תשתיות האנרגיה של ישראל ניצבות בפני סיכון גובר במלחמה האזורית

תשתיות האנרגיה של ישראל ניצבות בפני סיכון גובר במלחמה האזורית
איום על תשתיות אנרגיה

לפי האיום שפרסם ביום ראשון דובר פיקוד הלחימה המאוחד של הכוחות המזוינים של איראן, מתקפה על תשתיות דלק ואנרגיה עלולה להוביל לפגיעה גם בתשתיות אנרגיה, טכנולוגיית מידע והתפלה באזור. על רקע התקיפה הישראלית בשדה הגז סאות' פארס באיראן והנזק מרסיסים לבית הזיקוק בזן בחיפה, מומחים מתריעים כי מערכות הגז, החשמל, הדלק והמים של ישראל נעשות חשופות יותר מאשר בעבר. המאמר מציג חשש כי נכסי אנרגיה חדלים להיות מחוץ לתחום בעימות הנוכחי.

היילייטס

  • המכון למחקרי ביטחון לאומי מדגיש בדוח יוני 2024 כי מעל 75% מתמהיל האנרגיה של ישראל מבוסס על גז טבעי ולישראל אין מתקני אחסון גז.
  • פגיעה ישירה באסדת לווייתן או במתקני דלק במפרץ חיפה עלולה לגרום לשיבוש רחב באספקת חשמל, מי שתייה, ולהעלות דרמטית עלויות ביטוח.
  • כ-80% ממי השתייה תלויים בהתפלה; אף אחת מהמלצות הדוח להרחבת אנרגיות מתחדשות ואחסון גז לא יושמה בשנתיים האחרונות.

חשיפת משק האנרגיה והמים לסיכון מערכתי

ישראל מתוארת בדוח של המכון למחקרי ביטחון לאומי, שפורסם ביוני 2024, כ"אי חשמל", משום שהיא מנותקת מרשתות החשמל של המדינות השכנות ואינה יכולה לייבא חשמל בשעת חירום. אותו דוח מציין כי יותר מ-75% מתמהיל האנרגיה של ישראל מבוסס על גז טבעי, לצד עיכוב בשילוב אנרגיה סולארית ברשת למרות יתרונותיה הביטחוניים והסביבתיים. לפי הדוח, פגיעה במאגר גז או בצינור בודד עלולה לשבש באופן חמור את אספקת החשמל, בעוד שלישראל אין מתקני אחסון לגז טבעי.

הדוח מוסיף כי אמנם תחנות כוח הוקמו עם יכולת לפעול גם על סולר בשעת חירום, אך אבטחת מלאי סולר מספיק לשמירה על אספקה מלאה עלולה להיות קשה. שר האנרגיה אלי כהן אומר כי הנזק לרשת החשמל בצפון הוא מקומי ולא משמעותי, וכי המטח לצפון לא גרם לנזק מהותי לאתרי תשתית בישראל. גם המשרד להגנת הסביבה מאשר כי לא דלפו חומרים מסוכנים.

מתקני גז וזיקוק במוקד האיום

הפגיעה הישראלית בסאות' פארס מסמנת, לפי הכתבה, את הפעם הראשונה שבה אחד הצדדים תוקף תשתית אנרגיה המשמשת לייצור דלקים מאובנים. במקביל, בזן במפרץ חיפה, המזקק כ-9.8 מיליון טונות נפט גולמי בשנה ומספק יותר מ-50% מהדלק בישראל, נחשב לנקודת תורפה מוכרת ואף הותקף בעבר ב-2025. לדברי יוסף אברמוביץ, חשש ארוך שנים במערכת הביטחון ובקרב פעילים סביבתיים נוגע לאפשרות של פגיעה ישירה במתקני נפט, גז וחשמל הסמוכים לסביבה עירונית צפופה.

אברמוביץ מזהיר כי התרחיש החמור ביותר הוא פגיעה ישירה באסדת גז, משום שהיא עלולה לגרום גם לשיבוש אנרגטי נרחב וגם לנזק סביבתי חמור. אסדת לווייתן נמצאת כ-10 קילומטרים בלבד מהחוף הצפוני של ישראל, וחשש מרכזי הוא מדליפת קונדנסט, חומר רעיל העלול לזהם את הים ולחייב את השבתת מתקני ההתפלה. לדבריו, פגיעה כזו עלולה לפגוע במי השתייה, להקפיץ את עלויות הביטוח להובלת דלקים לישראל ולהחריף מחסור בחשמל ובמים.

השלכות כלכליות והמלצות שלא יושמו

לפי הכתבה, כ-80% ממי השתייה בישראל תלויים בפועל בהמשך פעילות תקינה של מתקני ההתפלה, ולכן פגיעה ימית חמורה עשויה להתרחב הרבה מעבר לשוק האנרגיה בלבד. הדוח של המכון למחקרי ביטחון לאומי ממליץ להרחיב מערכות אנרגיה מתחדשת עם יכולות אגירה וניהול, להמשיך לבזר את מתקני הייצור, להגדיל יכולות אחסון גז ולשמר כושר יבוא גז נוזלי למצבי חירום. הוא גם קורא לשיתוף פעולה אזורי כדי להגביר יתירות ולהפחית את פגיעות המערכת.

אברמוביץ טוען כי אף אחת מהמלצות הדוח לא יושמה בשנתיים האחרונות, וכי הממשלה לא פעלה מול אזהרות ממושכות על חולשת משק האנרגיה. הוא קושר בין העיכוב בהרחבת השימוש באנרגיה סולארית לבין היעדר עצמאות אנרגטית, ומזהיר מפני תרחיש של "7 באוקטובר תשתיתי". בכך, הסיכון הביטחוני הופך גם לאיום כלכלי ותפעולי על אספקת הדלק, החשמל והמים בישראל.

בעבר דיווחנו על ההשלכות הכלכליות של שיבושים במצר הורמוז ועל האופן שבו אירוע כזה עלול להקפיץ את מחירי הנפט ולהגביר לחץ אינפלציוני ותנודתיות בשווקים. בדיווח הודגש כי למרות המעבר הנרחב לייצור חשמל מגז טבעי מקומי, המשק הישראלי עדיין חשוף למחירי דלקים מיובאים—בעיקר דרך תחבורה, דלקי גיבוי לשעת חירום ושרשראות אספקה. בהקשר זה הוסבר גם כיצד סיכוני אספקה אזוריים מחדדים את פרמיית הסיכון ומקרינים על מחירי האנרגיה בעולם ובישראל.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.