ישראל שומרת על חוסן כלכלי, פרשן FT מזהיר מסיכוני אנרגיה ודמוקרטיה

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
ישראל חוסן וסיכונים כלכליים

כל החדשות

הסיפורים החמים

מניות

מטבעות קריפטוגרפיים

כלכלה

מטבעות

סחורות

קולות השוק

ישראל שומרת על חוסן כלכלי, פרשן FT מזהיר מסיכוני אנרגיה ודמוקרטיה — סיכוני חוסן ואנרגיה

בראיון לגלובס, הפרשן הכלכלי הראשי של הפייננשל טיימס, מרטין וולף, אומר כי העלות הכלכלית של המלחמה עם איראן עלולה להפוך לגורם שידחוף את U.S. ואת איראן להפוגה, במיוחד אם שיבושים במצר הורמוז יימשכו. לדבריו, סגירה ממושכת של הנתיב שדרכו עוברים כ,20% מהנפט העולמי תייצר לחץ אינפלציוני עולמי ועלולה להוביל גם למיתון. לצד זאת, הוא מתאר את הכלכלה הישראלית כהצלחה חריגה בקנה מידה עולמי, אך מזהיר כי שינויים פנימיים עלולים לערער את בסיס הצמיחה שלה לאורך זמן.

היילייטס

מחירי הנפט טיפסו ביותר מ-50% לרמה מעל 110 דולר לחבית עקב סיכון לשיבושי אספקה ממושכים במצר הורמוז, עם תגובת שחרור נפט מ-32 מדינות.
וולף מזהיר כי אובדן אוכלוסייה יצרנית וחדשנית, במיוחד מהייטק, בשל מתחים דמוגרפיים ופוליטיים מהווה איום אסטרטגי כבד על הכלכלה הישראלית.
פגיעה מתמשכת במוסדות דמוקרטיים בישראל וב-U.S. תמשוך סיכונים לשלטון החוק והמערכת הכלכלית בשנים הקרובות, עם קריטיות לשנתיים-שלוש הבאות בארה"ב.

שיבושי נפט מעלים סיכון למיתון עולמי

וולף מסביר כי עוצמת הפגיעה בכלכלה העולמית תלויה בעיקר במשך הזמן שבו מצר הורמוז נשאר סגור או משובש. להערכתו, אם ההפרעה תהיה קצרה, ההשפעה תישאר מוגבלת יחסית, אך סגירה של חודשים, יחד עם פגיעה בתשתיות הפקה, הובלה וזיקוק, תגדיל משמעותית את העלויות עבור יבואניות אנרגיה גדולות כמו סין, הודו ויפן. הוא קושר תרחיש כזה לעליות מחירים חדות, בדומה לזעזועי הנפט ההיסטוריים של סוף שנות ה,70 ותחילת שנות ה,80.

לפי הראיון, מאז פרוץ המלחמה מחירי הנפט עולים ביותר מ,50% לרמה של יותר מ,110 דולר לחבית, ו,32 מדינות מתחילות לשחרר נפט ממאגרים אסטרטגיים. וולף אומר כי לבנקים מרכזיים אין יכולת למנוע התייקרויות שנובעות מהלם היצע, אך הם כן נדרשים לייצב את ציפיות האינפלציה. לדבריו, מצב כזה אף עלול לחייב העלאות ריבית גם במהלך האטה, צעד שיהיה לא פופולרי אך עשוי למנוע ספירלת שכר,מחירים.

בהערכתו, לחץ כלכלי בינלאומי כבד יגרום לבסוף לשני הצדדים לאפשר פתיחה מחדש של המצר ולהתקדם להפסקת אש דה פקטו, גם ללא הסכם שלום רשמי. הוא סבור כי U.S. לא תוביל את העולם לתרחיש קיצון ממושך, משום שהמחיר הכלכלי עבור בעלות בריתה יהפוך למכביד מדי. בתוך כך, וולף מוסיף כי למרות היחלשות הדולר בשנה האחרונה, אין כיום מטבע חלופי שמסוגל לערער באופן ממשי את מעמדו הגלובלי.

