הציוץ נמחק על ידי המחבר.
אבל שמרנו הכל 🙂.
הבינה המלאכותית שרדה פריצות דרך מדעיות, כישלונות מפוארים ועשרות שנים של דיסטופיות הוליוודיות. כעת עליה לשרוד גם את דונלד טראמפ, שהחליט שאחת הבעיות שלה היא השם שלה. אך שינוי של שתי אותיות עשוי להתברר כקשה בהרבה מחתימה על צו נשיאותי.
מאמר זה תורגם מהמקור. קראו את הגרסה המקורית מאת הכתב שלנו כאן.
טראמפ חתם על צו נשיאותי המורה לסוכנויות הפדרליות להחליף את “Artificial Intelligence” ואת “AI” ב-“Super Intelligence” וב-“SI” בתקשורת הרשמית, באתרי האינטרנט ובמסמכים אחרים שאינם חקיקה. אין צורך לשכתב תקנות, חוזים, מענקים ומסמכים היסטוריים אחרים שכבר קיימים.
צפייה בפוסט ב-X בטעינה...
הבעיה של טראמפ היא בעיקר עם המילה “artificial”. לטענתו, היא גורמת לטכנולוגיה להישמע מזויפת, בעוד ש-“super” משקפת טוב יותר את היכולות של מערכות שהולכות ומשתכללות. יש היגיון מסוים בהטלת ספק בשם: בינה מלאכותית מעולם לא הייתה תיאור מדויק במיוחד לטכנולוגיות הנעות מאלגוריתמי המלצות ועד צ'אטבוטים ומחוללי תמונות.
חוקרים התווכחו על משמעותה של אינטליגנציה עצמה כמעט מאז שהחלו לנסות לשחזר אותה במכונות.
הסיפור מתחיל ב-1955, כאשר המתמטיקאי מאוניברסיטת דארטמות' ג'ון מקארתי והחוקרים מרווין מינסקי, נתניאל רוצ'סטר וקלוד שאנון הציעו סדנת קיץ סביב רעיון שאפתני: ייתכן שבעתיד מכונות יוכלו לבצע משימות הקשורות לאינטליגנציה אנושית.
הם קראו לה “פרויקט המחקר הקיצי של דארטמות' בנושא בינה מלאכותית”. המפגש התקיים ב-1956 והפך לאחד מרגעי הייסוד של AI כתחום מדעי. מונחים אחרים כבר היו בשימוש, ובהם אינטליגנציה מכנית וקיברנטיקה, אך הביטוי של מקארתי הוא שנקלט.
הוא גם יצא מהמעבדה. במהלך העשורים הבאים, AI הפך לא רק למונח מדעי אלא גם לרעיון שמיליוני אנשים פגשו בספרים, בטלוויזיה ובקולנוע.
המדע הבדיוני הציג לקהל מכונות חכמות הרבה לפני שהמהנדסים הצליחו לבנות משהו שהתקרב לכך. אייזק אסימוב כבר בחן כיצד בני אדם עשויים לשלוט ברובוטים חכמים לפני שהמונח AI בכלל היה קיים. בהמשך, HAL 9000, הבינה המלאכותית ב-“2001: אודיסאה בחלל”, היה מסוגל לדבר, להסיק, להונות ולהרוג, בעוד “שליחות קטלנית” דמיין עולם שבו האינטליגנציה המכונתית פנתה נגד האנושות.
הסיפורים האלה עשו יותר מאשר לבדר את הקהל. הם העלו שאלות שעדיין מעצבות את הדיון ב-AI: האם מכונה יכולה לחשוב? האם היא עלולה להפוך למודעת? מה יקרה אם היא תהיה חכמה מאיתנו? והאם בני האדם עדיין יוכלו לשלוט בה?
כאשר ChatGPT הביא את ה-AI הגנרטיבי לקהל הרחב, הציבור לא נזקק להיכרות ראשונית עם הרעיון הבסיסי. עשרות שנים של מדע, ספרות בדיונית, סרטים והבטחות טכנולוגיות כבר העניקו ל-“AI” משמעות רחבה בהרבה מההגדרה האקדמית המקורית שלו.
גם להחלופה המועדפת על טראמפ יש היסטוריה. הפילוסוף מאוקספורד ניק בוסטרום סייע להכניס את “superintelligence” לזרם המרכזי באמצעות ספרו רב-המכר מ-2014, Superintelligence: Paths, Dangers, Strategies, אף שהשתמש במונח שנים קודם לכן, והרעיון הרחב יותר עתיק עוד יותר.
בוסטרום תיאר משהו ספציפי בהרבה מ-AI באופן כללי. Superintelligence מתייחסת לאינטלקט העולה במידה ניכרת על היכולות הקוגניטיביות של מיטב המוחות האנושיים כמעט בכל תחום חשוב. ספרו בחן כיצד מערכת כזו עשויה להיווצר ומה עלול לקרות אם בני האדם לא יוכלו לשלוט בה.
הצו הנשיאותי של טראמפ משתמש ב-“Super Intelligence” באופן רחב בהרבה. בשלב זה, הוא כולל טכנולוגיות שכבר נכללות בהגדרה הפדרלית הקיימת של AI, ובכך מציב את מערכות ה-AI של ימינו ואת האינטליגנציה ההיפותטית שמעבר ליכולות האנושיות תחת גרסאות של אותו שם.
AI אינו השם המוכר הראשון שטראמפ החליט שאפשר לשדרג. זמן קצר לאחר שחזר לתפקידו ב-2025, הוא הורה לממשל הפדרלי לאמץ את “Gulf of America” עבור מפרץ מקסיקו ולהחזיר את Mount McKinley לשם הפדרלי של דנלי.
הדבר מזכיר מיד את הקומדיה “הדיקטטור” מ-2012, שבה אדמירל גנרל אלאדין מורה להחליף מאות מילים בשפת ואדייה הבדיונית ב-“Aladeen”. ביניהן נמצאות “חיובי” ו-“שלילי”, מה שמוביל לסצנה הזכורה מהסרט שבה מטופל מקבל תוצאה של בדיקת HIV ואינו מצליח להבין אם החדשות טובות או רעות.
לממשל הפדרלי יש כוח רב על אוצר המילים שלו. סוכנויות יכולות לכתוב SI בדוחות, פקידים יכולים להשתמש בו בנאומים, ואתרי ממשלה יכולים להחליף קיצור אחד באחר. מחוץ לוושינגטון, לממשלה יש שליטה מועטה בהרבה על האופן שבו אנשים בוחרים לכנות את הטכנולוגיה.
AI משולב במחלקות באוניברסיטאות, באסטרטגיות תאגידיות, בחקיקה, במוצרי השקעה, בשמות תפקידים ובשיחות יומיומיות ברחבי העולם. הוא מופיע בשמות חברות ובתיאורי מוצרים, ומשמעותו עוצבה בידי חוקרים, עסקים, סופרים, יוצרי קולנוע ודורות של אנשים שנחשפו לרעיון הרבה לפני פריחת ה-AI הנוכחית.
כל זה אינו הופך את “artificial intelligence” לשם מושלם. הטכנולוגיה השתנתה מאוד מאז שארבעה חוקרים בחרו במילים האלה ב-1955, והוויכוח על מה נחשב לאינטליגנציה עדיין לא הוכרע. עם זאת, למקארתי ולעמיתיו היה יתרון עצום כאשר העניקו לתחום את שמו: כמעט איש לא שמע עליו עדיין. טראמפ מנסה לשנות את שמו בדיוק כשהוא מוכר כמעט לכולם.