צה"ל משנה את מודל ההפעלה שלו, בעוד שחמאס וחיזבאללה נותרים פעילים ומחסור בכוח אדם מעמיק

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
צה"ל משנה את מודל ההפעלה

כל החדשות

הסיפורים החמים

מבחר העורכים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

כלכלה

מטבעות

סחורות

עסקים ועושר

קולות השוק

Anton Kharitonov

07.10.2026

צה"ל משנה את מודל ההפעלה שלו, בעוד שחמאס וחיזבאללה נותרים פעילים ומחסור בכוח אדם מעמיק — שינוי בצה"ל מול אתגרים

שלוש שנים לאחר תחילת המלחמה הארוכה בתולדות ישראל, צה"ל מציג שינויים מבניים ומבצעיים רחבים שנועדו לתקן את כשלי 7 באוקטובר ולחזק את המענה בזירות מרובות. לצד הישגים צבאיים נרחבים, ההערכה היא שחמאס בדרום וחיזבאללה בצפון עדיין שומרים על יכולת איום, בעוד מערך המילואים מתקרב לנקודת שחיקה חריפה.

היילייטס

צה"ל שינה את מודל ההפעלה שלו, הרחיב את מערך המילואים ב-36% והוסיף ב-38% משובצים מאז 2021, אך מחסור בכוח אדם מחריף.
אמ"ן הקים מרכז התרעה מודיעיני רב-זירתי, יחידה טכנולוגית לאיסוף מידע לא מובנה והעביר את עיקר מפקדותיו לדרום לטובת הסתגלות לאיומים רב-חזיתיים.
מאוקטובר 2025 אותרו והוחרמו ביהודה ושומרון מעל 3,800 כלי נשק, נעצרו כ-45,000 מבוקשים ונתפסו מעל 46 מיליון שקלים שיועדו לטרור.

שינויים מבצעיים ומודיעיניים לאחר 7 באוקטובר

כפי שדווח ב-Ynetnews, יחידת דובר צה"ל פרסמה סדרת מסקנות ושינויים בכלל הזרועות, בהם אמ"ן וחיל האוויר, לאחר שלוש שנות לחימה. לפי התמונה העולה מהעדכונים, המערכת הצבאית מנסה לעבור מתפיסות התרעה וביטחון עצמי עודף למודל זהיר יותר, מבוזר יותר ומותאם לאיומים בכמה חזיתות במקביל.

באמ"ן, שספג את הכשל החמור ביותר בבוקר 7 באוקטובר, הוטמעו שינויים מבניים ותרבותיים שנועדו לשפר את יכולת ההתרעה האסטרטגית. בצה"ל אומרים כי האגף מאמץ תרבות של ספק מובנה ובחינה יומיומית של "אותות מהמציאות", תוך מתן משקל גדול יותר להערכות מיעוט והפחתת ההישענות על סימנים מרגיעים. במקביל הוקם מרכז התרעה מודיעיני רב-זירתי בשם תמונ"ה, שנועד לייצר תמונת מודיעין אחודה המחוברת ישירות להתפתחויות בשטח.

כדי לעגן את השינויים, אמ"ן הקים מחלקת יסוד חדשה, מחלקת הכשרות מרכזית והרחיב את האקדמיה המודיעינית להכשרת קצינים מדרגת רב-סרן עד אלוף-משנה. נוסף לכך הורחבו לימודי האסלאם והתרבות הערבית, והוקמה יחידה טכנולוגית חדשה לאיסוף ועיבוד מידע לא מובנה באמצעות בינה מלאכותית וטכנולוגיות נתונים מתקדמות. במקביל נמשך המעבר האסטרטגי של אמ"ן לדרום הארץ.

בפיקוד הדרום תורגמו לקחי 7 באוקטובר לשינויי הנדסה, פריסה וטקטיקה לאורך גבול עזה. לפי צה"ל, במהלך הלחימה נהרגו ארבעה ראשי זרועות של חמאס, 17 מפקדי חטיבות, כ-60 מפקדי גדודים וכ-300 מפקדי פלוגות. במעטפת היישובים שודרגו תשתיות ביטחון, נפרסו גדרות חדשות, מערכות תאורה, אמצעי תצפית ומכ"מים, וצוותי כוננות אזרחיים צוידו באמצעי לחימה, רחפנים ואמצעי שיתוף מידע מוצפן.

