השקל-דולר מושפע משינויי ריבית, רכישות מט"ח ועלויות גידור עולות

Traders Union
כל החדשות
נתונים כלכליים
השפעות על שער השקל-דולר

כל החדשות

הסיפורים החמים

מבחר העורכים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

כלכלה

מטבעות

סחורות

עסקים ועושר

קולות השוק

השקל-דולר מושפע משינויי ריבית, רכישות מט"ח ועלויות גידור עולות — שער השקל-דולר משתנה

תנודות חדות בשער החליפין בין השקל לדולר מעצבות מחדש את סביבת הפעילות של יצואנים, יבואנים ומשקיעים בישראל. לאחר שהדולר ירד לרמה של 2.8 שקלים בין מאי ליוני, הוא נסחר כעת קרוב יותר ל-3.2, על רקע שילוב של שינויי מדיניות מוניטרית, אי-ודאות גיאופוליטית והתייקרות הגידור.

היילייטס

שער השקל-דולר הושפע משלוש הפחתות ריבית של בנק ישראל מאז מאי 2026 ורכישות מט"ח של כמעט שני מיליארד דולר בשבוע.
עלות הגידור למטבע חוץ קפצה מ-0.5% ל-2% ויותר ברבעון השלישי, מה שהביא לירידה חדה של 57% במכירות הדולר על ידי משקיעים מוסדיים.
חברות ישראליות צופות שער שקל-דולר של 3.1 בעוד שלושה חודשים, ברקע חוסר יציבות גיאופוליטית ועלייה בביקוש לדולר כמטבע מקלט.

שינויי המדיניות שמסיטים את כיוון המטבע

כפי שדווח בגלובס, קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיות שווקים בבנק לאומי, מצביע תחילה על כך שהכוחות הבסיסיים שתמכו במשך שנים בשקל חזק אינם נעלמים. לדבריו, הכלכלה הישראלית ממשיכה להישען על עודף יצוא, שוק עבודה חזק, אינפלציה נמוכה יחסית לעולם, גירעון נמוך מהצפוי ותנועות הון נכנסות, גורמים שלדבריו תומכים בייסוף השקל בטווח הארוך.

לצד זאת, לוי מתאר מפנה ברור במדיניות בנק ישראל. עד מאי 2026 הבנק שמר על ריבית יציבה, אך מאז החל להפחית ריבית ואף רכש מט"ח, בהיקף שלפי ההערכות הגיע לכמעט שני מיליארד דולר בתוך כשבוע. לאחר מכן נוספו עוד שתי הפחתות ריבית משמעותיות, מה שלדבריו סייע לשנות את כיוון השוק.

במקביל, הפדרל ריזרב בארה"ב נע בכיוון הפוך, ובנקים מרכזיים נוספים בעולם החלו להעלות ריבית. לפי לוי, השילוב הזה יצר יתרון ליצואנים שנהנים משקל חלש יותר והגביר את הלחצים לפיחות השקל.

לוי מוסיף כי תחילת 2026 מביאה עמה גל של אי-ודאות פוליטית, גיאופוליטית ופיננסית, ובסביבה כזו הדולר שב ומתבסס כמטבע מקלט. להערכתו, גם בשנים הקרובות אין חלופה אמיתית לדולר כמטבע רזרבה, מסחר ומקלט, אף שיש ניסיונות לערער על מעמדו באמצעות זהב וקריפטו.

השלכות על גידור ותחזיות השוק

אחד השינויים הבולטים ביותר ברבעון השלישי הוא זינוק בעלות המימון לגידור חשיפות מט"ח. לפי לוי, במחצית הראשונה של השנה עלות גידור סיכון מט"ח עמדה על כחצי אחוז, אך בהמשך קפצה ל-2% ויותר, כלומר פי ארבעה בתוך רבעון אחד.

ההתייקרות הזו משנה את חישובי הכדאיות של משקיעים ושל גופים מוסדיים. לוי מציין כי במשך שלושה רבעונים, מסוף 2025 עד אמצע 2026, המשקיעים המוסדיים מכרו בממוצע 10.5 מיליארד דולר ברבעון כדי להגדיל גידורים, אך כשהעלות החלה לעלות היקף המכירות ירד ל-4.5 מיליארד דולר.

מבחינת תרחיש הבסיס, לוי מפנה לסקר הלמ"ס שלפיו חברות מצפות לשער שקל-דולר של 3.1 בעוד שלושה חודשים. לדבריו, המשמעות היא שהשוק צריך להתרגל לרמות של קידומת שלוש, אך עדיין ברמה נמוכה יחסית.

לדבריו, ירידות בשוק המניות וחוסר יציבות גיאופוליטית עלולים לדחוף את הדולר גבוה יותר מול השקל. מנגד, הוא מצביע גם על תרחיש אופטימי יותר, שלפיו חיזוק קשרים אזוריים, כולל אפשרות להסכם עם סעודיה על רקע צרכים ביטחוניים וטכנולוגיים, עשוי להפוך לאירוע מקרו-כלכלי משמעותי עבור ישראל.

לאחרונה דיווחנו על התחזקות הדולר לשיא חצי-שנתי מול השקל על רקע אינפלציה בארה"ב וירידות בשווקים העולמיים.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?