החוסן הישראלי נשען על הייטק, אך חשוף לסיכון פנימי

וולף אומר כי אינו מופתע מכך שהכלכלה הישראלית שומרת על חוסן גם לאחר כשנתיים וחצי של מלחמה. לדבריו, ישראל בנתה שילוב ייחודי של חוזקות, ובראשן מגזר ההייטק, שאיפשר לה להפוך לכלכלה מצליחה במיוחד ביחס לגודלה. הוא אף מציין שלנתניהו היה בעבר חלק בבניית היסודות הכלכליים שאיפשרו את ההישג הזה.

עם זאת, הוא מטיל ספק בשאלה עד כמה השגשוג מתחלק באופן רחב באוכלוסייה והאם הוא בר,קיימא לאורך שנים. לדבריו, אם ההתפתחויות הדמוגרפיות והפוליטיות יהפכו את סביבת החיים בישראל לבלתי נסבלת עבור חילונים, ליברלים ואינטלקטואלים, חלקם עשויים לעזוב. וולף מזהיר כי דווקא הקבוצות שמניעות חדשנות, צמיחה ועושר הן גם אלה שיכולות להגר בקלות יחסית, ולכן אובדנן יהפוך לסיכון כבד למשק.

בהקשר זה הוא מציג את האיום הפנימי על המבנה החברתי והכלכלי של ישראל כסכנה אסטרטגית ארוכת טווח. להערכתו, פגיעה בכוחות היצרניים והחדשניים של המדינה עלולה להיות חמורה אף יותר מאיומים חיצוניים. המסר שלו הוא שהישרדות, שגשוג, חירות ושלום בישראל תלויים לא רק בביטחון, אלא גם בשמירה על התנאים האזרחיים והמוסדיים שמחזיקים את מנועי הצמיחה.

ביקורת על הנהגה ופגיעה במוסדות דמוקרטיים

וולף משלב בניתוח הכלכלי גם ביקורת רחבה על ההנהגה בישראל וב,U.S., וטוען כי נתניהו וטראמפ פועלים כדמגוגים פופוליסטים ימניים המבקשים להחליש מגבלות מוסדיות על כוחם. הוא מזכיר את התנגדותו למהפכה המשפטית בישראל ואת עמדתו כי מהלך כזה מאיים על שלטון החוק. לדבריו, זו הייתה הסיבה שבגינה פרסם ב,2023 טור חריג מבחינתו על הפוליטיקה הישראלית.

ביחס ל,U.S., וולף אומר כי הדמוקרטיה האמריקאית עדיין מוטלת על הכף, במיוחד לאחר ניסיונו של טראמפ לערער על תוצאות הבחירות ב,2020. הוא טוען כי הלחץ על מוסדות עצמאיים, ובהם משרד המשפטים והפדרל ריזרב, מצביע על סיכון מתמשך למערכת הדמוקרטית. בעיניו, השנתיים עד שלוש הקרובות יהיו קריטיות לשאלה אם המערכת האמריקאית תמשיך לתפקד באופן תקין.

לצד זאת, הוא מביע ספק אם המלחמה מול איראן תשיג יעדים מרחיקי לכת כמו פירוק גרעיני מלא או הפלת המשטר. לדבריו, מדובר במטרה חסרת תקדים בהיקפה נוכח מבנה הכוח של איראן וגודל האוכלוסייה שלה. לכן, גם אם ישראל מציגה הישגים ביטחוניים חריגים, השאלה המרכזית מבחינתו נשארת האם ההנהגה מתרגמת הצלחות טקטיות לאסטרטגיה בת,קיימא.

בעבר דיווחנו על סירוב סעודיה לקדם מחדש מתווה לייצוא נפט דרך ישראל, שנועד לעקוף את מצר הורמוז ולצמצם את יכולתה של איראן לשבש את שוק האנרגיה. בכתבה הוסבר כי המתווה, הכולל חיבור בין ינבוע–אילת–אשקלון כחלופה יבשתית לנתיבי שיט מאוימים, נבחן מחדש על רקע העלייה במחירי האנרגיה אך נבלם בשל מתיחות פוליטית ושיקולי ביטחון. הדיווח הדגיש גם כיצד השיבושים בנתיבי השיט והאיומים באזור מעלים את פרמיית הסיכון ומחדדים חשש להתייקרות אנרגיה גלובלית.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?