שוק הקריפטו בישראל דוחף פעילות פרטית, בתי ההשקעות מתקשים להציע מסחר ישיר

שוק הקריפטו בישראל דוחף פעילות פרטית, בתי ההשקעות מתקשים להציע מסחר ישיר
קריפטו בדחיפה פרטית

לפי דברים שנמסרו בכתבה מטעם פרוקסימה בית השקעות, כ-250 אלף ישראלים כבר פעילים במסחר ישיר בנכסי קריפטו, בעוד שמרבית בתי ההשקעות המוסדיים הגדולים עדיין אינם מציעים ללקוחות מסחר ישיר במטבעות דיגיטליים. בכתבה נטען כי הפער נוצר בעיקר בשל מבנה רגולטורי ותהליך רישוי ארוך, שמובילים משקיעים לפלטפורמות מסחר זרות ומרחיקים חלק מהפעילות מהמערכת הפיננסית המסורתית. במקביל מוצגים נתונים מרובין הוד, שלפיהם הכנסותיה ממסחר קריפטו גבוהות מהכנסותיה ממסחר במניות, כסימן לביקוש הגובר בשוק הגלובלי.

היילייטס

  • הכנסות רובין הוד ממסחר קריפטו בישראל צפויות לעלות ל-901 מיליון דולר ב-2025, לעומת 302 מיליון דולר בלבד ממניות.
  • בתי השקעות וחברי בורסה אינם יכולים להציע מסחר קריפטו רחב עקב מגבלות רגולציה, מה שמוביל משקיעים לפעילות עצמאית ועמלות גבוהות.
  • פרוקסיביט, בפיקוח רשות שוק ההון, בונה סלים מפוזרים, מיישמת תהליכי KYC ושומרת נכסים ב-cold storage באמצעות BitGo לצורך ניהול סיכונים.

היקף הביקוש והחסם הרגולטורי

בכתבה ב-Globes מוצגים נתוני רובין הוד כברומטר להעדפות משקיעים, ולפיהם ב-2024 ההכנסות ממסחר קריפטו עומדות על 626 מיליון דולר לעומת 177 מיליון דולר ממסחר במניות, וב-2025 הפער מתרחב ל-901 מיליון דולר מקריפטו מול 302 מיליון דולר ממניות. מנכ"ל פרוקסימה, חיים ונציה, אומר כי משקיעים אינם ממתינים לגופים מנהלי תיקים ומוצאים דרכים להיחשף למטבעות דיגיטליים גם בתנאים מורכבים. לדבריו, בישראל חדירת המסחר הישיר לקריפטו לתוך התעשייה המוסדית איטית ונבלמת בשל מגבלות רגולציה שמקשות על בתי השקעות להציע שירות כזה. ונציה מציין כי קיימות חלופות עקיפות כמו תעודות סל מחקות ביטקוין, אך רכישה ומכירה ישירה של מטבעות לפי בחירת הלקוח כמעט שאינה זמינה בתחום המוסדי המקומי.

מגבלות על חברי בורסה והשלכות למשקיעים

לפי הכתבה, חברי בורסה שאינם בנקים, כגון מיטב ואקסלנס, מוגבלים להחזקה בביטקוין ובאתריום בלבד בהתאם להנחיות הבורסה, וכן כפופים למגבלת חשיפה של עד 15% מההון העצמי לנכסי קריפטו. אלעד נומברג, מנהל פרוקסיביט, טוען כי מגבלות אלה מצמצמות אפשרות להציע חשיפה למגוון רחב יותר של נכסי Web3 או סלים רחבים מעבר ל"ביג-טו". לדבריו, התוצאה היא שמשקיעים המעוניינים בחשיפה "אמיתית" לשוק נאלצים לפעול לבד, ולעיתים נתקלים בעמלות גבוהות בגופים מקומיים ובהליכי הוכחה מורכבים מול הבנקים בעת החזרת כספים לארץ. נומברג מוסיף כי מסחר דרך פלטפורמות ללא רישיון צפוי להקשות על הכנסת הכסף חזרה למערכת הבנקאית, בשל דרישות תיעוד, דיווחי מס ולעיתים גם חוות דעת מומחה בעלויות גבוהות.

פרוקסיביט מציגה מודל מפוקח והיערכות לרישוי

ברקע, הכתבה מציינת כי בישראל יש גופים ספורים שקיבלו רישיון מרשות שוק ההון לעסוק במסחר בקריפטו, וכי פרוקסימה פועלת באמצעות חברת האחות פרוקסיביט לקראת קבלת רישיון נש"פ מורחב. ונציה אומר כי החברה מיישמת ניסיון של יותר מ-20 שנה בניהול השקעות על עולם הנכסים הדיגיטליים, תוך דגש על פיזור, ניהול סיכונים ושקיפות. לפי נומברג, פרוקסיביט בונה סלים לפי שווי שוק, כאשר ביטקוין ואתריום בסל אחד ומטבעות נוספים בקבוצות נפרדות, כדי לאפשר חשיפה רחבה בלי להמר על מטבע יחיד. עוד נטען כי החברה פועלת עם תהליכי "הכר את הלקוח", תיעוד, דיווחי מניעת הלבנת הון וניכוי מס במקור, וכי שמירת הנכסים נעשית ב-cold storage באמצעות BitGo, לצד מטרה לאפשר העברה בנקאית חלקה וניהול השקעה מרוכז דרך דשבורד.

בעבר דיווחנו על כך שהבנקים בישראל מחריפים את התחרות על משקיעי הריטייל, על רקע מעבר חשבונות מסחר לבתי השקעות והרחבת מבצעי הצטרפות ותעריפים מוזלים. בסקירה הצגנו כיצד מבצעי ההטבות וההוזלות נועדו למשוך לקוחות ולהפחית עלויות מסחר, לצד נתונים על התגברות התחרות בין הבנקים לבתי ההשקעות.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.