הציוץ נמחק על ידי המחבר.
אבל שמרנו הכל 🙂.
חברות קריפטו הפכו לנוכחות בולטת יותר ויותר לאחר רעידות אדמה, שיטפונות ואסונות טבע אחרים, כשהן תורמות מיליוני דולרים למאמצי חירום ברחבי העולם. Ripple היא האחרונה שנרתמה לסיוע לאחר השיטפונות הקטסטרופליים בנפאל ובטיבט. מעבר לתרומות עצמן, האם טכנולוגיית קריפטו יכולה באמת לשפר את יעילותו של הסיוע ההומניטרי?
מאמר זה תורגם מהמקור. קראו את הגרסה המקורית מאת הכתב שלנו כאן.
Ripple הודיעה כי תתרום 300,000 דולר ל-World Central Kitchen ול-Mercy Corps, המספקות ארוחות, מי שתייה נקיים ותמיכה בתחום המים והתברואה בקהילות שנפגעו. השיטפונות, שנגרמו מקריסת קרחון ב-26 באוגוסט, גבו את חייהם של יותר מ-900 בני אדם, בעוד אלפים עדיין נעדרים, וצוותי החילוץ מתקשים להגיע לאזורים שנותקו עקב נזק לכבישים ולגשרים.
צפייה בפוסט ב-X בטעינה...
World Central Kitchen פועלת עם מסעדות מקומיות לחלוקת ארוחות במחוזות ראסווה ונואקוט בנפאל, בעוד Mercy Corps מתאמת סיוע בתחום המים והתברואה. התרומה מרחיבה גם את עבודתה הקיימת של Ripple עם שני הארגונים, לרבות פרויקטים המשתמשים בטכנולוגיית בלוקצ'יין להעברת מימון הומניטרי.
Ripple תומכת ב-World Central Kitchen מאז 2020, ומסרה כי תרמה כספים ו-XRP בעקבות הוריקנים ואסונות אחרים. חברות קריפטו נוספות התנסו הן בתרומות קונבנציונליות והן בשליחה ישירה של נכסים דיגיטליים לאנשים שנפגעו ממצבי חירום.
לאחר רעידות האדמה בטורקיה ובסוריה ב-2023, Binance חילקה למשתמשים זכאים באזורים שנפגעו בצורה הקשה ביותר מטבעות BNB בשווי של כ-100 דולר. בהמשך תרמה החברה 3 מיליון דולר לצלב האדום הספרדי בעקבות השיטפונות בוולנסיה, בעוד Binance Charity התחייבה לתרום עד 1.5 מיליון דולר לאחר רעידת האדמה במיאנמר ובתאילנד.
מהירות היא אולי היתרון הברור ביותר, משום שמימון הומניטרי בינלאומי עשוי לעבור דרך בנקים, רשתות קורספונדנטים ומוסדות פיננסיים מקומיים לפני שהוא מגיע לארגונים או ליחידים. תשלומי בלוקצ'יין יכולים לפעול מסביב לשעון ולחצות גבולות בלי לעבור באותה שרשרת של מתווכים.
הדבר עשוי להיות משמעותי כאשר שעות, ולא ימים, קובעות. World Central Kitchen בוחנת את Ripple Payments ואת RLUSD לתשלום למסעדות מקומיות ולשותפים אחרים, והארגון מסר כי הטכנולוגיה יכולה לקצר את זמני הסליקה מימים לשעות.
היתרון אינו בכך שכסף דיגיטלי יכול להחליף תשתיות פיזיות שניזוקו. הסיוע באסונות עדיין תלוי בעובדי חילוץ, בתי חולים, ספקי מזון, כבישים וארגונים מקומיים מתפקדים. בלוקצ'יין עשוי לשפר במקום זאת חלק מסוים במערכת הזו: העברת משאבים כספיים לארגונים ולאנשים הזקוקים להם במהירות רבה יותר.
מזומן הוא כבר צורה חשובה של סיוע הומניטרי, משום שהמקבלים והארגונים המקומיים יכולים להחליט מה הם צריכים יותר מכול. UNICEF חילק 688 מיליון דולר בסיוע כספי ל-3.5 מיליון משקי בית בשנת 2024, נתון הממחיש את היקף הפעילות של תשלומים הומניטריים כיום.
