Dmytro Kharkov

UNCTAD: מדינות מתפתחות יכולות להפיק יותר ערך מהסחר במוצרים מבוססי מגוון ביולוגי

UNCTAD: מדינות מתפתחות יכולות להפיק יותר ערך מהסחר במוצרים מבוססי מגוון ביולוגי
הגדלת ערך הסחר במגוון ביולוגי

בעוד שמוצרים מבוססי מגוון ביולוגי מהווים חלק גדל והולך מהסחר העולמי בסחורות, כלכלות מתפתחות עדיין מפיקות חלק מוגבל מהפעילויות בעלות הערך הגבוה יותר בשוק. ניתוח חדש של האו״ם קובע כי נדרש תיאום הדוק יותר בין מדיניות סחר, תעשייה ומגוון ביולוגי כדי להגדיל את הערך המוסף המקומי תוך הגנה על משאבי טבע.

היילייטס

  • UNCTAD מדווחת כי מוצרים מבוססי מגוון ביולוגי היוו 17.3% מהסחר העולמי בסחורות ב-2024, עם יצוא שהתקרב ל-$3.8 טריליון, אך המדינות המתפתחות הפיקו רק 35% מערך זה.
  • אפריקה ואמריקה הלטינית והקריביים, למרות שהן מחזיקות בכשני שלישים מהמגוון הביולוגי העולמי, תרמו רק 3% ו-11% בהתאמה ליצוא העולמי של מוצרים מבוססי מגוון ביולוגי, לעומת 49% באירופה.
  • גומי ערביק מאפריקה יוצא ב-2024 במחיר של $2.28 לק״ג, אך יובא במחיר של $6.50 לק״ג בשווקים בעלי הכנסה גבוהה, מה שמדגיש פערים ביצירת ערך מוסף וחסמים כגון מכסים של עד 16.1% על חלופות טבעיות.

מאמר זה תורגם מהמקור. קראו את הגרסה המקורית מאת הכתב שלנו כאן.

סדר יום מדיניות לקראת ועידת האו״ם למגוון ביולוגי

לפי UN Trade and Development, עדכון הסחר העולמי האחרון שלה בוחן כיצד מדיניות סחר והשקעות יכולות לסייע למדינות מתפתחות לצמצם פערים בסחר מבוסס מגוון ביולוגי, תוך שמירה על המגוון הביולוגי.

הדוח מתפרסם לקראת ועידת האו״ם למגוון ביולוגי ב-2026, המתוכננת להתקיים בין 19 ל-30 באוקטובר בירוואן, ארמניה. בפגישה צפויים לבחון את ההתקדמות במסגרת קונמינג-מונטריאול הגלובלית למגוון ביולוגי ואת יעדה לעצור ולהפוך את מגמת אובדן המגוון הביולוגי עד 2030.

UNCTAD מציינת כי מוצרים מבוססי מגוון ביולוגי היוו 17.3% מהסחר העולמי בסחורות ב-2024, כאשר יצוא של כ-1,800 מוצרים כאלה הגיע לכמעט $3.8 טריליון. עם זאת, המדינות המתפתחות היוו רק כ-35% מהסכום הכולל, אף שרבות מהן מחזיקות במשאבים הביולוגיים שעליהם נשען הסחר.

הדוח טוען כי הסוגיה המרכזית אינה רק הרחבת היצוא, אלא השארת ערך רב יותר במדינות המייצרות באמצעות עיבוד, ייצור, פיתוח מוצרים ושימוש מעגלי. לפי הדוח, איזון זה דורש מנגנוני הגנה, גישה חוקית, חלוקת תועלות הוגנת ושוויונית, יכולת ייצור חזקה יותר, גישה לטכנולוגיה, שיתוף פעולה אזורי ומסחרי, שיטות סחר בנות קיימא ומימון בר-השגה.

פערי יצוא וחסמים לכלכלות מייצרות

אפריקה ואמריקה הלטינית והקריביים, המחזיקות יחד בכשני שלישים מהמגוון הביולוגי העולמי, אחראיות ל-3% ול-11% בלבד, בהתאמה, מהיצוא העולמי של מוצרים מבוססי מגוון ביולוגי, לעומת 49% בכלכלות אירופה. UNCTAD מציינת כי פער זה ממחיש כיצד מדינות עשירות במשאבי טבע נותרות לעיתים קרובות מחוץ לשלבים בעלי הערך הגבוה יותר בשרשראות האספקה הגלובליות.

הדוח מציג גומי ערביק כדוגמה אחת להזדמנות שאבדה ליצירת ערך מוסף. ב-2024, כלכלות אפריקה ייצאו את המוצר לשווקים בעלי הכנסה גבוהה במחיר ממוצע של $2.28 לקילוגרם, בעוד שהיבוא של אותו מוצר מאותם שווקים עמד בממוצע על $6.50 לקילוגרם.

UNCTAD מצביעה גם על מכסים, רגולציה מורכבת, חלוקה לא שוויונית של עלויות העמידה בדרישות קיימות וגישה מוגבלת למימון כמכשולים עבור יצרנים ועסקים קטנים במדינות מתפתחות. חלופות טבעיות לפלסטיק, לרבות כותנה, יוטה, קנבוס ומוצרים מבוססי נייר, עשויות להיות כפופות למכסי יבוא ממוצעים של עד 16.1%, שלפי הדוח דומים או גבוהים מהמכסים המוטלים על מוצרי פלסטיק רבים.

ניתוח המצוטט בעדכון מצא כי ברוב תקני הקיימות שנבחנו, היצרנים נושאים הן בעלויות היישום והן בעלויות ההסמכה, עם תמיכה מועטה מצד קונים או ממשלות. UNCTAD מציינת כי הוועידה הקרובה מציעה הזדמנות מתאימה להפוך סוגיות אלו להתחייבויות קונקרטיות המקשרות באופן הדוק יותר בין סחר, מגוון ביולוגי, פיתוח בר-קיימא וצמיחה מכלילה.

הדיווח הקודם שלנו על המהלך של האיחוד האירופי לצמצום יבוא פלסטיק PET הסביר כיצד כמה מדינות חברות קראו לנציבות האירופית לשקול צעדי הגנה, שעשויים לכלול מכסות ספציפיות למדינות ומכסים גבוהים יותר על היקפים החורגים מהמגבלות שנקבעו. הוא ציין גם כי לאחר היטלי היצף קודמים על שרף PET סיני, ההיצע עבר לעבר יצואנים כמו טורקיה, וייטנאם ומצרים, דבר המשקף את השימוש הרחב יותר של האיחוד האירופי בכלי הגנה מסחריים על רקע התרחבות מתיחויות הסחר.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.