מחקר אוניברסיטת תל אביב מצביע על דיוק גבוה בשוקי ניבוי, אך מזהיר מהטיות בבחירות בישראל

Traders Union
כל החדשות
נתונים כלכליים
דיוק וסיכונים בשוקי ניבוי בישראל

כל החדשות

הסיפורים החמים

מבחר העורכים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

כלכלה

מטבעות

סחורות

עסקים ועושר

קולות השוק

Oksana Koneva

22.10.2026

מחקר אוניברסיטת תל אביב מצביע על דיוק גבוה בשוקי ניבוי, אך מזהיר מהטיות בבחירות בישראל — סיכונים בשוקי ניבוי בישראל

שוקי ניבוי מציגים במחקר חדש רמת דיוק גבוהה בהערכת אירועים עתידיים, על בסיס ניתוח של כמיליון חוזים מפלטפורמות הימורים וחיזוי. לצד זאת, החוקר פרופ' מיכאל גלעד מעריך כי בשוק קטן כמו ישראל קיימים סיכונים גדולים יותר למניפולציות ולהטיות, במיוחד סביב מערכות בחירות.

היילייטס

המחקר מאוניברסיטת תל אביב שבחן כמיליון חוזים בשוקי ניבוי מצא שמדויקותם גבוהה במיוחד, בעיקר בספורט ובכלכלה, עם כיול של כ-30%.
גלעד מזהיר כי בשוקי ניבוי הישראליים, בשל היקף מסחר קטן, תחזיות חשופות יותר להטיה והשפעה פוליטית בהשקעה של אלפי דולרים.
בישראל נרשמה בחקירה פלילית פברואר 2026 מסביב להימורים בשוקי ניבוי על רקע חשד לשימוש במידע ביטחוני מסווג לגבי מתקפה ביוני 2025.

ממצאי המחקר ומתודולוגיית המדידה

כפי שפורסם ב-Globes, מחקר שפורסם השבוע בכתב העת PNAS על ידי פרופ' מיכאל גלעד מאוניברסיטת תל אביב, יחד עם הילה שיניצקי ומעיין פאר, בחן כמיליון חוזים משוקי ניבוי בשנים האחרונות ומצא כי התחזיות בשווקים הללו מדויקות באופן מובהק. לפי גלעד, בסיס הנתונים נשען בין היתר על איסוף וארגון נתונים רב-שנתי שביצע ג'סטין דיקרסון, ולאחר מכן בוצעה ולידציה רחבה מול השווקים עצמם.

המחקר בדק אירועים מתחומים שונים, כאשר כ-80% מהשאלות עסקו בספורט ובכלכלה. לצורך מדידת הדיוק השתמשו החוקרים במדד Brier score, הבוחן את מרחק הטעות בין ההסתברות שניתנה לאירוע לבין התוצאה בפועל, כך שככל שהציון נמוך יותר, התחזית נחשבת טובה יותר.

לדברי גלעד, שוקי הניבוי הציגו בממוצע תוצאות טובות יותר מהטלת מטבע אקראית וממדדי השוואה נוספים. עוד עולה מהמחקר כי קיים גם כיול גבוה, כלומר כאשר השוק מייחס הסתברות של 30% להתרחשות אירוע, לאורך מספר רב של מקרים האירוע אכן מתממש בערך ב-30% מהם.

עם זאת, גלעד מדגיש כי כיול סטטיסטי אינו מבטיח חיזוי מדויק של אירוע בודד. לדבריו, הערך המרכזי של שוקי ניבוי נובע מיכולת מצרפית של "חוכמת ההמונים", שבה טעויות של משתתפים שונים מתקזזות ומקרבות את המחיר להערכת הסתברות ריאלית יותר.

השלכות על ישראל וסיכוני הטיה פוליטית

לצד הממצאים החיוביים, גלעד סבור כי לא ניתן להשליך באופן מלא מתוצאות המחקר על השוק הישראלי. הוא מציין כי ישראל היא שוק קטן יחסית, ולכן היקפי המסחר בשוקי ניבוי נמוכים יותר, מצב שעלול לפגוע בדיוק התחזיות וגם להקל על ניסיונות השפעה על המחירים.

בהשוואה ל-U.S., שם לדבריו ענף הסקרים מתמודד עם שיעורי מענה נמוכים וקשיים בדגימת אוכלוסיות מסוימות, בישראל הסקרים עדיין קולעים יחסית לתוצאות. לכן, לדבריו, לא בטוח ששוקי ניבוי בישראל עדיפים על סקרים, במיוחד כאשר מספר המשתתפים קטן והאפשרות להזיז את המחירים בהשקעה של אלפי דולרים הופכת ריאלית יותר.

גלעד מזהיר במיוחד מהתקופה שלפני בחירות, כאשר פרסום סקרים נפסק והשוק עלול להפוך לכלי ליצירת מראית עין של מומנטום פוליטי. לדבריו, במחזורי מסחר שאינם גדולים במיוחד, שחקנים פוליטיים עשויים להיות בעלי תמריץ "לשרוף כסף" כדי להשפיע על דעת הקהל דרך מחירי החוזים.

הוא מוסיף כי גם בתחומים ביטחוניים ניכרת הטיה אנושית, כאשר המשתתפים מדויקים יותר בניבוי אירועים שליליים כמו מלחמה ופחות מדויקים בניבוי אירועים חיוביים כמו שלום. מעבר לכך, האנונימיות בפלטפורמות מסוימות עשויה לעודד שימוש במידע פנים, סוגיה שכבר עלתה בישראל סביב הימורים על עיתוי מתקפה ביוני 2025 והובילה בהמשך לכתבי אישום בפברואר 2026 בחשד לשימוש במידע ביטחוני מסווג לצורכי הימורים.

בכתבה קודמת שלנו על אי-הוודאות סביב בחירות 2026 והשפעתה על השווקים, סקרנו ניתוח היסטורי שלפיו מדד ת"א 125 נוטה להיחלש בעיקר בחודשים שלפני יום הבוחר—במיוחד כאשר אין הכרעה ברורה—אך לאחר הבחירות לרוב סוגר פערים בתוך חודשים ספורים. בנוסף ציינו כי חלק מהתנועה בשוק המקומי ובשקל מושפע גם מרוח גבית או חולשה בשווקים הגלובליים, לצד פרמיית סיכון שעשויה לעלות ככל שהמערכת הפוליטית מתקרבת לנקודת הכרעה.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?