הציוץ נמחק על ידי המחבר.
אבל שמרנו הכל 🙂.
הרגולטורים מערערים על המודל העסקי של Polymarket, אך פעילות המסחר ממשיכה לזנק. הסתירה לכאורה מעוררת שאלה מסקרנת: מה הופך את שווקי החיזוי למושכים כל כך, ומדוע קשה כל כך לבלום את הפופולריות שלהם?
מאמר זה תורגם מהמקור. קראו את הגרסה המקורית מאת הכתב שלנו כאן.
היקף המסחר בבורסה האמריקאית של Polymarket זינק ב-266% בין יוני לאוקטובר, מ-$4.04 billion ל-$14.77 billion, לפי פלטפורמת האנליטיקה TickerTracker. הנתונים מודדים חוזים לפי שווי התשלום המלא שלהם, ולא לפי הסכומים שהפקידו הסוחרים, אך ממחישים את הצמיחה המהירה בפעילות.
ספקולציות הקשורות לספורט הניעו חלק ניכר מהעלייה. חוזי קומבו, המשלבים כמה תחזיות בפוזיציה אחת, הסתכמו ב-$8.6 billion, או 58.2% מהיקף המסחר באוקטובר. חוזי ספורט נפרדים תרמו $4.57 billion נוספים, או 31%, ואילו שווקים פוליטיים היוו נתח קטן בהרבה.
השאיפות המסחריות של Polymarket מתרחבות במקביל לפעילות המסחר. החברה מסרה כי קצב ההכנסות השנתי שלה עלה על $1.8 billion, לעומת יותר מ-$1 billion ביוני. לפי דיווחים, היא גם מבקשת לגייס הון נוסף לפי שווי של כ-$21 billion. במקביל, מדינות בארה״ב מערערות על חוזים הקשורים לספורט מכוח חוקי ההימורים, וכמה מדינות הגבילו את הגישה לפלטפורמה הבינלאומית שלה.
צפייה בפוסט ב-X בטעינה...
המשיכה של Polymarket מתחילה ברעיון פשוט: כמעט כל אירוע בלתי ודאי יכול להפוך לנכס שאפשר לסחור בו. בניגוד לשווקים הפיננסיים המסורתיים, שווקי חיזוי מאפשרים למשתמשים להמר ישירות על תוצאות — מאירועי ספורט ובחירות ועד להחלטות כלכליות ולהתפתחויות טכנולוגיות.
המנגנון פשוט. סוחרים קונים מניות ״כן״ או ״לא״, שמחירן נע בדרך כלל בין $0.01 ל-$0.99. מניה במחיר $0.70 משקפת הסתברות של 70% שסוחרים מייחסים לתוצאה, שכן התשלום המרבי הוא $1. אם התחזית מתבררת כנכונה, הקונה מקבל $1 ומרוויח $0.30 לפני עמלות. אחרת, המניה הופכת לחסרת ערך והקונה מפסיד $0.70. המחירים משתנים כשהסוחרים קונים ומוכרים, ומשקפים ציפיות משתנות.
הפשטות הזו מושכת אנשים שאולי לא היו שוקלים כלל השקעה מסורתית. הבנת משחק כדורגל או אירוע פוליטי דורשת ידע שונה מניתוח דוחות כספיים של חברות. המשתמשים יכולים לסחור בנושאים שהם כבר עוקבים אחריהם ולהפוך תחומי עניין מוכרים לפוזיציות פיננסיות. האפשרות לפעול על סמך ידע אישי או אמונה חזקה הופכת את ההשתתפות לנגישה יותר מאשר מסחר בנכסים פיננסיים שאינם מוכרים להם.
שווקי חיזוי משלבים גם בידור וספקולציה. אירועי ספורט מציעים הזדמנויות מסחר תכופות, ואילו פוליטיקה וחדשות מתפרצות מעוררות עניין ציבורי. בניגוד להימורים מסורתיים ביחסי זכייה קבועים, סוחרים יכולים למכור את הפוזיציות שלהם לפני הכרעת האירוע, ואולי להרוויח משינוי בציפיות במקום להמתין לתוצאה הסופית.
הפופולריות של Polymarket משקפת שינוי באופן שבו אנשים צורכים מידע. ההסתברויות שמוצגות בה מופיעות יותר ויותר לצד סקרי דעת קהל, תחזיות אנליסטים וסיקור חדשותי, ומאפשרות לקהל לראות כיצד סוחרים מעריכים אירועים עתידיים. גם אנשים שאינם סוחרים יכולים לעקוב אחר השינויים בסיכויים כדי להבין כיצד משתנות הציפיות.
