ישראל מקדמת רפורמה לקיצור הליכי היתרי בנייה
על רקע עלויות מימון גבוהות ועיכובים ממושכים בפרויקטי מגורים, רשות האסדרה ומינהל התכנון מקדמים רפורמה שנועדה לקצר משמעותית את הדרך להיתר בנייה. לפי התוכנית, אי-מתן מענה של גוף מאשר בתוך פרק זמן קבוע ייחשב כאישור, מהלך שעשוי לחסוך בין ארבעה חודשים לחצי שנה לכל בקשה.
היילייטס
- מתווה הרפורמה שמקדמות רשות האסדרה ומינהל התכנון מציע קיצור הליך היתרי בנייה בישראל בארבעה עד שישה חודשים באמצעות פרסום דרישות ברורות מראש וסנכרון דיגיטלי.
- הרפורמה מחייבת תיקוני חקיקה וצפויה להתקדם במסגרת חוק ההסדרים הקרוב, אך מערכת הבחירות הצפויה והיעדר שר קבוע במשרד הפנים עשויים לעכב את אימוצה.
- מינהל התכנון מעריך חיסכון של כ-11.2 מיליון ימי המתנה רגולטוריים בשנה והפחתת עלויות מימון בענף, כשב-2025 נרשמה עלייה של 2% בהיתרי בנייה ל-81 אלף יחידות דיור.
מתווה הרפורמה וחסמי היישום
כפי שפורסם בגלובס, הרפורמה שמקדמות רשות האסדרה במשרד ראש הממשלה ומינהל התכנון מבוססת על מעבר ממודל של ריבוי אישורים מוקדמים לשיטה שבה הדרישות הרגולטוריות נקבעות ומפורסמות מראש. במסגרת זו, יזמים אמורים לקבל גישה מרוכזת למידע תכנוני ורגולטורי במערכות דיגיטליות, כך שרק מקרים חריגים יידרשו לבדיקה פרטנית.במוקד המהלך עומדת קביעה שלפיה אם גוף מאשר, כמו חברת החשמל, משרד הבריאות, פיקוד העורף או המשרד להגנת הסביבה, אינו משיב בתוך הזמן שהוגדר לו, הדבר ייחשב כאילו נתן את אישורו. לפי נתוני מינהל התכנון, משך הזמן הממוצע להוצאת היתר בנייה בישראל עומד כיום על 407 ימים, וחלק ניכר מן העיכוב נובע מהצורך לקבל אישורים משלימים ממספר רב של גופים.
המסמך המשותף של שני הגופים כולל שלוש המלצות מרכזיות: פרסום ברור ומוקדם של דרישות הגופים המאשרים, סנכרון מערכות המידע שלהם עם מערכת "רישוי זמין", והעברת האחריות לבקרת התכן ממהנדס הוועדה המקומית לגורם מקצועי מתאים, ברוח רפורמת "מורשה להיתר". במינהל התכנון מציינים כי יישום כלל ההמלצות עשוי לקצר את משך הטיפול בכל בקשה בארבעה עד שישה חודשים.
עם זאת, המהלך עדיין נתקל במכשולים מהותיים. הרפורמה דורשת תיקוני חקיקה בחוק התכנון והבנייה, והכוונה היא לקדמה במסגרת חוק ההסדרים הבא, אך מערכת הבחירות הצפויה לכל המאוחר באוקטובר והיעדר שר קבוע במשרד הפנים עלולים לעכב את התקדמותה בממשלה ובכנסת.
השפעה על שוק הדיור ועל הרגולציה
הצורך ברפורמה נובע גם מן הפיצול הרגולטורי הרחב בתחום הבנייה. בדוח נכתב כי מדד ה-STRI של ה-OECD מצביע על ישראל כבעלת חסמים רגולטוריים משמעותיים בענף, בין היתר בשל ביזור סמכויות והיעדר ממשק דיגיטלי מסונכרן בין הגופים המעורבים. עוד נטען כי מנגנוני ה-SLA הקיימים מובילים לא פעם למסירת מידע כללי בלבד, שמחייב השלמות בשלב מאוחר יותר.ימית כהן, סמנכ"לית רגולציה במינהל התכנון, אומרת כי לגורמים המאשרים יש כוח רב בתהליך, אך אין למינהל סמכות ישירה לחייב אותם להשיב בזמן. לדבריה, הדרישות מפוזרות כיום בין מקורות שונים, והקמת מאגר מידע מרכזי היא תנאי ליישום הרפורמה, אך מדובר במהלך שלא יושלם בטווח המיידי.
ברשות האסדרה ובמינהל התכנון מעריכים כי המהלך עשוי לחסוך לציבור כ-11.2 מיליון ימי המתנה בשנה בעלויות רגולציה ישירות, ולהפחית חלק מהוצאות המימון שמתגלגלות למחירי הדירות. העיתוי נחשב נוח יחסית גם משום שהיתרי הבנייה הגיעו ל-81 אלף יחידות דיור בסיכום 2025, עלייה של 2% לעומת השנה הקודמת, כך שגם אם ייווצר שיבוש קצר טווח, הוא אינו צפוי לייצר מיד מחסור בהיצע.
לפי התכנון, היישום יהיה מדורג, בהתאם לגובה הבנייה ולסוג הפרויקט, ובשלב מאוחר יותר המנגנון אמור לחול גם על הקמת גורדי שחקים. למרות זאת, הגופים המעורבים מבהירים כי הדרך למימוש מלא של הרפורמה עדיין ארוכה, והתקדמותה תלויה הן בהיערכות טכנולוגית והן בקידום חקיקה.
בכתבה הקודמת שלנו על הטלטלה הניהולית באירודרום סקרנו את התפטרות המנכ"ל מישל בן ברוך על רקע שימוע מול משרד הביטחון ודרישת פיצוי, לצד מהלכי גיוס הון והכנסת משקיעים חדשים. עוד ציינו כי דוח רשות ניירות ערך והליכים שנלוו אליו העלו שאלות לגבי איכות הפיקוח והבקרה בחברה בתקופה של לחץ רגולטורי וגובר.
חדשות רפורמות האחרונות
- Forex
- Crypto