אילן שור עומד במרכז רשת תשלומים רוסית של 14 מיליארד דולר תחת סנקציות U.S.
על רקע מאמצי מוסקבה לשמר סחר ותשלומים בינלאומיים תחת מגבלות מערביות, אזרח ישראלי הפך לדמות מרכזית במערכת פיננסית רחבת היקף שפועלת מרוסיה. לפי ממצאי תחקיר שפורסמו השבוע, הרשת עיבדה מאז סוף 2024 מיליארדי דולרים במזומן ונקשרה גם לטענות U.S. על סיוע לאיראן ולחמאס.
היילייטס
- אילן שור הקים ב-2024 את חברת A7, המעבדת בין נובמבר 2024 ליולי 2025 עסקאות בשווי מצטבר של יותר מ-14 מיליארד דולר.
- רשות האוצר של U.S. הטילה ב-1 באוקטובר סנקציות על רשת A7, המואשמת בהלבנת הון והעברת כספים לגורמים איראניים, חמאס ופעילות קריפטו בלתי חוקית.
- בתגובה להאשמות, A7 טוענת כי קיימת לציות ומדגישה שנועדה לסייע לעסקים רוסיים תחת סנקציות, אך הפרשה ממחישה את הסיכונים המשפטיים הגלומים ברשתות תשלום מסוג זה.
מבנה הרשת והיקף הפעילות
כפי שדווח בידי ynetnews, בציטוט הקונסורציום הבינלאומי של עיתונאים חוקרים, ICIJ, בשיתוף כלי התקשורת הרוסי העצמאי Proekt, חברת A7 הוקמה ב-2024 בידי אילן שור, המחזיק ב-51% ממניותיה, בעוד 49% הנותרים מוחזקים בידי Promsvyazbank, בנק רוסי בבעלות המדינה שכבר נתון לסנקציות בינלאומיות נרחבות. לפי התחקיר, בין נובמבר 2024 ליולי 2025 עיבדה החברה לפחות 283 טונות של שטרות רוסיים, בשווי מצטבר של יותר מ-14 מיליארד דולר.בלב המנגנון עומד שוק Sadovod במוסקבה, שם מתווכים מקבלים הוראות תשלום מעסקים רוסיים המבקשים לרכוש סחורות בחו"ל, בעיקר מספקים סיניים. במקום לבצע העברה ישירה דרך בנקים רוסיים, הלקוחות מוסרים כמויות גדולות של רובלים במזומן, שנארזים בשקים ממוספרים, מועברים למרכז עיבוד מזומנים של A7, נספרים ומתועדים, ולאחר מכן מופקדים ב-PSB לחשבונות החברה.
בהמשך, חברות הרשומות מחוץ לרוסיה מסדרות את התשלומים ליעדים זרים, לעיתים דרך מתווכים בקירגיזסטן, בהונג קונג ובתחומי שיפוט נוספים. לפי הממצאים, התוצאה היא שבנקים סיניים שמקבלים את ההעברות אינם בהכרח רואים את המקור הרוסי הראשוני של הכסף. רישום תשלומים מסוף 2024 כלל כ-2,300 העברות מוצעות או מתועדות הקשורות למתווכי Sadovod, רובן ליעדים בסין היבשתית או בהונג קונג, וחלקן דרך חשבונות של חברת סחר ממשלתית מקירגיזסטן.
הקרמלין מגלה עניין ישיר במיזם. בשיחת וידאו עם הנשיא ולדימיר פוטין בספטמבר 2025 הציג שור את הישגי A7 ותוכניות ההתרחבות שלה, ואמר כי הפלטפורמה מעבדת כ-1,500 עד 2,000 עסקאות ביום, בהיקפים של טריליוני רובלים. בדצמבר 2025 הודיעה החברה כי השלימה העברה לסין בתוך שעה ו-40 דקות, אם כי לא כל נתוני הפעילות אומתו באופן עצמאי.
סנקציות U.S. והשלכות לישראל ולשוק
ב-1 באוקטובר הטיל משרד האוצר של U.S. סנקציות על רשת A7 והגדיר אותה ארגון פשיעה חוצה גבולות משמעותי. לפי הודעת המשרד, מדובר במערכת בנקאות צללים המשתמשת בטכניקות של הלבנת הון כדי להסוות תשלומים אסורים כעסקאות מסחריות לגיטימיות ולהעביר סכומים עצומים מעבר לגבולות בניגוד לסנקציות ולחוקים נוספים.הטענות של הרשויות האמריקאיות חורגות מהסיוע לסחר הרוסי. משרד האוצר טוען כי A7 סיפקה תמיכה פיננסית למשמרות המהפכה של איראן ולארגונים הנתמכים בידי איראן, בהם חמאס. הרשויות ב-U.S. קושרות את הרשת גם ל-Nobitex, בורסת הנכסים הדיגיטליים הגדולה באיראן שעליה הוטלו סנקציות ביוני 2026, וכן לעסקאות הקשורות לפריצות קריפטו מצפון קוריאה ולפעילות בלתי חוקית נוספת.
A7 דוחה את ההאשמות האמריקאיות וטוענת כי היא מפעילה נהלי ציות וכי הוקמה כדי לאפשר תשלומים לעסקים רוסיים המתמודדים, לדבריה, עם מגבלות לא לגיטימיות. שור עצמו, יליד תל אביב מ-1987 ואוליגרך מולדובי, נושא עמו גם עבר פוליטי ומשפטי טעון, לאחר שהורשע במולדובה בפרשת הונאה והלבנת הון ונמלט לישראל ב-2019, לפני שעבר לרוסיה והפך לתומך בולט של פוטין.
הפרשה עולה בשעה שראש הממשלה בנימין נתניהו קורא להיערכות כלכלית לאפשרות של סנקציות בינלאומיות עתידיות, לרבות בחינת חלופות בתחום הבלוקצ'יין והמטבעות הדיגיטליים. אף שאין כל אינדיקציה לאימוץ השיטות של A7, המקרה של שור ממחיש עד כמה רשתות תשלום עוקפות סנקציות יכולות להתרחב, ומהם הסיכונים המשפטיים והביטחוניים הנלווים להן כשהן מגיעות לבחינה בינלאומית.
בכתבה קודמת סקרנו את הסנקציות החדשות של משרד האוצר האמריקאי על חברות רכבת איראניות, על רקע ניסיון של טהרן להעביר נפט וסחורות לסין דרך מסלולי יבשה במרכז אסיה במקום נתיבים ימיים הנתונים ללחץ גובר. הוסבר כי גם אם הנתיב היבשתי אינו תחליף מלא ליצוא הימי, הוא עשוי להשאיר ערוץ סחר פעיל — אך במחיר של עלויות גבוהות יותר, עיכובים וזהירות מוגברת מצד בנקים, מבטחים ושותפים מסחריים.
חדשות רוסיה האחרונות
- Forex
- Crypto