הכלכלה והשווקים במוקד, החשש מהתרחבות העימות מול איראן בוחן את יציבות הסחר והאנרגיה

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
הכלכלה והשווקים מול איראן

כל החדשות

הסיפורים החמים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

כלכלה

מטבעות

סחורות

קולות השוק

Sholanke Dele

14.03.2026

הכלכלה והשווקים במוקד, החשש מהתרחבות העימות מול איראן בוחן את יציבות הסחר והאנרגיה — השווקים בוחנים יציבות

על רקע מבצע "שאגת הארי" והעימות הישראלי־אמריקאי מול איראן, מומחים מעריכים כי הסיכון להסלמה גלובלית תלוי פחות בכותרות צבאיות ויותר במבחני עלות־תועלת כלכליים, משוקי האג"ח ועד מחירי הנפט. בניתוח של גלובס, לצד ההגדרות האקדמיות ל"מלחמת עולם", מוצגים ארבעה מנגנונים שעלולים לגרור מעצמות נוספות או לבלום אותן, ובראשם פגיעות במערכת הסחר ובשרשראות האספקה, ושיבוש בנתיבי האנרגיה דרך מיצרי הורמוז.

היילייטס

התשואות על אג"ח ארה"ב ל-10 שנים עלו, שוקי מניות ירדו ומדד ה-VIX זינק מאז תחילת המבצע, מאותתים על עלייה בסיכון הכלכלי.
איומים על משאבי טבע מרכזיים כמו נפט, מתכות נדירות ושבבים מטייוואן מגבירים את הסיכון להסלמה כלכלית וגיאופוליטית בין מעצמות, במיוחד באזור מיצרי הורמוז.
מלאי הנפט האסטרטגי בארה"ב ובסין מצמצם סיכוני מחסור בטווח הקצר, אך לחץ ציבורי כתוצאה ממחירי דלק גבוהים עשוי לזרז מהלכים לריסון.

הטריגרים למעורבות מעצמות

לפי גלובס ופרופ' עזר גת מאוניברסיטת תל אביב, הגורם המרכזי שהופך עימות למלחמת עולם הוא כניסת המעצמות הגדולות, שמרחיבה את המלחמה ליבשות ומושכת בעלות ברית. לדבריו, מעורבות כזו עשויה למוטט את מערכת הסחר העולמית ולייצר מחירים כלכליים כבדים שמטלטלים את הסדר הבינלאומי. בתוך המסגרת הזו, הדיון מתמקד בשאלה מה יכול לדחוף את רוסיה וסין להתערבות, ומה משאיר אותן מחוץ למערכה.

רוסיה: תמיכה עקיפה במקום חזית

ד"ר ורה מיכלין־שפיר מציינת שאיראן היא שותפה אסטרטגית וכלכלית לרוסיה, בין היתר דרך קשרי סחר ונשק ושיתופי פעולה טכנולוגיים סביב כטב"מים. היא מוסיפה היבט אידאולוגי, של ציר אנטי־מערבי ורגישות רוסית להפלת משטרים, שמחזק מוטיבציה לסייע. מנגד, צבי מגן מעריך שלרוסיה אין עניין או יכולת להסתבך מול ארה"ב וישראל כשהיא שקועה בזירות אחרות, ולכן התרחיש הסביר יותר הוא תיווך מדיני או סיוע שאפשר להכחישו.

סין: חלון הזדמנויות מול סיכוני טייוואן

קאריס וויט מתארת אינטרס סיני בשימור היציבות באיראן ובהסחת תשומת הלב האמריקאית מהמזרח הרחוק, תוך הסתייגות ברורה מכניסה לעימות צבאי במזרח התיכון. יובל וינרב מדגיש שמלאי חימוש אמריקאי והסתמכות על מינרלים קריטיים, שסין שולטת באספקתם, יכולים להשפיע על קצב ייצור אמריקאי ולהשליך על מאזן הכוחות סביב טייוואן. עם זאת, שני המומחים מעריכים שהתערבות צבאית סינית לטובת איראן היא לא סבירה, בין היתר בשל עלות הסלמה מול ארה"ב ובשל העדפת סין לכלים כלכליים ודיפלומטיים.

השווקים כגורם מסלים או ממתן

ד"ר יניי שפיצר מצביע על שינוי במדיניות הכלכלית האמריקאית בתקופת טראמפ, ממיקוד בסחר חופשי לניסיון לארגן מחדש את המערכת באמצעות פרוטקציוניזם ומכסים, כקרקע למלחמות סחר ומרוצי חימוש. ד"ר דרור גולדברג מוסיף שהחיכוך סביב סין קשור גם לתעשיית השבבים של טייוואן, כסקטור מרכזי בכלכלה העולמית ובשיקולים אסטרטגיים. בהקשר הנוכחי, הטענה היא שהחלשת מוסכמות הסחר והגישה למשאבים עלולות להגדיל את הסיכון לעימות רחב בין מעצמות, אך מנגד השווקים עצמם יכולים לייצר לחץ לריסון מדיני.

