ישראל קובעת בחירות ל-27 באוקטובר עם פיזור הכנסת והמעבר לממשלת מעבר

ישראל קובעת בחירות ל-27 באוקטובר עם פיזור הכנסת והמעבר לממשלת מעבר
ישראל בדרך לבחירות

אחרי כהונה סוערת שכללה מחאה פנימית, מלחמה ממושכת ומאבק סביב גיוס חרדים, ישראל צפויה ללכת לבחירות ב-27 באוקטובר. פיזור הכנסת נקבע ל-17 ביולי, מה שמכניס את המערכת הפוליטית לתקופת בחירות ומעביר את הממשלה למעמד של ממשלת מעבר.

היילייטס

  • ב-17 ביולי הכנסת תתפזר וממשלת מעבר תיכנס לתוקף, בחירות חדשות יתקיימו ב-27 באוקטובר – לראשונה מאז 1988 במועדן המקורי.
  • נתניהו משלים הבנות עם המפלגות החרדיות למען קידום דרישות חקיקה שיחזקו את אחידות גוש הקואליציה לקראת הבחירות.
  • השבוע האחרון של הכנסת יכלול הצבעה על חוקים רגישים כמו חוק יסוד לימוד תורה, פיצול תפקיד היועץ המשפטי ויוזמת שינוי שוק הטלוויזיה.

לוח הזמנים הפוליטי וההיערכות לבחירות

כפי שדווח ב-Ynetnews, ועדת הכנסת קובעת ביום ראשון כי הכנסת תתפזר ב-17 ביולי וכי הבחירות הבאות יתקיימו ב-27 באוקטובר, במסגרת הדיונים על חוק מימון המפלגות. אם המהלך יושלם כמתוכנן, זו תהיה הפעם הראשונה מאז 1988 שבה הבחירות מתקיימות במועדן המקורי.

ועדת הבחירות המרכזית תפקח על ההליך, והיא מורכבת מנציגי הסיעות בכנסת לפי גודלן היחסי. בראש הוועדה עומד שופט בית המשפט העליון נעם סולברג, ולאחר פרישתה של אורלי עדס באפריל, דין ליבנה מכהן כמנכ"ל בפועל של הוועדה.

עדיין לא הוכרע אם רשימות המועמדים יידרשו להגשה 45 או 50 ימים לפני יום הבחירות, כאשר ליבנה מבקש לקבוע חלון של 50 ימים. מיום שישי, 17 ביולי, תקופת הבחירות לכנסת ה-26 מתחילה רשמית, הכנסת יוצאת לפגרה והממשלה הופכת לממשלת מעבר, מצב שמגביל קידום מהלכים למקרים של חקיקה בהסכמה, תקנות או צורכי ביטחון חיוניים.

המחיר הקואליציוני והחקיקה בשבוע הסיום

בימים הקרובים צפוי ראש הממשלה בנימין נתניהו להשלים הבנות עם המפלגות החרדיות, לאחר שהחליט לקדם את דרישותיהן החקיקתיות עוד לפני סיום כהונת הכנסת. לפי המתואר, המהלך נועד לשמר את גוש הקואליציה מאוחד לקראת הבחירות, מתוך הערכה פוליטית שהמחיר של קידום החקיקה נמוך מהסיכון שבכניסה למערכה ללא חזית משותפת.

יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן מגיב על מועד הבחירות ואומר כי ב-27 באוקטובר מפלגתו תנצח ותחליף את הממשלה. במקביל, השבוע האחרון של הכנסת צפוי לכלול קידום שורת הצעות חוק רגישות, ובהן נוסח מרוכך של חוק יסוד לימוד תורה, הצעת חוק להקפאת מעצרי משתמטי גיוס חרדים, פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, ביטול רפורמת הכשרות ותיקון לחוק זכויות הסטודנט שיאפשר מסלולי לימוד מתקדמים בהפרדה מגדרית.

על סדר היום נמצאת גם יוזמת הדגל של שר התקשורת שלמה קרעי לשינוי שוק הטלוויזיה. ההצעה מאפשרת הקמת ערוצי חדשות חדשים כמעט ללא רגולציה, מבטלת את ההפרדה המבנית בין בעלי ערוצים לחברות החדשות ויוצרת יישומון ממשלתי שיאפשר גישה חינמית לערוצי החדשות, תוך חיוב ספקיות תוכן כמו Hot, Yes ו-Partner לשלב אותם לצד שאר הערוצים.

בפרסום קודם שלנו על הצעת החוק להקפאת מעצרי משתמטי גיוס חרדים, סקרנו כיצד ועדת החוץ והביטחון אישרה נוסח שמאריך את ההקפאה עד 30 בנובמבר ומעביר לשר הביטחון סמכות לקבוע אילו ישיבות יקבלו הגנה ממעצר. ציינו גם את האזהרות המשפטיות שלפיהן המהלך מעמיק את אי השוויון בנטל ועלול לעורר קושי חוקתי משמעותי, לצד ההשפעה האפשרית שלו על הוויכוח הציבורי סביב חלוקת הנטל.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.