מנכ"ל WeFi: הבנקים מגזימים באיום שמציבים ה-stablecoins

​הבנקים המסורתיים חוששים מאובדן פיקדונות לטובת מטבעות יציבים ודוחפים להטלת מגבלות על חברות קריפטו. אבל עד כמה האיום הזה ממשי, והאם פלטפורמות מבוססות בלוקצ'יין יכולות להתחרות בשחקניות הגדולות בענף? בריאיון ל-Traders Union, מנכ״ל WeFi, מקסים סחרוב, דן בעתיד הבנקאות, ברגולציה של מטבעות יציבים ובתפקיד הבינה המלאכותית בתחום ההשקעות.

מדוע מטבעות יציבים הפכו לאיום על פיקדונות בבנקים

אחת מנקודות המחלוקת המרכזיות בשוק הפיננסי בארה״ב היא האם יש לאפשר למחזיקי מטבעות יציבים לקבל תגמולים. הבנקים המסורתיים מתנגדים לתשלומים כאלה, מחשש לזרימת פיקדונות אל הדולר הדיגיטלי. חברות קריפטו, לעומת זאת, רואות בהגבלות האלה מכשול לתחרות.

סחרוב סבור שיש לבחון את הסוגיה לפי השפעתה בפועל על מתן האשראי בכלכלת ארה״ב.

״אני מבין מדוע הבנקים חוששים מאובדן פיקדונות. הם משתמשים בכסף הזה כדי להעניק הלוואות, אבל לדעתי מגזימים בסכנה. המועצה ליועצים כלכליים של הבית הלבן העריכה כי איסור אפקטיבי על תשואה המשולמת למי שמחזיקים מטבעות יציבים יגדיל את האשראי הבנקאי ב-2.1 מיליארד דולר בלבד, שהם כ-0.02% מסך ההלוואות.״

הדיון התעצם ככל שארה״ב מיישמת את חוק GENIUS, הקובע כללים למטבעות יציבים לתשלומים. באוקטובר הקל משרד מבקר המטבע (OCC) את גישתו לתגמולים המשולמים באמצעות צדדים שלישיים. כעת הרגולטור מתכוון לבחון חשדות להפרות ממקרה למקרה.

לדברי סחרוב, חוסר הוודאות הזה מקשה עוד יותר על חברות קריפטו קטנות.

״ה-OCC לא סיפק לעסקים מבחן ברור לקביעה אילו הסדרים מותרים. חברות גדולות יכולות לשלם לעורכי דין כדי שיבחנו את הכללים. חברות קריפטו קטנות יותר עשויות פשוט להפסיק להציע תגמולים. כך הבנקים יכולים ליהנות מיתרון בלי לעשות דבר.״

החל מינואר 2027, מנפיקי מטבעות יציבים לא יורשו לשלם ריבית רק עבור החזקת הטוקנים שלהם. עם זאת, תגמולים המוצעים במסגרת שירותים אחרים עדיין נתונים לוויכוח.

סחרוב סבור שעל הרגולטורים להבחין בבירור בין הסדרי תגמול מותרים לאסורים. גורם חשוב הוא מקור הכסף המשמש לתשלום ללקוחות.

״אבל אם אפליקציה עצמאית משלמת קאשבק מתקציבה שלה כשמישהו מבצע רכישה, הייתי מתייחס לזה כתחרות רגילה, בהנחה שמדובר בהסדר אמיתי.״

במה Deobank שונה מ-neobank?

בשנים האחרונות, המונח ״neobank ״ נעשה נפוץ יותר ויותר בענף הפיננסי. הבנקים הדיגיטליים האלה מציעים שירותים פיננסיים מוכרים באמצעות אפליקציות לנייד. עם זאת, רובם עדיין מסתמכים על תשתיות בנקאיות מסורתיות.

WeFi מציעה מודל אחר, שנקרא Deobank ומשתמש בתשתית בלוקצ'יין לתיעוד יתרות ולסליקת תשלומים. סחרוב מסביר במה הגישה הזאת שונה מ-neobanks קונבנציונליים.

״אפשר לאמת עסקאות ישירות ברשת. לקוחות עדיין יכולים להשתמש בשירותים בנקאיים מוכרים, אך הם זוכים לשקיפות רבה יותר בנוגע לכספם ולשליטה רבה יותר על אופן החזקתו והעברתו.״

תשתית בלוקצ'יין אינה שוללת שיתוף פעולה עם רשתות תשלומים מסורתיות. באפריל הודיעה WeFi על שותפות עם Visa, שגם היא מרחיבה את סליקת המטבעות היציבים. סחרוב סבור שכדי שמטבעות דיגיטליים יאומצו באופן נרחב, אנשים צריכים להיות מסוגלים להשתמש בהם לרכישות יומיומיות.

