ועדת החוקה מקדמת בפגרה את תיקון חוק התובענות הייצוגיות

ועדת החוקה מקדמת בפגרה את תיקון חוק התובענות הייצוגיות
שינוי בחוק הייצוגיות

לאחר יותר משנתיים ללא התקדמות, התיקון לחוק התובענות הייצוגיות צפוי לשוב לדיון בוועדת החוקה לקראת קריאה שנייה ושלישית גם במהלך פגרת הכנסת. הדיון החריג, שמסתמן לחודש ספטמבר, נשען על הסכמות בין הקואליציה לאופוזיציה ועשוי להשפיע ישירות על עסקים קטנים ובינוניים החשופים להליכים ייצוגיים.

היילייטס

  • קידום תיקון לחוק התובענות הייצוגיות צפוי להתקיים בספטמבר 2024, במטרה לאשרו בכנסת הנוכחית במסגרת הסכמות קואליציה-אופוזיציה.
  • התיקון המרכזי מבטל אפשרות להגיש תובענות ייצוגיות נגד עסקים קטנים (עד חמישה עובדים או מחזור שנתי עד 2 מיליון שקל) ומגביל שכר טרחה ועילות תביעה.
  • השינויים מעוררים מחלוקת בשוק, כאשר התומכים טוענים להקלה מהותית לעסקים קטנים ומתנגדים מזהירים מהרחבת ההגנות גם לגופים גדולים וציבוריים.

מסלול החקיקה והתיקונים המרכזיים

כפי שפורסם בגלובס, ועדת החוקה צפויה לדון בתיקון לחוק במהלך פגרת הכנסת, לאחר שהצעת החוק עברה קריאה ראשונה בתחילת 2024 אך לא התקדמה מאז. המהלך מתאפשר ככל הנראה במסגרת הסכמות בין הקואליציה לאופוזיציה ב"ועדת ההסכמות", ואביר קארה, חבר הכנסת לשעבר, נמנה עם הדוחפים לקידומו בשנים האחרונות בשם בעלי עסקים קטנים ובינוניים.

יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, אומר כי הוא רואה חשיבות רבה בקידום החוק וכי בכוונתו לפעול לכך שהדיונים, הצפויים ככל הנראה בספטמבר, יבשילו לחקיקה עוד בכנסת הנוכחית. קארה מציג את המהלך כחלק ממאבק רחב נגד מה שהוא מגדיר תביעות סרק שפוגעות בבעלי עסקים, ומברך על שיתוף הפעולה בין גורמים בקואליציה ובאופוזיציה.

התיקון, שעליו עבד משרד המשפטים במשך ארבע שנים, כולל כמה שינויים מהותיים. בין המרכזיים שבהם, ביטול האפשרות להגיש תובענה ייצוגית נגד עסקים זעירים, המוגדרים כיום כעסק עם עד חמישה עובדים או מחזור שנתי של עד 2 מיליון שקל. בנוסף מוצעת חובת פנייה מוקדמת בחלק מהעילות הקלות, ובהן הפרות מסוימות בתחום הספאם ומשקל האריזות, כך שתביעה תתאפשר רק אם העסק לא תיקן את ההפרה.

לפי ההצעה, אם העסק מתקן את ההפרה, הפונה יוכל לקבל תגמול של 2,000 שקלים ולא ניתן יהיה להגיש נגדו תביעה. עוד כוללת ההצעה הגבלת שכר הטרחה של עורכי דין בתובענות ייצוגיות, אפשרות להטיל הוצאות משפט גם על עורכי הדין במקרים מוצדקים, והגבלה של מספר התובענות הייצוגיות לחמש בשנה לכל תובע ייצוגי. התיקון גם קובע חובת פנייה לרשויות במקרים של גבייה שלא כדין, אך מחריג מקרים כגון זיהום, אי תשלום פנסיה או אפליה.

השפעה על עסקים והוויכוח בענף המשפטי

התיקון מעורר עניין רב בקרב המגזר העסקי, בעיקר אצל עסקים קטנים שנדרשים כיום להתמודד עם תובענות ייצוגיות בסכומים גבוהים ועם עלויות הגנה משפטית משמעותיות. התומכים במהלך טוענים כי הוא נועד לצמצם שימוש לרעה בכלי הייצוגי ולהחזירו למקרים של פגיעה ציבורית ממשית.

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, תומך בתיקון וקורא להשלים את המהלך, בטענה שתובענות ייצוגיות הן כלי חיוני, אך במקרים שוליים הן עלולות להפוך למנגנון שמייצר בעיקר רווח לעורכי דין. לדבריו, גם משרד המשפטים הגיע למסקנה שיש לעדכן את החוק כדי לצמצם שימוש לרעה ולהחזיר את ההליך לייעודו המקורי, הגנה על הציבור במקרים של עוולות אמיתיות.

מנגד, עו"ד דורון רדעי, יו"ר ועדת תובענות ייצוגיות במחוז מרכז של לשכת עורכי הדין, טוען כי ההצגה של התיקון כהגנה על עסקים קטנים בלבד היא חלקית. לדבריו, חלק ניכר מהשינויים המוצעים מרחיב דווקא את ההגנות הניתנות לגופים גדולים ולרשויות ציבוריות, לרבות קופות חולים, תאגידי מים, חברות ביטוח וחברות מנהלות בחוזים ארוכים.

לדבריו, הדרך הנכונה להגן על עסקים קטנים היא באמצעות חקיקה ייעודית וממוקדת שתחריג אותם, בלי לשנות באופן יסודי את האיזונים שעליהם מבוסס חוק התובענות הייצוגיות. בכך, הדיון המתחדש בוועדת החוקה אינו נוגע רק להקלה על עסקים זעירים, אלא גם לשאלה רחבה יותר של היקף ההגנות המשפטיות שיינתנו לשוק העסקי ולגופים ציבוריים.

בכתבה קודמת שלנו על גל התובענות הייצוגיות הצרכניות הסדרתיות בישראל תיארנו כיצד שורת הליכים נגד עסקי מזון, סביב חיוב לפי משקל אריזה, הובילה להסדרים ולהתחייבויות לתיקון התנהלות. ציינו כי במקביל מקודמת בכנסת רפורמה שעברה קריאה ראשונה ב-2024, שנועדה להגביל תביעות בעילות קלות, לחייב פנייה מוקדמת לעסק ולצמצם את היקף התביעות שכל תובע ייצוגי יכול להגיש בשנה.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.