשכה. Binance מסרה שתכסה את הפסדי הלקוחות ופעלה עם פלטפורמות אחרות ועם מנפיקי מטבעות יציבים כדי להקפיא את הכספים שנפגעו.
בנקים יכולים לעיתים קרובות לעכב העברות חשודות או לנסות לבטל תשלומים דרך רשתות מבוססות. גם בורסות קריפטו יכולות לחסום משיכות לפני שהנכסים יוצאים מהפלטפורמות שלהן, אך קשה יותר להשיב כספים לאחר מכן. במקביל, בלוקצ'יינים ציבוריים מאפשרים לחוקרים לעקוב אחר העברות בין ארנקים, גם כאשר זהות האנשים השולטים בהם אינה ידועה.
היכולת להתחקות אחר עסקאות סייעה לחוקרים לעקוב אחר העברות חשודות בפרשת Crédit Mutuel Arkéa. עם זאת, היא אינה מבטיחה השבת כספים: התוקפים יכולים לפצל אותם בין ארנקים, להמיר אותם לנכסים אחרים או להשתמש בשירותים המטשטשים את עקבותיהם. איתור עסקאות וזיהוי פושעים הם אתגרים נפרדים.
מבחינת הלקוחות, השאלה החשובה היא מה קורה לאחר מתקפה. לבנקים מסורתיים יש בדרך כלל נהלים לבדיקת תשלומים לא מורשים ולהחזר כספים ללקוחות זכאים. כללי התשלומים באירופה מעניקים הגנה במקרים מסוימים, ואילו ביטוח פיקדונות נועד להתמודד עם קריסת בנק ולא עם כל סוג של הפסד כתוצאה ממתקפת סייבר.
בורסות קריפטו משתמשות באמצעי הגנה כגון הגבלות על משיכות, ניטור עסקאות, אישורים מרובים ואחסון לא מקוון. חלקן מחזיקות כספים שנועדו לפצות משתמשים בעקבות אירועי אבטחה. עם זאת, ההגנות משתנות בין פלטפורמות ובין תחומי שיפוט, ולרוב אין לנכסי קריפטו אותן ערבויות כמו לפיקדונות בנקאיים מבוטחים.
אף אחד מהענפים אינו חסין מפני פשיעת סייבר, והנתונים הזמינים אינם מוכיחים שבנקים בטוחים תמיד יותר מחברות קריפטו. עבור הלקוחות, המבחן האמיתי לאבטחה אינו אם מוסד מסוגל למנוע כל מתקפה, אלא אם כספם נשאר מוגן גם כאשר מתקפה מצליחה.