השקל נחלש כאשר הדולר מטפס לשיא של שנה על רקע ריבית U.S., תנודתיות שווקים ואי ודאות פוליטית

השקל נחלש כאשר הדולר מטפס לשיא של שנה על רקע ריבית U.S., תנודתיות שווקים ואי ודאות פוליטית
השקל נחלש מול הדולר

התחזקות הדולר בעולם לצד לחצים מקומיים בשוק ההון ובמערכת הפוליטית דוחפת בימים האחרונים את המטבע האמריקאי לשיא של כשנה מול השקל, סביב 3.25 שקלים. המהלך משקף שילוב של ציפיות להידוק מוניטרי נוסף ב-U.S., ירידות בוול סטריט והשפעת תנועות הגידור של המוסדיים בישראל.

היילייטס

  • הדולר-שקל עלה ביותר מ-8% מאז ספטמבר וה-DXY התחזק ב-4.4% ל-103.8, שיא מאז מרץ 2025, בשל ציפיות להעלאות ריבית נוספות ב-U.S.
  • ירידה של כ-4% ב-S&P 500 החודש הובילה להיחלשות של כ-2.5% בשקל, כאשר התנודתיות והעלויות הדולריות מגבירות לחץ על המטבע המקומי.
  • בין 28 באוקטובר ל-4 בנובמבר השקל איבד 3.3% מול הדולר, והשווקים מעריכים שהקמת ממשלה תוכל להוריד את הדולר-שקל לאזור 3 שקלים.

גורמי המאקרו והשווקים מאחורי המהלך

כפי שדיווח גלובס, מדד הדולר DXY מתחזק מתחילת ספטמבר בכ-4.4% לרמה של 103.8, הגבוהה ביותר מאז מרץ 2025, ובמקביל הדולר מטפס מול השקל ביותר מ-8% לעומת אותה תקופה. ברקע לכך עומדות בעיקר ציפיות גוברות להעלאות ריבית נוספות ב-U.S., לאחר שורה של התבטאויות מצד בכירי הפד התומכות בהמשך הידוק הדרגתי, לצד האפשרות להעלאה של 50 נ"ב בהחלטה הבאה בתחילת דצמבר לפי דברי המושל כריסטופר וואלר.

השווקים מתמחרים העלאת ריבית של 25 נ"ב בדצמבר והסתברות של כ-70% להעלאה נוספת בינואר. במקביל, התנודתיות החדה בשוק המניות האמריקאי מחזקת את הביקוש לדולר כנכס מקלט, על רקע חששות ממימון תשתיות AI בענקיות הטכנולוגיה, דאגות רגולטוריות לאחר בחירות האמצע ב-U.S. ואי ודאות סביב Nvidia לאחר התפטרות המנכ"ל ג'נסן הואנג.

יוני פנינג, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות, אומר כי החשבון השוטף של ישראל נייטרלי או קרוב לכך, ולכן עיקר ההשפעה על שער החליפין מגיעה מתנועות מט"ח של שחקנים פיננסיים בארץ ובחו"ל. לדבריו, תנועות המשקיעים הזרים דווקא חיוביות יחסית לשקל, אך השפעת הפעילים המקומיים, ובראשם המוסדיים עם תיק של קרוב לחצי טריליון דולר בניירות ערך, נותרת גורם מרכזי במסחר.

פנינג מציין כי קיימת תמסורת שלילית של כ-65% בין תנועת S&P 500 לבין הדולר-שקל בחודשים האחרונים, כך שירידה של כ-4% במדד בחודש האחרון יכולה להסביר כ-2.5% מהיחלשות השקל. הוא מוסיף כי עלייה במחירי האופציות על מדדי מניות מגדילה את דרישות הביטחונות הדולריים, בעוד שפערי הריבית תומכים גם הם בעלות גידור שמכבידה על המטבע המקומי.

גם מדד המחירים לצרכן של אוקטובר, שהעמיד את האינפלציה השנתית על 1.1%, עשוי לתרום למגמה. לפי פנינג, אף שהציפיות להורדת ריבית בישראל בשבוע הבא לא השתנו באופן חד, עצם האפשרות להקלה מוניטרית מקומית בניגוד למגמה ב-U.S. מוסיפה לחץ על השקל.

הבחירות בישראל והשלכות על פרמיית הסיכון

חלק ניכר מהפיחות בשקל בחודש האחרון מתרחש על רקע הבחירות בישראל ותוצאה שאינה מספקת הכרעה ברורה. בין 28 באוקטובר ל-4 בנובמבר, מאז היום שלאחר הבחירות, השקל נחלש מול הדולר בכ-3.3%, כאשר בשוק מייחסים משקל גבוה יותר ליכולת להקים ממשלה יציבה מאשר לזהות המנהיג עצמו.

ד"ר אילן גילדין, שותף ומנהל קרן גידור בקרני פמילי אופיס, מעריך כי המשתנה המרכזי עבור השווקים הוא אם תקום קואליציה שתוכל להעביר תקציב אחראי ולספק אופק למדיניות כלכלית. לדבריו, תוצאה שתפחית את אי הוודאות עשויה לתמוך בשקל ובנכסים הישראליים, בעוד שמו"מ קואליציוני ממושך או בחירות חוזרות עלולים להכביד עליהם.

מודי שפריר, האסטרטג הראשי בבנק הפועלים, אומר לאחר סבב פגישות בלונדון עם קרנות גידור ובנקים זרים כי תרחיש של הקמת ממשלה בראשות גדי איזנקוט נתפס בשוק כגורם שעשוי להביא להתחזקות חדה של השקל. להערכת הגופים שפגש, מצב כזה צפוי גם להוביל לירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לירידת תשואות האג"ח, לירידת ה-Basis swap ולעלייה במדדי המניות המקומיים.

לפי סקירת בנק הפועלים, במקרה שתורכב ממשלה, רבים ממנהלי ההשקעות מעריכים כי הדולר-שקל יכול לרדת לאזור 3 שקלים, וחלקם מעדיפים להגדיל חשיפה לישראל דרך המטבע ולא דרך הריבית. מנגד, אם יגדל הסיכוי לבחירות נוספות, השוק מעריך שהשקל ימשיך להיחלש והמוסדיים יגדילו חשיפה למט"ח.

כבר פירטנו כיצד עלויות גידור עולות ושינויי ריבית משפיעים על תנודות חדות בשער השקל-דולר.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.