״אם מישהו מקבל תשלום בדולרים דיגיטליים, הוא עדיין רוצה להשתמש בכסף הזה כדי לקנות מצרכים או לשלם על מלון. והסוחר רק רוצה לקבל תשלום רגיל בכרטיס.״

היכן הביקוש לדולרים דיגיטליים הוא הגדול ביותר

מחוץ לארה״ב ולאירופה, אימוץ המטבעות היציבים נובע במידה רבה מהצורך לקבל גישה לשירותים פיננסיים. במדינות מסוימות, העברות בינלאומיות עדיין יקרות, ואילו פתיחת חשבון במטבע זר עלולה להיות קשה.

הביקוש הזה בולט במיוחד בדרום-מזרח אסיה. לפי Chainalysis, בפיליפינים, בתאילנד ובווייטנאם נרשמו 5.4 מיליון העברות קריפטו בין עמיתים, שערכה של כל אחת מהן היה פחות מ-10,000 דולר, ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני 2026. עסקאות אלה היוו 14.4% מהסך העולמי.

סחרוב סבור שהנתונים האלה משקפים בראש ובראשונה את הצרכים המעשיים של יחידים ושל עסקים.

״חלק גדול מהביקוש נובע מאנשים שמתמודדים עם בעיות כספיות מעשיות מאוד. מי שעובד בחו״ל צריך לשלוח כסף למשפחה שלו. עסק קטן צריך לשלם לספק במדינה אחרת. לפעמים קשה לפתוח חשבון בדולרים, או ששירות התשלומים הבינלאומי הזמין יקר.״

עם זאת, העברת מטבעות יציבים אינה פותרת כל בעיה. לעיתים קרובות, הנמענים צריכים להמיר את הנכסים הדיגיטליים שלהם למטבע מקומי, ולשם כך עליהם לקבל גישה לספקי שירותים פיננסיים אמינים.

מדוע הרגולציה הופכת לגורם מכריע

באיחוד האירופי, תקנת השווקים בנכסי קריפטו (MiCA) הפכה לבסיס הרגולציה של שוק הקריפטו. היא קובעת דרישות אחידות לספקי שירותי קריפטו ומאפשרת לחברות שקיבלו אישור במדינת איחוד אחת להציע שירותים הכלולים בתקנה ברחבי האיחוד, בכפוף להליכים הנדרשים.

סחרוב רואה בהנהגת כללים אחידים יתרון חשוב לשוק האירופי.

"חברות קריפטו באירופה מתמודדות כבר שנים עם גישות לאומיות שונות לרישוי. MiCA מעניקה להן מסגרת אחידה, ואני רואה בכך צעד קדימה."

במקביל, עמידה בדרישות החדשות כרוכה בעלויות נוספות. עבור חברות קטנות יותר, רישוי ותמיכה משפטית עלולים להפוך לנטל משמעותי. גם חלק מהמוצרים אינם משתלבים היטב בקטגוריות הרגולטוריות הקיימות.

מחוץ לאירופה, סחרוב מעדיף במיוחד את איחוד האמירויות הערביות. בדובאי פועל רגולטור ייעודי לנכסים וירטואליים, VARA, בעוד ששירותים מסוימים הקשורים ל-stablecoins כפופים לכללי הבנק המרכזי של איחוד האמירויות.

"אם הייתי צריך לבחור מקום אחד, הייתי בוחר באיחוד האמירויות, ובפרט בדובאי. יש באמירות מגזר פיננסי מבוסס, ולכן יש סיבה מעשית להיות שם מעבר לתעשיית הקריפטו עצמה."

לפי המרכז הפיננסי הבינלאומי של דובאי (DIFC), במחצית הראשונה של 2026 פעלו בו יותר מ-1,100 חברות פיננסיות מפוקחות. הריכוז הזה של מוסדות פיננסיים יוצר הזדמנויות לפרויקטים בתחום הקריפטו לשתף פעולה עם חברות פיננסיות מסורתיות.

עם זאת, תשתית פיננסית מפותחת אינה בהכרח פירושה שקל לעמוד בדרישות הרגולטוריות. סחרוב מצביע על עלויות רישוי גבוהות ועל הצורך לעמוד בכללים שמטילים כמה רגולטורים.

