Hlib Chabaniuk

העצמאים בישראל נושאים בנטל מס ורגולציה, בעוד חקיקת הזכויות נותרת תקועה

העצמאים בישראל נושאים בנטל מס ורגולציה, בעוד חקיקת הזכויות נותרת תקועה
נטל המס חונק עצמאים

בקדנציה היוצאת של הכנסת, ציבור העצמאים בישראל מתמודד עם רצף של העלאות מסים, חובות דיווח ודרישות רגולטוריות שמכבידות על פעילותו השוטפת. במקביל, הצעות חוק שנועדו לצמצם את הפערים הסוציאליים מול שכירים, בהן דמי אבטלה, דמי מחלה וגמלת אבל, כמעט שאינן מתקדמות ונשארות מחוץ למוקד קמפייני הבחירות.

היילייטס

  • חוק הרווחים הכלואים שנכנס במסגרת חוק ההסדרים מניב למדינה כ-20 מיליארד שקל אך פוגע בכלי חיסכון ותכנון מס מרכזי לעצמאים.
  • מודל 'חשבוניות ישראל' יוחמר עד 2026 והעלאות מסויימות (ביטוח לאומי, מס בריאות, מס היסף) מגבירות את עלויות הפעילות והחשיפה של עצמאים לעיצומים.
  • הצעות חוק להרחבת זכויות סוציאליות לעצמאים, כולל דמי אבטלה ודמי מחלה, נבלמות במשך שנים ונשארות ללא קידום בשל עלויות תקציביות ומחסור בכוח פוליטי.

צעדי מס ורגולציה מעמיקים את הנטל

כפי שפורסם בגלובס, הקדנציה האחרונה מתאפיינת בשורה ארוכה של צעדי מיסוי והכבדה בירוקרטית שמוטלים על העצמאים, גם כאשר מטרתם המוצהרת היא צמצום ההון השחור והגדלת הכנסות המדינה.

בין המהלכים הבולטים נמצא חוק הרווחים הכלואים, שעובר במסגרת חוק ההסדרים וקובע כי חברת מעטים שצוברת רווחים שאינם משמשים את פעילותה השוטפת תמוסה ב-2% בשנה על סכומים מעל 750 אלף שקל. חלוקת דיבידנד של לפחות 6% מהרווח הצבור מאפשרת להימנע מהמס, אך דיבידנדים כאלה ממוסים בשיעור של עד 30%. לפי הכתבה, המהלך מביא לקופת המדינה הכנסות של כ-20 מיליארד שקל, כמעט כפול מהציפיות, אך מצמצם כלי חיסכון ותכנון מס שהיה משמעותי עבור עצמאים.

לצד זאת, מודל "חשבוניות ישראל" מוחמר בהדרגה ומחייב קבלת מספר הקצאה דיגיטלי מרשות המסים בזמן אמת כתנאי לקיזוז מע"מ תשומות, כאשר הרף יורד מ-25 אלף שקל ב-2024 ל-5,000 שקל ביוני 2026. גם העלאת דמי הביטוח הלאומי ומס הבריאות בינואר 2025, העלאת מס היסף על הכנסות פסיביות ורווחי הון, החמרת חוק המזומן, תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות וחובת הקלטת שיחות מוסיפים עלויות, סרבול וחשיפה לעיצומים גם לעסקים קטנים מאוד.

עדכוני שכר המינימום מעלים גם הם את הוצאות השכר וההפרשות הסוציאליות של עצמאים מעסיקים, ללא מנגנון שיפוי או סבסוד מקביל. התוצאה היא שחלק ניכר מהעומס התקציבי והביצועי של צעדי הממשלה נופל ישירות על מגזר מפוזר שנדרש ליישם בפועל את השינויים.

חקיקת ההגנה הסוציאלית נשארת מאחור

מנגד, יוזמות שנועדו להשוות את מעמד העצמאים לזה של שכירים בתחומים בסיסיים נותרות תקועות לאורך שנים. הצעת חוק גמלת אבל, שנועדה לפצות עצמאים על היעדרות בעקבות מות קרוב מדרגה ראשונה, מונחת עוד מאז הכנסת ה-18, עברה קריאה טרומית ב-2017 והוגשה מחדש בכנסת ה-25, אך אינה מבשילה לחוק.

גם הצעת חוק דמי מחלה לעצמאים, הצעה לדמי אבטלה בעת סגירת עסק, והיוזמה להכרה בהוצאות טיפול בילדים לצורכי מס נבלמות שוב ושוב. לפי הכתבה, חלק מהחסמים נובעים מהעלות התקציבית הגבוהה למדינה, אך המשמעות היא שהפערים הסוציאליים בין עצמאים לשכירים נשארים בעינם.

הקושי של העצמאים לתרגם את משקלם הכלכלי לכוח פוליטי מאורגן מוסיף להחליש את השפעתם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המובאים בכתבה, מדובר ביותר מחצי מיליון איש, כ-12% מכוח העבודה במשק, אך כמגזר מבוזר ומפוצל הם מתקשים להשיג הישגים חקיקתיים מתמשכים.

גיתית שלומי, מ"מ נשיא לשכת יועצי המס וסגנית יו"ר להב לשכת העצמאים, אומרת כי בעשור האחרון כמעט שלא מקודמים חוקים משמעותיים לטובת עצמאים, למעט דמי לידה לעצמאיות וחובת הפנסיה לעצמאים. לדבריה, המערכת הפוליטית ממשיכה להטיל חובות חדשות על המגזר, בעוד הזכויות הבסיסיות, ובהן דמי אבטלה, אינן מוסדרות.

גם בקמפיינים האחרונים, הסוגיה כמעט שאינה זוכה למקום מרכזי. התייחסויות נקודתיות לחוק הרווחים הכלואים מצד נפתלי בנט ושאול מרידור מצביעות על נכונות אפשרית לבחון תיקונים, אך אינן משנות בינתיים את התמונה הרחבה שלפיה שאלת מעמדם הכלכלי והחוקי של העצמאים נדחית פעם נוספת לכנסת הבאה.

בתוך כך, בפרסום קודם שלנו על תיקון לחוק תובענות ייצוגיות, סקרנו את אישורו לקריאה שנייה ושלישית של מהלך שמחריג עסקים קטנים ובינוניים מהליך ייצוגי לפי רף מחזור שנתי של עד 9 מיליון שקל. צעד זה נועד להפחית חשיפה משפטית והוצאות התדיינות עבור רוב העסקים בישראל, גם אם האפשרות לתביעות אישיות נותרת בעינה.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.