דוח האוצר מצביע על ריכוז גביית מס ההכנסה בעשירון העליון, והפרוגרסיביות נשחקת במאיון העליון

דוח האוצר מצביע על ריכוז גביית מס ההכנסה בעשירון העליון, והפרוגרסיביות נשחקת במאיון העליון
ריכוז מס הכנסה בצמרת

דוח הכנסות המדינה של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שעליו חתום הכלכלן הראשי שמואל אברמזון, מציג תמונה של מערכת מס פרוגרסיבית בישראל, אך גם מצביע על נקודת שבר בפסגה: בעוד שרוב מס ההכנסה מגיע מהעשירונים העליונים, שיעור המס האפקטיבי במאיון העליון נמוך יותר מזה של מי שנמצא מעט מתחתיו, בשל משקל גבוה להכנסות הון שממוסות בשיעורים נמוכים יחסית.

היילייטס

  • תשעים ואחד אחוזים ממס ההכנסה נגבים משני העשירונים העליונים, כאשר בעשירון העליון 60% מההכנסות מקורם מהון ולא מעבודה.
  • 53% מבעלי ההכנסה בישראל אינם מגיעים לסף מס ההכנסה, כאשר סף המס התחתון משתנה מ-5,445 עד 23,813 שקל לפי נסיבות אישיות וגיאוגרפיות.
  • בין 2012 ל-2022 ההכנסה הריאלית ברוטו עלתה ב-33% ואילו המס הישיר עלה ב-47%, מגמה שהאוצר צפוי להקל עליה עם ריווח מדרגות המס ב-2026.

לפי דיווח של Globes, הדוח מציין כי 91% ממס ההכנסה מגיע משני העשירונים העליונים, וכי 77% נגבים מהעשירון העליון בלבד. לפי הנתונים, בעשירונים 1 עד 9 שכר מעבודה מהווה כ-77% מההכנסה החייבת, אך בעשירון העליון חלקו יורד ל-58%. במאיון העליון השכר מהווה רק 29% מההכנסה, כאשר כ-60% מהכנסות משקי הבית בקבוצה זו מגיעות מהון, כגון רווחי הון ודיבידנדים. פערי שיעורי המס בין הכנסות הון (15% עד 30%) להכנסה מעבודה, שיכולה להגיע לשיעור שולי של 50%, מובילים לכך שמי שמרוויח כ-3 מיליון שקל בשנה בעיקר ממשכורת עשוי לשלם שיעור מס אפקטיבי גבוה יותר ממי שמרוויח סכום דומה מהון.

מי משלם מס הכנסה, ספי מס והבדלים בין קבוצות

על פי הדוח, כ-5 מיליון יחידים בישראל הם בעלי הכנסה חייבת במס הכנסה בשנת 2025, עם הכנסה חייבת כוללת של כ-981 מיליארד שקל. במקביל, 53% מבעלי ההכנסה אינם מגיעים לסף מס ההכנסה בשל הכנסה נמוכה או נקודות זיכוי, אף שהם ממשיכים לשלם ביטוח לאומי, מס בריאות ומסים עקיפים. סף המס התחתון משתנה לפי נסיבות, והוא עומד על 5,445 שקל בחודש לגבר ללא ילדים, 18,926 שקל לאישה אם לארבעה ילדים, ו-23,813 שקל לתושב קריית שמונה ללא ילדים בשל זיכוי לתושבי פריפריה. הדוח מצביע גם על פער מגדרי, כאשר 64% מהנשים אינן משלמות מס הכנסה כלל לעומת 43% מהגברים.

נטל המס הישיר, מגמות בעשור והצעת התקציב ל-2026

הדוח מתאר מערכת מס פרוגרסיבית יחסית במדד של מס ישיר אפקטיבי, הכולל מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות. שיעור המס הישיר האפקטיבי עומד על כ-3% בעשירון התחתון, עולה בהדרגה לכ-15% בעשירון השמיני, ומזנק לכ-23% בעשירון התשיעי ול-33% בעשירון העליון. בעשירון העליון ההכנסה הממוצעת ברוטו היא כ-69,800 שקל בחודש, ולאחר ניכוי מס ישיר של כ-23,200 שקל נותרים כ-46,600 שקל נטו. לפי הדוח, בעשור האחרון ההכנסה הריאלית ברוטו של כלל האוכלוסייה עולה ב-33%, בעוד שהמס הישיר עולה ב-47% בין היתר משום שעליית השכר הריאלית דוחפת שכירים למדרגות מס גבוהות יותר. בנוסף, ריווח מדרגות המס שנכלל בהצעת התקציב של משרד האוצר ל-2026 צפוי להקל במעט על הנטל, אם הוא אכן מאושר יחד עם התקציב בכנסת.

בעבר דיווחנו על הערכות משרד האוצר שלפיהן תקציב המדינה ל-2026 עלול להפוך ללא רלוונטי כבר בתחילת דרכו, על רקע הסלמה בגבול הצפון והאפשרות למבצע ממושך בדרום לבנון. בסקירה הוצג עדכון חד בתקציב הביטחון לכ-144 מיליארד שקל והאזהרה כי תרחיש ממושך שאינו מתומחר ברזרבה עשוי לחייב עדכון תחזיות גירעון וצמיחה ואף קידום חוק תקציב חדש.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.