צה"ל הקים כ-40 מוצבים חדשים השולטים על שטחים מרכזיים ופרס מחסום חדש מעל הקרקע ומתחתיה כדי לצמצם חדירות. מאז הפסקת האש באוקטובר 2025 בוצעו יותר מ-4,000 פעולות קידוח שיטתיות לאיתור תשתיות תת-קרקע. למרות זאת, ההערכה הישראלית היא שחמאס נותר מתפקד, ממשיך לגבות כספים ממשאיות סיוע שעליהן הוא משתלט, ומשתמש בתקופה הנוכחית לשיקום כוח האדם ולאגירת אמצעי לחימה, לרבות העברתם לאזורים אזרחיים.

לחץ על המילואים והשלכות על ביטחון ישראל

חיל האוויר, שספג ביקורת חריפה על היעדרותו בשעות הראשונות של מתקפת 7 באוקטובר, משנה גם הוא את מודל ההפעלה שלו. החיל העביר סמכויות נרחבות יותר למפקדים בשטח והגדיל את היקף הכוחות בכוננות מיידית עד פי ארבעה בכלל המערך ועד פי שישה בחלק מהיחידות. בנוסף הוקמה מסגרת חדשה לפעילות גבולית ומשותפת עם כוחות היבשה, נבנו בנקי מטרות חדשים, וטייסת מסוקי הקרב 190 הועברה לבסיס רמת דוד כדי לקצר זמני תגובה בגזרה הצפונית.

מול איום הכטב"מים והרחפנים נפרסו מאות מערכות גילוי ומכ"מים חדשים, הוקמו יחידות אבטחה ייעודיות בפיקודים המרחביים והוקמו גדודי הגנה ייעודיים בבסיסי חיל האוויר. בצה"ל מציינים כי במהלך המלחמה שוגרו לעבר ישראל כ-10,200 שיגורים מרצועת עזה, כ-20,000 מלבנון, כ-1,200 מאיראן, כ-50 מסוריה ועוד 90 מתימן. ביהודה ושומרון אותרו והוחרמו מאז תחילת המלחמה יותר מ-3,800 כלי נשק, נעצרו כ-45,000 מבוקשים, ונתפסו יותר מ-46 מיליון שקלים שיועדו לטרור.

עם זאת, עיקר הלחץ עובר כעת למערך המילואים. לפי התיאור בצה"ל, ההחלטה להגן על גבולות ישראל מתוך שטח האויב ולא על קו הגבול עצמו דוחפת את המערכת לקצה היכולת. בכירים במערכת הביטחון מזהירים כי ללא חוק גיוס שירחיב באופן משמעותי את מאגר הלוחמים, מערך המילואים עלול להגיע לנקודת שבירה פיזית ונפשית ואף למשבר אמון מול הצבא.

בשלוש השנים האחרונות הורחב מערך המילואים בשיעור חסר תקדים של 36%, ובהמשך עלה מספר המשובצים בו ב-38% בסך הכול. באוגוסט 2024 הוחזרו לשירות כ-22 אלף מילואימניקים ממעמד פטור, ובמהלך 2025 ו-2026 נוספו אלפים נוספים בימי ראיונות ומיון מרוכזים. יום גיוס נוסף מתוכנן לדצמבר 2026, אך גם צעדים אלה אינם נחשבים לפתרון ארוך טווח.

מספר ימי המילואים הממוצע ללוחם עלה ל-80 עד 100 ימים בשנה, כמעט כפול מהנחת התכנון השגרתית של כ-55 ימים. הממשלה וצה"ל אמנם הרחיבו מענקים, סיוע נפשי, הטבות אקדמיות והנחות דיור, אך לפי ההערכה בצבא, תמיכה כספית אינה יכולה להחליף כוח לוחם בחזית. כל עוד המערכת הפוליטית אינה מקדמת חלוקת נטל רחבה יותר, המחסור בכוח אדם צפוי להמשיך להכביד על כשירות צה"ל בכמה גבולות במקביל.

בכתבה קודמת שלנו על הקמת מערך אוסינט חדש באמ"ן הוסבר כי לאחר מתקפת 7 באוקטובר גובשה בחינה מחדש של משקל המודיעין הגלוי באיסוף ובהתרעה. המערך, שהפך למבצעי בינואר 2024 ובכפיפות ישירה לראש האגף, נשען גם על כלי בינה מלאכותית לצד מומחיות אנושית, במטרה לשפר את תמונת המודיעין בזירות שונות ולהפחית הסתמכות בלעדית על סיגינט.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?