חקיקה שאושרה ב-2022 כדי לתמוך בכניסת ישראל לתוכנית הפטור מוויזה של U.S. יצרה מאגר נתוני נוסעים שנועד לסייע בזיהוי איומי טרור עוד לפני נחיתה. למרות הגישה הרחבה שניתנה לשב"כ, למוסד ולמשטרה, מהטקסט עולה כי מנגנון האחריות בין גופי הביטחון למשרד התחבורה נותר עמום, וכי שמות הקשורים לאיום שהגיע מדובאי לא נבדקו בזמן.
היילייטס
- Depuis l'entrée en vigueur de la loi ב-2022, חברות תעופה מחויבות להעביר נתוני נוסעים ואנשי צוות בשלוש נקודות זמן לפני טיסה לישראל.
- פער בסמכויות בין השב"כ, המוסד ומשרד התחבורה מונע יישום מלא של בדיקות יזומות של שמות צוותי טיסה ונוסעים בטיסות נכנסות.
- דוח מבקר המדינה ב-2024 ממליץ להסדיר אחריות וסמכויות גופים בענף אבטחת תעופה אזרחית אך טרם נתקבלה החלטת ממשלה מעשית.
מבנה הסמכויות והפער ביישום
כפי שפורסם בגלובס, החוק שנחקק ב-2022 מחייב חברות תעופה להעביר נתוני נוסעים ואנשי צוות בשלוש נקודות זמן, 48 שעות לפני הטיסה, בעת ביצוע הצ'ק אין ולאחר סגירת דלתות המטוס. לפי הדיונים שתועדו בכנסת, מטרת המנגנון היא לאפשר זיהוי מוקדם של מי שצפוי להגיע לישראל, ולא להסתפק בבדיקה לאחר הנחיתה.החוק הקים מאגר ברשות המסים, שאליו מוזרמים שמות ופרטי נוסעים ואנשי צוות. לשב"כ, למוסד ולמשטרת ישראל ניתנה גישה מלאה ואף סמכות להקים שלוחה נפרדת שאליה ניתן להזרים מידע ממאגרים פנימיים ולהצליבו עם נתוני הנוסעים, בעוד שמשרד התחבורה רשאי להגיש רק שאילתות למידע מסוים.
במהלך הדיונים על החקיקה בירכו נציגי השב"כ והמוסד על הסמכויות החדשות והציגו אותן ככלי חיוני לסיכול טרור ולהגנה על ישראלים בארץ ובחו"ל. נציג משרד המשפטים הסביר אז כי מהות החוק היא לדעת מראש מי עומד להגיע לנתב"ג, כדי לאפשר מניעה מוקדמת של איום ולא רק תגובה בדיעבד.
שאלת האחריות על אבטחת הטיסות
למרות המסגרת הרחבה, מהטקסט עולה כי במוסד לא עברו על הרשימה, מתוך הנחת עבודה שלפיה האחריות השוטפת לאבטחת טיסות מוטלת על משרד התחבורה. במשרד התחבורה, מנגד, טוענים כי מעולם לא הועבר אליהם מידע מהמאגר וכי אין להם סמכות לבחון את שמות אנשי הצוות, אף שהם גם לא פנו לקבלת מידע מהמאגר למרות האפשרות לעשות זאת.לפי ההסברים שנמסרו לפרוטוקול, בישראל קיימת הבחנה שלפיה השב"כ מנחה ביטחונית את חברות התעופה הישראליות, ואילו משרד התחבורה מנחה מקצועית וביטחונית את חברות התעופה הזרות שטסות לישראל וממנה. עם זאת, החוק אינו מעניק למשרד התחבורה את אותן סמכויות מבצעיות שניתנו לגופי המודיעין, והפער הזה מעמיק את חוסר הבהירות בשאלה מי אמור לבצע בדיקה יזומה של שמות הנוסעים ואנשי הצוות.
הטקסט מציין כי החלטות ממשלה מטילות על משרד התחבורה אחריות לביטחון הטיסות הזרות, אך הנהלים שאושרו מסתפקים בבדיקות של רשויות הביטחון במדינת המוצא של חברת התעופה. במקביל, גם אם משרד התחבורה כשל במילוי תפקידו, הדבר אינו מסיר אחריות מהשב"כ ומהמוסד, שהחוק העניק להם במפורש יכולת לבדוק את פרטי הנוסעים ואנשי הצוות כחלק ממניעת טרור.
ב-2024 פרסם מבקר המדינה דוח חסוי על אבטחת הטיסות לישראל, ובחלקו הגלוי המליץ למל"ל לקיים עבודת מטה עם משרד התחבורה, משרד האוצר, רשות שדות התעופה, שב"כ והמשטרה כדי לבחון מחדש את אבטחת התעופה האזרחית הבינלאומית. מאז התקיימו דיונים במל"ל, אך לפי הטקסט לא התקבלה החלטת ממשלה בנושא.
בכתבה קודמת שלנו עסקנו בהעברת האחריות לאבטחת חברות תעופה זרות הטסות לישראל למשרד התחבורה החל מ-2025, ובשאלות שהיא מעוררת לגבי היכולת המבצעית והתקציבית של אגף הביטחון במשרד. הכתבה הצביעה על כך שהסיוע מגופי הביטחון לא מתרחב בפועל גם לאחר ההחלטה, והיעדר בהירות בחלוקת הסמכויות והמשאבים מותיר פער יישומי שמגדיל את הסיכון לענף התעופה האזרחית.
חדשות רשות ניירות ערך האחרונות
- Forex
- Crypto