בניגוד לסקרי דעת קהל, שווקי חיזוי משקפים פוזיציות המגובות בכסף, ולא תשובות לשאלות בסקר. למשתתפים יש תמריץ לחקור אירועים ולהגיב במהירות להתפתחויות, וכך נוצרים מחירים שמשתנים ללא הרף. הודעה מפתיעה עשויה לשנות את ההסתברויות בתוך דקות, ולהפוך אותן לנקודת ייחוס מושכת עבור עיתונאים וקהל העוקב אחר חדשות מתפרצות. עם זאת, ההערכות האלה אינן בהכרח מדויקות. נזילות מוגבלת, פוזיציות גדולות של יחידים ומניפולציות עלולות לעוות את ההסתברויות.
תשתית הבלוקצ'יין סייעה גם ל-Polymarket להגיע למשתמשי קריפטו. הפלטפורמה הבינלאומית שלה מאפשרת לבצע עסקאות באמצעות טכנולוגיית קריפטו, ואילו הבורסה האמריקאית הנפרדת שלה פועלת תחת פיקוח פדרלי על נגזרים. מתחרות כגון Kalshi מושכות השקעות, וחברות פיננסיות מסורתיות בוחנות את שווקי החיזוי, ובכך מרחיבות את טווח ההגעה של הענף מעבר לקהל המקורי שלו.
הקשיים המשפטיים של Polymarket נובעים מחילוקי דעות בסיסיים: האם חוזים על אירועים הם נגזרים פיננסיים או מוצרי הימורים? המחלוקת נעשית חריפה במיוחד כאשר סוחרים מהמרים על תוצאות של אירועי ספורט.
בארה״ב, הוועדה למסחר בחוזים עתידיים על סחורות (CFTC) מפקחת על בורסות נגזרים רשומות, ובהן הפעילות האמריקאית של Polymarket. רשויות מדינתיות טוענות שחוזי ספורט מסוימים כפופים לחוקי הימורים ומחייבים רישיונות מקומיים. ב-5 בנובמבר הורתה ה-CFTC לבורסות הנתונות לפיקוח פדרלי לבטל בתוך 30 יום הגבלות מסוימות על גישה לפי מדינה, או להסביר מדוע אינן יכולות לעשות זאת. בכך נוצר עימות עם צווי בתי משפט המחייבים מפעילים מסוימים להגביל גישה.
צפייה בפוסט ב-X בטעינה...
מחוץ לארה״ב, רשויות בכמה מדינות הגבילו את הגישה לפלטפורמה הבינלאומית של Polymarket בשל חששות הנוגעים להימורים ולהגנת הצרכן. הרגולטורים מתמודדים גם עם שאלות על תקינות השוק, ובהן האפשרות שסוחרים ירוויחו משימוש במידע סודי או יתמרנו מחירים המשפיעים על ציפיות הציבור. חלק מהחוזים נוגעים לתוצאות הנתונות לשליטתם של אנשים מעטים יחסית, ומעלים שאלות מורכבות על מידע פנים ועל גישה הוגנת.
הצמיחה המהירה של Polymarket מעידה על הביקוש למסחר המבוסס על אירועים, אך היקף המסחר לבדו אינו מלמד כמה אנשים משתתפים או אם ניתן לשמור על רמת הפעילות לאורך זמן. ההסתמכות שלה על חוזים הקשורים לספורט חושפת אותה גם להגבלות רגולטוריות, ובמקביל התחרות מצד Kalshi ופלטפורמות אחרות מתעצמת.
באופן מעניין, ייתכן שהמחלוקת הרגולטורית עצמה מושכת תשומת לב. מאבקים בבתי משפט וסכסוכים סביב חוקיותם של שווקי חיזוי מייצרים כותרות ומביאים את Polymarket לידיעתם של קהלים חדשים. אף שאין ראיות לכך שלחץ רגולטורי גורם ישירות לעלייה בהיקפי המסחר, החשיפה התקשורתית עשויה להסביר מדוע האתגרים המשפטיים והפופולריות מתגברים במקביל.
הסיכויים ארוכי הטווח של Polymarket יהיו תלויים ביכולתה לשמר משתמשים תחת כללים מחמירים יותר ולבסס את שווקי החיזוי כמקור מידע אמין, ולא כעוד צורה של הימורים.