רשות הגנת הפרטיות מרחיבה אכיפה, עם 178 הליכים ועיצומים של יותר מחצי מיליון שקל
כמעט שנה וחצי לאחר שתיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות נכנס לתוקף, רשות הגנת הפרטיות במשרד המשפטים מגבירה את היקף האכיפה מול גופים במשק. הנתונים מצביעים על עשרות הליכים פעילים במגזרים מרכזיים, לצד עיצומים כספיים שכבר הוטלו בארבעה מקרים בולטים.
היילייטס
- רשות הגנת הפרטיות פתחה מאז אוגוסט 2025 ב-178 הליכים, עם עיצומים בסך מצטבר של יותר מחצי מיליון שקל שניתנו בארבעה תיקים בולטים.
- הליכי האכיפה עוסקים בעיקר באירועי אבטחת מידע, דלף מידע, ליקויים בחובת היידוע ושימוש במידע ביומטרי ובמצלמות מעקב, כאשר אי דיווח מיידי נחשב להפרה עיקרית.
- תיקון 13 מוביל להעמקת אחריות הנהלות ארגונים בניהול סיכוני פרטיות ומחייב התאמות דחופות, במיוחד לעסקים קטנים ובינוניים שטרם נערכו לשינוי.
היקף האכיפה מאז כניסת התיקון
כפי שפורסם בגלובס, מאז אוגוסט 2025 ועד היום נפתחו ברשות להגנת הפרטיות 178 הליכים חדשים, הכוללים הליכי פיקוח, בירורים מנהליים וביקורות עומק. מתוך כלל התיקים, 158 מצויים כעת בטיפול, בשלבי בירור סמוי או גלוי או בהמתנה להחלטה, בעוד 20 תיקים נסגרו, בחלקם עם סנקציה ובחלקם ללא הטלת עיצום.במקביל, הרשות מנהלת עוד כ-244 תיקי פיקוח רוחב, שבהם הבחינה היא של סקטורים ותחומים שלמים ולא של חברה אחת בלבד. תחומי הפעילות המרכזיים כוללים בנקים, חברות ביטוח, בתי השקעות, קופות חולים, מוסדות רפואיים, רשויות מקומיות, חברות תקשורת, ספקיות ענן וטכנולוגיה ורשתות קמעונות ומסחר.
לפי פרסומי הרשות, עד כה נקבעו הפרות והוטלו עיצומים כספיים בארבעה מקרים בולטים, קופת חולים מאוחדת ומנורה מבטחים עם עיצומים של 256 אלף שקל כל אחת, עיריית בית שמש עם עיצום של 64 אלף שקל, וחברת א.ד קרטינג חוצות עם עיצום של 12 אלף שקל. בסך הכול מדובר ביותר מחצי מיליון שקל בארבעה תיקים בלבד.
הנושאים השכיחים ביותר בהליכים שנפתחים הם אירועי אבטחת מידע חמורים וחשד לדלף מידע, בחינת חובת היידוע ומדיניות הפרטיות לפי סעיף 11 לחוק, וכן שימוש במידע ביומטרי והפעלת מצלמות מעקב. על בסיס החלטות האכיפה שכבר פורסמו, הסעיפים ששימשו ביותר מקרים נוגעים לאי דיווח מיידי על אירוע אבטחה חמור, הפרת חובת היידוע וליקויים במסמכי הגדרות מאגר ובהתקשרויות עם מחזיקים חיצוניים בנוהלי אבטחה.
השפעה גוברת על ניהול סיכונים בארגונים
עו"ד מרים פרידמן, שותפה בתחום פרטיות ואבטחת מידע במשרד ארנון, תדמור-לוי, אומרת כי הנתונים משקפים שינוי עמוק בדרך שבה ארגונים בישראל נדרשים להתייחס להגנת הפרטיות. לדבריה, תיקון 13 משנה את המשוואה והופך הפרות בתחום לסיכון כספי, משפטי ותדמיתי משמעותי, המחייב מעורבות של הנהלה בכירה ולא רק של מחלקות מחשוב או ייעוץ משפטי.פרידמן מוסיפה כי המגמה בהחלטות האחרונות מראה שהרשות אינה מתמקדת רק בתוצאה, כלומר בשאלה אם מידע נגנב או נחשף, אלא גם בהתנהלות שקדמה לאירוע ובאופן התגובה של הארגון. לדבריה, גם גוף שנפגע ממתקפת סייבר עלול להיחשף לסנקציות אם לא עמד בחובות דיווח, תיעוד או פיקוח, כך שהדגש עובר ממניעת אירועים בלבד לאחריות ניהולית מתמשכת.
גם ד"ר עו"ד דן חי, מומחה להגנת הפרטיות ובעלים של משרד דן חי ושות', מעריך כי הרשות פועלת בהיקפים גדולים ומרשימים. לדבריו, מספר התיקים הפתוחים מאשש את הצהרות הרשות עם כניסת התיקון לתוקף, ומאותת לחברות ולארגונים כי ההתאמות הרגולטוריות אינן יכולות להידחות עוד, במיוחד בקרב עסקים קטנים ובינוניים שטרם השלימו את ההיערכות.
כפי שדיווחנו בעבר, חוק חוסן הסייבר של האיחוד האירופי מחייב דיווח על אירועי אבטחה בתוך 24 שעות.
חדשות זכויות האזרח האחרונות
- Forex
- Crypto