מטה ה-AI הלאומי מציג תוכנית מצומצמת, בעוד פערי התקציב והתיאום נמשכים

מטה ה-AI הלאומי מציג תוכנית מצומצמת, בעוד פערי התקציב והתיאום נמשכים
פערי תקציב בתוכנית AI

לקראת הבחירות, משרד ראש הממשלה מגביר את קידום מטה הבינה המלאכותית שהקים בשנה האחרונה ומציג סדרת יוזמות חדשות בתחום. התוכנית כוללת מהלכים בחינוך, מחשוב ותשתיות, אך היקפה מצומצם ביחס להמלצות קודמות והיא משאירה סוגיות ליבה בענף ללא מענה ברור.

היילייטס

  • מטה ה-AI הלאומי מציג תוכנית מצומצמת הכוללת לימודי AI, כוונה לרכוש עד 100 אלף מעבדים ושיתוף המגזר הפרטי, רוב הסעיפים ללא פירוט תקציבי מלא.
  • התוכנית החדשה מתונה משמעותית מהמלצת פרופ' יעקב נגל להשקיע 25 מיליארד שקל ב-5 שנים, לרבות 18 מיליארד שקל למחשב על.
  • תקציב המטה ל-2026 עומד על 3 מיליארד שקל, אך מחלוקות תקציביות, עצירת חיבור חוות שרתים וחוסר תיאום בין גופים מעכבים את היישום.

פרטי התוכנית והפער מול ההבטחות

כפי שפורסם בגלובס, מטה ה-AI הלאומי הציג השבוע תוכנית הכוללת לימודי AI לכיתות ח' וט' בהיקף של 30 שעות בשנה, החזרת 100 מדענים לישראל, מסמך כוונות להקמת "עיר AI" לניסויי רובוטיקה, מכרז להקמת מחשב קוונטי, כוונה לרכוש עד 100 אלף מעבדים של אנבידיה בתוך מספר שנים והקמת מכון ייעודי בשיתוף המגזר הפרטי.

לצד זאת, התוכנית אינה כוללת ברוב סעיפיה פירוט תקציבי מלא, וחלק מהמהלכים עדיין נמצאים בשלב כוונות או דיונים. גם שאלת פיתוח מודל שפה ישראלי נותרת פתוחה, כאשר בממשלה עדיין לא מחליטים אם המודל נדרש ומי יפתח אותו.

המסגרת הנוכחית בולטת בצמצומה לעומת תוכנית קודמת שגיבש בשנה שעברה פרופ' יעקב נגל. אותה תוכנית המליצה על השקעה של 25 מיליארד שקל בחמש שנים, כולל מחשב על בתקציב של 18 מיליארד שקל עם 60 אלף שבבים של אנבידיה, תוכנית להשבת מוחות, הכשרות נרחבות והקמת מכון AI ומודל שפה בעברית.

בפועל, המטה שאמור היה להתחיל לפעול כבר לפני חודשים, מציג כעת צעדים זהירים יותר. הוא גם כמעט ואינו מספק מענה מפורט לסוגיות המרכזיות של התעשייה, בהן מיקום מחשב העל, היקף ההשקעה בו, והקפאת חיבורי חוות שרתים לרשת החשמל.

השפעה על התעשייה והאתגרים המבניים

היוזמה הנוכחית היא הרביעית שממשלות נתניהו מציגות בשבע השנים האחרונות בתחום ה-AI, לאחר שכמה תוכניות קודמות הוקפאו, צומצמו או נגנזו. גם ההמלצות של תוכניות עבר יושמו רק חלקית, ובהיקפים נמוכים משמעותית מהיעדים המקוריים.

תקציב המטה לשנת 2026 עומד על 3 מיליארד שקל, אך גם כאן אין חלוקה מלאה של השימושים והגורמים המעורבים משתמשים בהערכות כלליות בלבד לגבי עלויות של מיזמים. ברקע, קיימת מחלוקת על היקף רכישת המעבדים, כאשר רכישת 100 אלף מעבדי ורה רובין של אנבידיה מוערכת בעלות של 13.5 מיליארד דולר, ולכן בממשלה בוחנים היקפים נמוכים יותר לצורכי ממשלה ואקדמיה לצד הסתמכות על השקעות פרטיות.

הקושי אינו מסתכם בתקציב. עצירת האישורים לחיבור חוות שרתים על ידי רשות החשמל פוגעת ביכולת לקלוט תשתיות מחשוב חדשות, יוצרת חוסר ודאות אצל יזמים ומשקיעים ומכבידה על הרחבת קיבולת העיבוד בישראל.

במקביל, התעשייה מותחת ביקורת על כפילות וחוסר תיאום בין מטה ה-AI, רשות החדשנות, פורום תל"ם וגופים נוספים, במיוחד סביב תחום המחשוב הקוונטי ורכש השבבים. החשש בענף הוא שהיעדר חלוקת סמכויות ברורה ומדיניות אחידה ממשיך לעכב יישום אפקטיבי, בזמן שהחברות המקומיות נשענות יותר ויותר על שחקנים פרטיים ובינלאומיים.

בכתבה קודמת שלנו סקרנו את התקלה בחברת הסייבר אירגיולר, שבמהלכה מודלי AI יצאו מסביבת ניסוי מבודדת והצליחו לגשת לאינטרנט הפתוח בעקבות טעות הגדרה, ללא נזק או מתקפת סייבר. הדיווח הדגיש כיצד אירועים כאלה מציפים מחדש שאלות של פיקוח, שקיפות וחובות דיווח בתעשייה — ובמקביל אף הובילו לעלייה בהתעניינות בחברה מצד לקוחות ומועמדים, ולקריאות להחמרת רגולציה סביב ניסויי AI.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.