עמדות פוליטיות וכלכליות של בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ' מכהן כשר האוצר של ישראל והוביל כמה מהצעדים המשמעותיים ביותר של המדינה בתחום רגולציית כלכלת הקריפטו. בשנת 2025 הציג משרדו דרישות רישוי חדשות לספקי נכסים דיגיטליים, כאשר 50 חברות צפויות לקבל אישור עד סוף השנה. רפורמות אלו צפויות להביא כ־300 מיליון דולר בהשקעות זרות ישירות, במיוחד מחברות פינטק המחפשות תנאי פעילות ברורים ויציבים. הנחיות מס מעודכנות קבעו מס ניכוי במקור של 10% על סוחרי קריפטו שאינם תושבים, בעוד הגדרות חדשות הבחינו סוף סוף בין מטבע דיגיטלי לניירות ערך, וסיימו שנים של חוסר ודאות עבור סטארט-אפים בתחום הבלוקצ'יין.
בהובלת סמוטריץ', מנוהלים כיום מעל 90 מיליארד דולר בנכסים באמצעות ארנקים לא־משמורתיים תחת תחום השיפוט הישראלי, מה שמייצג חלק משמעותי ממערכת הפינטק של המדינה. נתוני שוק מראים גם שישראל רשמה עלייה שנתית של 28% במימון הון סיכון ליוזמות בלוקצ'יין בשנת 2025, והגיעה ל־650 מיליון דולר ב־80 עסקאות. הצעדים הפיסקליים של סמוטריץ' נחשבים מרכזיים לצמיחה זו, ויוצרים סביבה שבה חברות צעירות ומבוססות יכולות לפעול בבירור רגולטורי.
כאסטרטג הפיננסי המרכזי בממשלת נתניהו, סמוטריץ' ממלא תפקיד מכריע בעיצוב מדיניות הקריפטו של ישראל ובהבטחת התפתחות מקבילה של זרימות ההון ומסגרות הרגולציה, כדי לתמוך ביציבות שוק ארוכת טווח.
