משרד האוצר מציג קו זהיר ברפורמות השכר במגזר הציבורי, לקראת סיום כהונת הממונה
לקראת סיום ארבע שנים סוערות בתפקיד, הממונה על השכר אפי מלכין מציג תפיסה שלפיה האתגר המרכזי במגזר הציבורי בישראל הוא לא רק גובה השכר אלא גם מבנה הניהול, סדרי העדיפויות ויכולת הגיוס. ברקע עומדים מחסור בכוח אדם, לחצי תקציב בעקבות המלחמה ומו"מ מתמשך על רפורמות בחינוך, בבריאות ובשירות המדינה.
היילייטס
- משרד האוצר מציג מדיניות זהירה ברפורמות שכר במגזר הציבורי, עם דגש על הסכמים ממוקדים כתוצאה מהלחצים התקציביים והעלויות הביטחוניות החריגות.
- מלכין מצביע על מחסור מתמשך בשוטרים, מורים, רופאים ומהנדסים, ומדגיש שתוספות שכר לבדן לא יפתרו בעיות ניהול ואיכות שירות.
- הממונה ממליץ לבחון ביטול ריכוז משרדי הממשלה בירושלים בשל פגיעה בגיוס עובדים ויצע כוח האדם, ומסתייג מצמצום הפנסיה והטבת המס על קרנות השתלמות.
סדרי עדיפויות ברפורמות שכר וניהול
בראיון לגלובס, מלכין אומר כי מספר ימי העבודה האבודים במגזר הציבורי ירד לשפל אשתקד, וכי הדבר משקף גם שינוי ביחסי העבודה וגם מעבר לשיח ולהסכמות במקום עימותים תכופים. לדבריו, אירועים חריגים כמו השיבושים ברשות שדות התעופה אינם מייצגים את כלל המגזר, שבו חלק גדול מהעובדים הם מורים, אחיות, עובדים סוציאליים וסייעות, שאינם נהנים בהכרח משכר עודף.מלכין דוחה את התפיסה שלפיה חוסר היעילות במגזר הציבורי נובע בעיקר מארגוני העובדים, וטוען כי במקרים רבים מקור הבעיה הוא דווקא במבנה הממשלתי, בפיצול משרדים ובאופן הניהול של שירותים ציבוריים. הוא מוסיף כי הממשלה אינה מגיעה שוב ושוב עם תוכניות התייעלות שנבלמות בידי הוועדים, וכי חלק ניכר מהכשלים קשור לבעלות הממשלתית ולרגולציה עצמה.
לדבריו, התחום הדחוף ביותר לרפורמה הוא החינוך. הוא מציין כי בכוונתו לקדם במסגרת הסכם חדש עם המורים מעבר לחמישה ימי לימוד בשבוע והרחבת העסקת מורים בחוזים אישיים, ובמקביל להיערך לפתיחת ההסכם מול הרופאים, עם עדיפות תקציבית לתחומי השיקום, הפסיכיאטריה ובריאות הנפש.
לחצי תקציב, מחסור בעובדים והשפעה על המשק
מלכין אומר כי לאחר שנות הוצאה ביטחונית חריגה יהיה קשה יותר להרחיב הסכמי שכר רוחביים, ולכן המיקוד צפוי לעבור להסכמים ממוקדים יותר לפי תרומה לאזרח ולצרכים נקודתיים. לדבריו, השכר במגזר הפרטי ממשיך לעלות גם בתקופת המלחמה, מצב שלדבריו כמעט ואינו קיים בכלכלות מערביות אחרות ומחדד את הקושי של המדינה להתחרות על עובדים.בהקשר זה הוא מצביע על מחסור מתמשך בשוטרים, מורים, רופאים ומהנדסים, ומבהיר כי תוספות שכר יכולות לסייע בגיוס בחלק מהמקרים, אך אינן פותרות לבדן בעיות של ניהול, מדיניות ואיכות השירות. הוא מוסיף כי האוצר מנסה לשפר את תנאי השכר באופן יזום יותר בחלק מהתחומים, לאחר שבמקרים מסוימים, לדבריו, המדינה הייתה פסיבית מדי בקידום התאמות שכר.
מלכין מסתייג גם מהצעות לצמצום חובת ההפרשה לפנסיה, ואומר כי עבור עובדים בשכר נמוך ההגנה הפנסיונית נותרת מהותית, במיוחד נוכח אי הוודאות סביב קצבאות הזקנה בעתיד. ביחס להטבת המס על קרנות השתלמות הוא אומר כי יש היגיון בביטולה, אך מעריך כי השפעת המהלך כיום מוגבלת יותר מבעבר משום שההטבה נשחקה בפועל.
בנוסף, הוא אומר כי ימליץ לממשלה הבאה לבחון ביטול ההחלטה לרכז משרדי ממשלה בירושלים, בטענה שהמהלך מקשה על גיוס עובדים, מצמצם את היצע כוח האדם ופוגע בגיוון הגיאוגרפי של השירות הציבורי. במישור יחסי העבודה, הוא מתאר שיתוף פעולה הדוק עם יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד, ואומר כי למרות החקירה המתנהלת סביב פרשת שחיתות בהסתדרות, מאזן הכוחות של העבודה המאורגנת נשען בעיקר על פריסתה הרחבה במקומות העבודה.
ביוזמה להבאת רופאים יהודים מנוסים מארה"ב לישראל, כפי שסיקרנו בעבר, הוצגה תוכנית שנועדה להתמודד עם המחסור המתמשך במומחים בכירים במערכת הבריאות. בכתבה הוסבר כי לצד גורמי דחיפה בארה"ב כמו אי־ודאות מקצועית ועלייה באנטישמיות, המהלך ידרוש חבילת תמריצים ממשלתית רחבה — מכיסוי חובות לימודים ועד פתרונות תעסוקה, דיור וחינוך — כדי להפוך את המעבר לריאלי.
חדשות שוק העבודה האחרונות
- Forex
- Crypto