הפילנתרופיה המוקדמת בתחום הקריפטו כללה בעיקר תרומות בביטקוין או בנכסים תנודתיים אחרים. סטייבלקוינס מציעים אפשרות שונה, משום שניתן להעביר אותם באמצעות תשתית בלוקצ'יין בלי לחשוף ארגון סיוע לאותן תנודות מחירים. ארגון לא-ממשלתי המקבל 10,000 דולר יכול לצפות באופן סביר שסכום קרוב לזה יעמוד לרשותו כאשר יצטרך לשלם לספקים.
UNICEF מתנסה בקריפטו מאז השקת CryptoFund בשנת 2019, והרחיב את התוכנית לקבלת USDC בשנת 2026. הארגון רואה בסטייבלקוינס כלי שעשוי להיות שימושי לתשלומים הומניטריים, משום שהם משלבים סליקה באמצעות בלוקצ'יין עם יציבות יחסית של המחיר.
Ripple ו-Mercy Corps בוחנות מודל אוטומטי יותר בקניה. התוכנית שלהן משתמשת בנתוני לוויין לניטור תנאי בצורת ובחוזים חכמים להפעלת סיוע ב-RLUSD כאשר מתקיימים תנאים שהוגדרו מראש. המקבלים יכולים לגשת לערך באמצעות מערכת M-Pesa של קניה, ובכך לחבר תשתית בלוקצ'יין לאמצעי תשלום שכבר נמצא בשימוש נרחב במדינה.
שליחת נכסים דיגיטליים ישירות לנפגעי אסונות עלולה ליצור בעיות בשלב האחרון. המקבלים עשויים להזדקק לסמארטפון, לגישה לאינטרנט ולהבנה מסוימת של ארנקים דיגיטליים, בעוד שחלוקות באמצעות בורסות עשויות להיות תלויות בכך שכבר יש ברשותם חשבונות מאומתים. לאחר רעידת האדמה בטורקיה ובסוריה, חלק מהמקבלים התקשו גם להמיר את הקריפטו שנתרם למטבע מקומי או להשתמש בו ישירות.
אחת התגובות לכך היא להשאיר חלק ניכר מתשתית הקריפטו מאחורי הקלעים. בתוכנית של UNHCR עבור אוקראינים עקורים, הועבר USDC לארנקים דיגיטליים, ולאחר מכן ניתן היה להמירו למטבע מקומי באמצעות MoneyGram. המטרה לא הייתה להפוך פליטים למשתמשי קריפטו, אלא לספק נתיב נוסף לקבלת מזומן כאשר הגישה לשירותי בנקאות קונבנציונליים הייתה קשה.
בלוקצ'יין יכול גם להקל על מעקב אחר העברות, אף שלשקיפות הזו יש מגבלות. ספר חשבונות יכול להראות ש-50,000 דולר הגיעו לארנק מסוים, אך אינו יכול להוכיח שהכסף שימש לרכישת תרופות או שהסיוע הגיע לאנשים שהיו זקוקים לו יותר מכול.
התרומה לנפאל ולטיבט מראה שתרומות מסורתיות עדיין בעלות ערך. 300,000 הדולר של Ripple אינם חייבים להגיע ב-XRP או ב-RLUSD כדי לממן ארוחות, מים ותברואה, בעוד שהארגונים המבוססים בשטח עדיין קובעים היכן המשאבים הללו נחוצים. ההתפתחות המעניינת יותר מתרחשת מאחורי התרומות הללו, כאשר סטייבלקוינס נבחנים לתשלום לספקים, להעברת סיוע כספי ולשחרור תמיכה כאשר מתקיימים תנאים שהוגדרו מראש.
לכן, השימוש ההומניטרי המשמעותי ביותר עשוי להיות כזה שבו נפגעי האסון כמעט אינם נתקלים בקריפטו כלל. למשפחה חשוב הרבה פחות אם הכסף עבר דרך בלוקצ'יין, והרבה יותר אם הסיוע הגיע בזמן שבו נזקקה לו ואם ניתן היה להשתמש בו בפועל. אם קריפטו יוכל לקצר בעקביות את המסע הזה בלי להקשות על השלב האחרון, אסונות טבע עשויים להפוך לאחד המבחנים הברורים ביותר לשאלה אם הטכנולוגיה יכולה לפתור בעיות החורגות מעולם הקריפטו עצמו.