אג"ח ומדדי סיכון: אותות לחץ על מדיניות

לפי המובא בגלובס, בעבר נרשמה השפעה של תנודתיות בשוק האג"ח על קבלת החלטות בבית הלבן סביב תוכניות מכסים, כאשר זינוק בתשואות הוביל לעיכובים. מאז תחילת המבצע, מצוין כי תשואת האג"ח האמריקאית ל־10 שנים עלתה, שוקי מניות ירדו ומדד ה-VIX זינק, נתונים שמאותתים על עלייה בסיכון. בהנחת העבודה של הכתבה, דפוס כזה עשוי להגביר לחץ לסיים או לצמצם מהלכים שמכבידים על הכלכלה.

סחר ומשאבים: מתכות, אנרגיה ושבבים

שפיצר מתריע מאפשרות של הידרדרות לסביבה שמזכירה את שנות השלושים, שבה פרוטקציוניזם יוצר תגובת שרשרת בין גושים כלכליים. הוא מסמן תחרות על משאבי טבע כמו מתכות נדירות ונפט, לצד מוצרים מורכבים שמיוצרים במספר מצומצם של מוקדים, ובראשם שבבים בטייוואן. לפי ההיגיון הזה, פגיעה בגישה למשאבים או בשווקים פתוחים מגדילה את הסיכון להסלמה בין מעצמות, גם אם העימות המקורי ממוקד גיאוגרפית.

נפט ומיצרי הורמוז: מבחן העלות של המלחמה

ד"ר קובי ברדה טען בגלובס כי שיקול הנפט נמצא בראש סדר העדיפויות של טראמפ במערכה מול איראן, וכי מדובר במהלך בעל אופי כלכלי מובהק. ד"ר עילי רטיג מציע מסגור זהיר יותר, שלפיו נפט אינו הסיבה היחידה אלא רכיב מרכזי, במיוחד משום שאיראן שולטת על מיצרי הורמוז שדרכם זורם חלק ניכר מהנפט העולמי. במקביל, גולדברג מזכיר תקדימים היסטוריים שבהם אמברגו נפט היה גורם מפתח להסלמה בין מדינות, ומציין את הממד של עקיפת אמברגו דרך רכישות סיניות של נפט איראני ורוסי.

מחירים, צרכנים ופוליטיקה פנימית

שפיצר מעריך שמחיר הנפט יכול להפוך לשיקול מכריע בשאלה כיצד המלחמה תתפתח ותסתיים, משום שהיכולת המרכזית שנותרה לאיראן היא ענישה כלכלית של האזור והעולם דרך אנרגיה. פרופ' דן קאסינו אמר ל-CBC שהנזק הפוליטי לטראמפ תלוי במשך הזמן שהמחירים יישארו גבוהים ובמידת ההשפעה על הכלכלה האמריקאית, עם בחירות אמצע קדנציה בנובמבר כנקודת מבחן. לפי קאסינו, יריבים פוליטיים עשויים למסגר את המלחמה כגורם לעליית מחירי הדלק לצרכן האמריקאי, מה שמגדיל תמריץ לריסון אם הלחץ הציבורי יעלה.

מלאים אסטרטגיים והערכת סיכון קצרה

רטיג טוען כי בטווח הקרוב מחירי הנפט לא בהכרח יכתיבו שינוי מדיניות, בין היתר משום שהשוק "מוצף" יחסית ומדינות הקדימו למלא מאגרי חירום. הוא מציין שמאגרים בארה"ב ובסין עשויים להספיק לתקופה ממושכת, ולכן התנודתיות בשוק אינה משקפת בהכרח מחסור מיידי. ברדה מוסיף זווית עסקית של "חתיכת הפסדים", שלפיה וקטור כלכלי יכול לדחוף לסיום מהיר יותר אם העלויות יעלו או אם פרויקט אסטרטגי ייפגע, אך הוא מעריך שללא שינוי דרמטי תימשך חתירה לתמונת ניצחון.

בעבר דיווחנו על הזינוק במחירי הנפט מעל 100 דולר לחבית בעקבות שיבושים בתנועה במצר הורמוז, ועל ההשלכות המיידיות בשווקים לקראת פתיחת המסחר בתל אביב. בסקירה הודגש כי פגיעה מתמשכת באספקת האנרגיה עלולה להעצים סיכונים אינפלציוניים ולהקרין על שוקי האג"ח, המט"ח והריבית, לצד תנודתיות במדדים המקומיים.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?