הציוץ נמחק על ידי המחבר.
אבל שמרנו הכל 🙂.
סינתיה לומיס רכשה את ה-Bitcoin הראשון שלה ב-2013. יותר מעשור לאחר מכן, הסנאטורית מוויומינג הפכה לאחת התומכות העקביות ביותר בוושינגטון ולאחת הדמויות המרכזיות במאמצים להסדרת הנכסים הדיגיטליים. כיצד הפכה חוואית בקר לאחת הקולות המשפיעים ביותר בוושינגטון בתחום הקריפטו?
מאמר זה תורגם מהמקור. קראו את הגרסה המקורית מאת הכתב שלנו כאן.
אחד המאמצים המרכזיים של לומיס לעיצוב מחדש של רגולציית הקריפטו בארה״ב ספג השבוע מכה, לאחר ש-הסנאט לא הצליח לקדם את חוק CLARITY. כיו״ר תת-הוועדה לנכסים דיגיטליים של ועדת הבנקאות בסנאט, היא הקדישה חודשים לעבודה על הצעת החוק, שביקשה ליצור מסגרת שוק פדרלית רחבה יותר ולהבהיר את חלוקת התפקידים בין ה-SEC ל-CFTC.
צפייה בפוסט ב-X בטעינה...
ההצבעה שנכשלה אינה בהכרח מסיימת את המאמץ, אך היא מוסיפה פרק נוסף למהלך חקיקתי שלומיס מקדמת כבר שנים. הרבה לפני CLARITY, היא עבדה עם מחוקקים משתי המפלגות על כללים לנכסים דיגיטליים, ובמקביל הציגה בקונגרס את אחד הטיעונים הנחרצים ביותר בעד Bitcoin עצמו. עם זאת, מעורבותה ב-מטבעות קריפטוגרפיים החלה זמן רב לפני שנכנסה לסנאט.
לומיס לא גילתה את Bitcoin דרך Silicon Valley או Wall Street. חתנה לעתיד הכיר לה אותו ב-2013, כש-Bitcoin אחד עלה רק כמה מאות דולרים. בתחילה היא הייתה ספקנית, אך בהמשך סיפרה שמה ששכנע אותה לרכוש אותו היה, בין היתר, הרצון להתחבר לאדם שעשוי להפוך בקרוב לחלק ממשפחתה. באותה שנה היא רכשה Bitcoin אחד, ובהמשך הוסיפה עוד.
ההשקעה השתלבה באופן מפתיע ברעיונות שכבר עיצבו את הקריירה שלה. לפני שכיהנה בקונגרס, לומיס הייתה במשך 8 שנים גזברית מדינת ויומינג ופיקחה על כספי הציבור ועל השקעות. בהמשך כיהנה 4 קדנציות בבית הנבחרים, שם הוצאות הממשלה והחוב היו נושאים שחזרו ועלו. אותן שאלות בנוגע לכסף, מחסור ושמירה על ערך עיצבו לבסוף את האופן שבו ראתה את Bitcoin.
לומיס קישרה שוב ושוב את תמיכתה ב-Bitcoin לחששות מפני החוב הממשלתי ומפני השחיקה ארוכת הטווח בכוח הקנייה של הדולר האמריקאי. ההיצע המרבי של Bitcoin, העומד על 21 מיליון מטבעות, הציע משהו שונה מיסודו: נכס שלא ניתן להגדיל את היצע ההנפקה שלו באמצעות ממשלה או בנק מרכזי.
האמונה החזקה ביותר שלה מתמקדת בדרך כלל ב-Bitcoin, ולא במטבעות קריפטוגרפיים באופן כללי. הדבר התבהר במיוחד ב-2024, כש提ציעה להקים רזרבת Bitcoin אסטרטגית לארה״ב. הצעת החוק שלה קראה לממשלה לרכוש עד 1 מיליון Bitcoin, שהם כ-5% מההיצע הכולל של המטבע הקריפטוגרפי, ולהחזיק בנכסים במשך 20 שנים לפחות.
״Bitcoin משנה לא רק את המדינה שלנו, אלא את העולם כולו״, אמרה לומיס, ותיארה אותו כ״טכנולוגיית חיסכון״.
התלהבותה של לומיס מהנכסים הדיגיטליים התפתחה גם במקביל לניסוי יוצא דופן במדינת הבית שלה. ויומינג הייתה לאחת המדינות הראשונות בארה״ב שהקימו מסגרות משפטיות ייעודיות לנכסים דיגיטליים ולמוסדות פיננסיים המתמקדים בקריפטו, בניסיון למשוך לתוך מערכת רגולטורית מוגדרת עסקים שפעלו לעיתים בשולי המערכת הפיננסית המסורתית.
לומיס לא יצרה את הכללים האלה, אך היא מצטטת שוב ושוב את הניסיון של ויומינג כשהיא טוענת בעד חקיקה פדרלית. גם הרקורד הרחב שלה הופך את התיאור ״פרו-קריפטו״ לחלקי במידה מסוימת. בדרך כלל היא לא טענה שיש להשאיר את התעשייה ללא פיקוח. במקום זאת, היא טענה שנכסים דיגיטליים זקוקים לכללים ברורים יותר אם הם עתידים להשתלב במערכת הפיננסית האמריקאית.
כאשר לומיס נכנסה לסנאט ב-2021, והפכה לאישה הראשונה שייצגה את ויומינג בבית המחוקקים, היא הביאה עמה את העניין שלה בנכסים דיגיטליים. שנה לאחר מכן היא הצטרפה לסנאטורית הדמוקרטית קירסטן גיליברנד בהצגת חוק Responsible Financial Innovation, שהיה אחד הניסיונות המוקדמים והשאפתניים ביותר של הקונגרס ליצור מסגרת פדרלית מקיפה לתעשייה.
ההצעה הדו-מפלגתית ביקשה לקבוע הגדרות ברורות יותר לנכסים דיגיטליים, לחלק את האחריות בין ה-SEC ל-CFTC ולטפל בתחומים ובהם stablecoins, בנקאות והגנת הצרכן. רבות מהשאלות האלה עלו מחדש בחקיקה מאוחרת יותר, כולל CLARITY.
הפוליטיקה מגיעה לעיתים קרובות באיחור לטכנולוגיות חדשות. לומיס חוותה את הנדירות שבהיתקלות ב-Bitcoin שנים לפני שלקונגרס הייתה סיבה משמעותית להתייחס אליו ברצינות, ולאחר מכן צפתה בשאלות הרבות סביב המטבע הקריפטוגרפי עוברות מדיונים נישתיים אל מרכז השיח הפיננסי והמדיניות הפדרלית.
החשיפה הממושכת הזו אינה מסבירה כל עמדה שנקטה בנוגע לנכסים דיגיטליים, אך היא מסייעת להבין מדוע הקריפטו הפך עבורה ליותר מנושא חקיקתי נוסף. מעטים מהסנאטורים הדנים בעתיד התעשייה יכולים לומר שרכשו Bitcoin כשהוא היה שווה רק כמה מאות דולרים.