כיצד בינה מלאכותית תשנה את השימוש ב-stablecoins

תחום נוסף בהתפתחות הטכנולוגיה הפיננסית הוא שילוב של בינה מלאכותית ובלוקצ'יין. סוכני AI כבר יכולים לבצע עסקאות מסוימות בנכסים דיגיטליים, במסגרת מגבלות ההוצאה שקבעו המשתמשים.

WeFi חזתה בעבר כי בינה מלאכותית והפשטת חשבונות יהפכו את ה-stablecoins ואת DeFi לנגישים יותר למשתמשים מן השורה. סחרוב סבור שחלק מהתחזיות האלה כבר מתממשות.

"כדי לשלוח למישהו דולרים דיגיטליים מארנק קריפטו רגיל, ייתכן שתצטרכו קודם לקנות מטבע קריפטו אחר רק כדי לכסות את עמלת העסקה. חלק מהארנקים החדשים יותר עושים זאת עבורכם. מזינים את הסכום, מאשרים את התשלום, וזהו."

לדברי סחרוב, הפוטנציאל של בינה מלאכותית חורג מעיבוד תשלומים. בעתיד, מערכות כאלה עשויות לקחת חלק גם בעסקאות פיננסיות מורכבות יותר.

"אני יכול לדמיין שבינה מלאכותית תסייע לאנשים להשוות בין העלויות והסיכונים של שירותי הלוואות שונים ב-DeFi לפני שהם משקיעים בהם. אבל עדיין ארצה לאשר כל השקעה לפני שסוכן AI יזיז את הכסף שלי."

מה מעכב את הטוקניזציה של נדל"ן

למרות העניין הגובר של חברות פיננסיות בטוקניזציה של נכסים מהעולם האמיתי, חלקים מסוימים בשוק הזה מתפתחים הרבה יותר לאט מהצפוי.

סחרוב, שסייע בעבר להקים פלטפורמת בלוקצ'יין לעסקאות נדל"ן, סבור שאחד המכשולים העיקריים הוא המורכבות שבהגדרה ובהגנה על זכויותיהם המשפטיות של המשקיעים.

"אם מישהו קונה טוקן שמייצג 10% מבניין דירות, הוא צריך לדעת מה בדיוק בבעלותו. ייתכן שהטוקן מקנה לו מניות בחברה שבבעלותה הבניין, בלי בעלות ישירה על הנכס. מסמכי העסקה קובעים אילו זכויות יש לו."

בעיה חמורה נוספת נוגעת לשוק המשני של נדל"ן שעבר טוקניזציה. לדברי סחרוב, בתחילת הדרך התעשייה המעיטה בחשיבות הבעיה הזאת.

"משקיע עשוי לרצות לממש את השקעתו לאחר שנה ולגלות שאין קונים. הנפקת טוקן אינה יוצרת לו ביקוש, ולכן הכסף שלו עלול להישאר נעול בהשקעה."

סחרוב צופה שהטוקניזציה תהפוך לנפוצה יותר, אך אינו רואה בה פתרון כולל לשוק הנדל"ן. בלוקצ'יין יכול לפשט שלבים מסוימים בעסקאות, אך אינו יכול להחליף רישומי בעלות המוכרים משפטית או את מעורבותם של מוסדות פיננסיים.

האם פלטפורמות חדשות יכולות להתחרות ב-JPMorgan וב-HSBC?

קבוצות פיננסיות גדולות כבר מתנסות באופן פעיל בבלוקצ'יין. JPMorgan משתמשת בפלטפורמת Kinexys שלה לתשלומים ולסליקה, ואילו HSBC מפתחת שירות פיקדונות שעברו טוקניזציה, המאפשר ללקוחות עסקיים לבצע עסקאות מסביב לשעון.

עם זאת, התפתחות טכנולוגיית הבלוקצ'יין מעלה שאלות בנוגע ליחסים העתידיים בין בנקים מסורתיים לפלטפורמות פיננסיות חדשות. סחרוב סבור שגם תחרות וגם שיתוף פעולה אפשריים.

"כן, אני חושב שבנקים המבוססים על בלוקצ'יין יתחרו בבנקים מבוססים, במיוחד בתחום התשלומים הבינלאומיים. אם ספק קטן יותר יוכל להעביר כסף למישהו מהר יותר או בעלות נמוכה יותר, הלקוחות ישימו לב."

עם זאת, לבנקים המסורתיים יש יתרונות משמעותיים, ובהם בסיסי לקוחות מבוססים, רישיונות ופעילות אשראי רחבת היקף. לכן סחרוב סבור שפלטפורמות בלוקצ'יין חדשות עשויות לא רק להתחרות במוסדות האלה, אלא גם לספק טכנולוגיה שתסייע במודרניזציה של התשתית הפיננסית הקיימת.