ישראל בוחנת פערי אחריות באבטחת טיסות זרות

ישראל בוחנת פערי אחריות באבטחת טיסות זרות
פערי אחריות באבטחה

שלוש שנים לאחר חקיקת החוק להעברת נתוני נוסעים ואנשי צוות לגורמי המדינה, האירוע בטיסת flydubai מחדד את השאלה מי נושא באחריות המעשית לאבטחת טיסות זרות לישראל. המקרה מציף פער אפשרי בין איסוף המידע בידי רשות המסים, סמכויות משרד התחבורה והערכת האיום של גופי הביטחון.

היילייטס

  • אירועי בטיחות בטיסות זרות לישראל חשפו פערי סמכויות בין משרד התחבורה, רשות המסים, גופי ביטחון וחברות התעופה על אחריות לאיסוף נתוני צוותים.
  • שרת התחבורה מירי רגב הבהירה כי משרד התחבורה אינו מבצע בדיקות רקע לטייסים זרים וקביעת רמת האיום מתבצעת על ידי המל"ל ושירותי הביטחון.
  • היעדר כתובת אחת מרוכזת לניהול התרעות ובקרה על טיסות זרות לישראל יוצר סיכון רגולטורי ותפעולי לענף התעופה הישראלי.

חלוקת הסמכויות סביב נתוני הצוותים

כפי שפורסם בגלובס, חוק סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה, שנחקק באפריל 2023, קובע כי רשות המסים מקבלת את פרטי הנוסעים ואנשי הצוות, לצד שלוחה שנועדה לאפשר לגורמי הביטחון, בהם המוסד, השב"כ והמשטרה, לקבל את המידע לצורכי סיכול ואכיפה.

לפי הגדרת התפקיד הרשמית של אגף ביטחון, חירום וסייבר במשרד התחבורה, האגף אחראי על קביעה, פיתוח והכוונה של סדרי ביטחון לשירותי תחבורה, ובכלל זה אבחון ביטחוני של טיסות זרות המגיעות לישראל ומתן הנחיות ביטחון לחברות תעופה בהתאם לחלוקת האחריות. לצד זאת, רשות התעופה האזרחית מרכזת את ההסכמים מול מדינות זרות, בעוד שמשרד התחבורה אמור לאכוף את ההסכמים ולהעביר הנחיות לחברות.

שרת התחבורה מירי רגב מסרה כי משרד התחבורה אינו אחראי לבדיקות רקע של טייסים בטיסות זרות ואינו מחזיק בכלים מודיעיניים, וכי קביעת רמת האיום וההנחיות הביטחוניות מגיעה מגורמי הביטחון ומהמל"ל. בריאיון לכאן 11 היא חידדה כי, לשיטתה, השב"כ אחראי על טיסות ישראליות וחכורות, בעוד שהמוסד אחראי על טיסות זרות.

השלכות על פיקוח התעופה הזרה

לפי הטקסט, במקרה הנוכחי עלו כמה אינדיקציות שהיו עשויות להדליק נורות אזהרה בשלב מוקדם יותר, ובהן טיסות קודמות של אותו טייס לישראל, טענה כי פרטי הצוות התקבלו מראש בישראל, ודיווחים שלפיהם פעילותו הופסקה בעומאן בשל הקצנה דתית. מכאן עולה השאלה אם הכשל נובע ממחסור במודיעין חדש, או מאי חיבור בין נתונים שכבר היו בידי כמה גופים.

האירוע מחדד גם את אחריותה של חברת התעופה עצמה, שנדרשת לבחון את פרופיל הצוות ולעמוד בהסכמים החלים על טיסות לישראל. במקביל, העובדה שבחודשים האחרונים, לפי הטקסט, טיסות של חברות תעופה ישראליות לאיחוד האמירויות לא פעלו בהנחיית השב"כ מטעמי סיכון ביטחוני, מחדדת את הפער הנטען בין רמת הפיקוח על טיסות ישראליות לבין הפיקוח על טיסות זרות הנושאות נוסעים ישראלים.

בשורה התחתונה, הסיפור מצביע על מבנה אחריות מפוצל בין חברת התעופה, משרד התחבורה, רשות המסים וגופי הביטחון. עבור ענף התעופה, המשמעות היא סיכון תפעולי ורגולטורי הנובע מהיעדר כתובת אחת ברורה שמרכזת התרעות, בקרה והחלטות בטיסות זרות לישראל.

בתקרית החריגה בטיסת flyDubai לישראל הרשויות בחנו חשד שטייס משנה עומאני ניסה להפיל את המטוס, מה שהוביל להסטתו לסעודיה ולמבצע החזרת נוסעים ישראלים. בפרסום הקודם שלנו ציינו כי השרה מירי רגב דרשה להשעות מיידית את הקו עד להבהרת הנסיבות, בטענה להפרת הסכם התעופה, וכי האירוע כבר השפיע על השוק והגביר את הדיון בפער בין מובילות זרות לבין חברות ישראליות הפועלות תחת בידוק מחמיר.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.