לקראת גיבוש תקציב 2027, רשות המסים ומשרד האוצר מחזירים לדיונים מהלך שנועד להגדיל את גביית המס מיוצאים מישראל וממי שמנתקים תושבות. במוקד נמצאים מסלולי גבייה חדשים למס היציאה ושינוי מבחני התושבות, שנועדו לצמצם קושי באכיפה וליצור ודאות רחבה יותר לגבי חבות המס.
היילייטס
- הצוות הבינלאומי במשרד האוצר ורשות המסים ממליץ להחמיר את מס היציאה וליישמו בשלושה מסלולים, עם חובת תשלום מיידי בנכסים נזילים.
- המלצות חדשות להגדרת תושבות מס קובעות כי מי שישהה בישראל 183 ימי שהייה משוקללים בשלוש שנים ייחשב תושב מס, וחזקות עמידות לתושב חוץ.
- הרפורמה צפויה לשפר את יכולת האכיפה והגבייה על ידי חובת דיווח ומסלול ערבויות, ולחדד את העלות המיסויית לישראלים ברילוקיישן ועזיבת מדינה.
מתווה חדש למס היציאה ולניתוק תושבות
כפי שדווח בגלובס, ברשות המסים ובאוצר מגבשים בימים אלה תוכנית לסגירת הפער בין הוראות סעיף 100א לפקודת מס הכנסה לבין היישום בפועל, לאחר שבפועל ישראלים המנתקים תושבות אינם משלמים בדרך כלל את מס ההגירה הקבוע בחוק. הפרטים גובשו בידי צוות מיסוי בינלאומי הפועל תחת ועדת השלושה, בראשות הממונה על התקציבים מהרן פרוזנפר, הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון ומנהל רשות המסים שי אהרונוביץ', והם צפויים להתפרסם בשבועות הקרובים.לפי המתווה, המס נועד לחול על רווחים והשבחה בנכסים שנצברו בתקופת התושבות בישראל אך טרם מומשו לפני העזיבה. באוצר וברשות המסים מבקשים למנוע מצב שבו אדם שנהנה במשך שנים מעליית ערך נכסיו בישראל עוזב את המדינה, מוכר את נכסיו בעתיד מחוץ להישג ידה של הרשות, ואינו משלם למדינה את חלקה.
הצוות ממליץ על שלושה מסלולים. המסלול הראשון הוא תשלום מיידי בעת העזיבה, בעיקר לבעלי נכסים לא מוחשיים ונזילים כמו ניירות ערך, מניות סחירות ומטבעות קריפטו, שלגביהם לרשות קשה לעקוב אחרי המימוש בעתיד. המסלול השני מאפשר דחיית מס לבעלי נכסים מוחשיים, כגון נדל"ן או חברות פרטיות, בשווי של עד 5 מיליון שקל, בכפוף להגשת הצהרת הון מלאה בעת העזיבה וללא ערבויות. המסלול השלישי מיועד לבעלי נכסים מוחשיים בשווי של מעל 5 מיליון שקל, וכולל אפשרות לדחיית המס רק אם יופקדו ערבויות בידי נאמן ישראלי או יירשמו שעבודים לטובת המדינה.
במקביל, מתגבשת המלצה לקבוע את התושבות לצורכי מס בעיקר לפי מניין ימי השהייה בישראל על פני שלוש שנים. לפי ההצעה, תושב ישראל יוגדר כמי שמגיע ל-183 ימי שהייה משוקללים לפחות בתקופה הרלוונטית, תוך חישוב מלא של ימי השהייה בשנת המס ו-25% מימי השהייה בשנה שלפניה ובשנה שלאחריה. אם בן או בת הזוג שהו בישראל לפחות 120 יום בשנה, משקל הימים בשנים הסמוכות יעלה ל-30%. המתווה כולל גם חזקת תושב חוץ, שלפיה מי ששהה בשנת המס פחות מ-90 ימים בישראל וסך הימים המשוקלל על פני שלוש השנים נמוך מ-135 ימים, ייחשב תושב חוץ. לפי הגישה המתגבשת, מדובר בחזקות חלוטות, ורק במקרים שאינם נופלים לאחת משתי הקטגוריות תיבחן שאלת מרכז החיים והזיקות לישראל.
השפעה צפויה על אכיפה, רילוקיישן ותכנון מס
המהלך נשען על המלצות שעלו כבר בשלהי 2019 במסגרת ועדה מקצועית למיסוי בינלאומי. ביולי 2025 אף הופץ תזכיר חוק בנושא ניתוק תושבות, אך הוא לא התקדם, וכעת האוצר ורשות המסים מנסים להחזיר את הסוגיה למסלול במסגרת ההכנות לתקציב 2027.מבחינת המדינה, השינוי עשוי לחזק את יכולת המעקב והגבייה במקרים שבהם עוזבים אינם מדווחים על עצם העזיבה או על מימוש נכסים שנים לאחר מכן. בפרט, חיוב מיידי בנכסים נזילים והטלת חובת דיווח מסודרת על בעלי נכסים מוחשיים נועדו להתמודד עם היעדר סנקציות ומנגנוני פיקוח שהקשו עד כה על אכיפת המס הקיים.
עבור ישראלים היוצאים לרילוקיישן או מהגרים, הרפורמה עשויה לחדד את העלות המיסויית של עזיבה ואת הצורך בתכנון מוקדם של מבנה הנכסים, שווי ההחזקות ועיתוי ניתוק התושבות. לצד זאת, ברשות המסים ובאוצר מבהירים כי הקריטריונים החדשים אינם אמורים לחול על רילוקיישן או מעבר לחו"ל לתקופות קצרות של עד שנה, ולמקרים אלה צפוי להתפרסם נוהל נפרד.
מוקדם יותר בחנו את לחצי התקציב והיעדר מרחב להקלות מס ב-2027 במסגרת דיון על מדיניות המס בישראל.
חדשות Taxes האחרונות
- Forex
- Crypto