סין שולטת בשרשרת האספקה של חומרי מפתח לתעשיית התחמושת

סין שולטת בשרשרת האספקה של חומרי מפתח לתעשיית התחמושת
סין שולטת במינרלים קריטיים

לפי מחקר של מכון פיין באוניברסיטת קולורדו למקצועות הכרייה, ייצור מיירטים, פצצות מונחות וטילי שיוט עבור ישראל וארה"ב נשען על שרשרת אספקה ריכוזית של מינרלים וחומרים נדירים, שחלקים מרכזיים בה נשלטים בידי סין ובעלות בריתה. מהמחקר עולה כי צווארי הבקבוק המרכזיים אינם נובעים רק מתקציב, אלא גם מזמן ייצור, ממיעוט מפעלים במערב ומתחרות גוברת על אותם חומרים מצד תעשיות כמו שרתי בינה מלאכותית וענן. בהקשר הנוכחי של הלחימה עם איראן, המשמעות היא שמילוי מלאים והחלפת מערכות שנפגעו תלויים בגורמים חיצוניים מעטים.

היילייטס

  • ארה"ב תלויה כמעט לחלוטין במפעל AMPAC ביוטה לייצור אמוניום פרכלורט, כאשר ארבעה ימי לחימה מול איראן שחקו 7% מתפוקתו השנתית.
  • סין שולטת ב-98% משרשרת הערך של גליום ומעבדת 80% מהקובלט העולמי, לאחר שהטילה איסור יצוא גליום לארה"ב בסוף 2024, מגבירה לחץ על התעשיות הביטחוניות.
  • במפעל BAE בקינגספורט מיוצרים בלעדית חומרי נפץ RDX ו-HMX, וריכוזיות דומה קיימת גם במנועי טילי שיוט, מה שמגביר סיכוני אספקה אמריקאיים.

תלות במינרלים נדירים ובמפעלים בודדים

המחקר מצביע על אמוניום פרכלורט כאחד החומרים הקריטיים ביותר להנעה רקטית, והוא חיוני למערכות כמו חץ, כיפת ברזל, THAAD, פטריוט ו-ATACMS. אף שסין מייצרת את החומר בהיקף מוגבל יחסית, האספקה המערבית תלויה ברובה במפעל AMPAC בסידר סיטי שביוטה, שנחשב למקור המקומי היחיד בארה"ב. לפי מחקר של FPRI, בארבעת ימי הלחימה הראשונים במלחמה הנוכחית עם איראן נעשה שימוש בחימושים ובמיירטים בהיקף השווה לכ-7% מכושר הייצור השנתי של המפעל.

המסמך מדגיש כי שיבוש בפעילות המתקן ביוטה עלול לעצור בבת אחת את ייצור מנועי הרקטות המוצקות בארה"ב. התלות הזאת ממחישה עד כמה שרשרת האספקה הביטחונית רגישה לריכוזיות תעשייתית, גם כאשר מדובר בחומר יחיד. לפי התיאור במחקר, הבעיה בענף אינה רק זמינות כספית, אלא גם היעדר חלופות תעשייתיות מהירות.

גליום, קובלט וטונגסטן מגבירים את הסיכון

החלפת מכ"מים שנפגעו בקטאר ובירדן תלויה גם היא בחומרי גלם נדירים, ובראשם גליום, המשמש לייצור רכיבים מתקדמים במערכות מכ"ם. לפי ההערכה המובאת בטקסט, החלפת שלושת הרדארים שנפגעו דורשת כ-125 ק"ג גליום, בהוצאה כספית של כמה מאות אלפי דולרים בלבד, אך במחיר אסטרטגי גבוה יותר מבחינת הקצאת משאבים. מאז שסין הטילה בסוף 2024 איסור יצוא על ארה"ב, הלחץ על התעשיות הביטחוניות האמריקאיות גובר, במיוחד כאשר סין שולטת ב-98% משרשרת הערך של כריית הגליום.

לצד גליום, המחקר מתאר גם מחסור בקובלט, בטונגסטן ובדיספרוזיום, שלכל אחד מהם תפקיד ישיר בייצור מערכות נשק מתקדמות. קובלט נכרה ברובו בקונגו, אך סין אחראית ל-80% מזיקוקו; טונגסטן, המשמש לליבות של פצצות חודרות בונקרים, אינו נכרה כלל בארה"ב ותלוי ביבוא ובמיחזור; דיספרוזיום, החיוני למנועי טילים, נמצא כמעט כולו בידיים סיניות. התמונה המצטברת היא של שוק שבו חומרי מפתח רבים מצויים בשליטת מספר מצומצם של מדינות וספקים.

השלכות על התעשייה הביטחונית בארה"ב

גם כאשר חומרי הגלם עצמם אינם בשליטה סינית מלאה, יכולת העיבוד והייצור במערב נשחקת בשל תחרות מצד ענפים אזרחיים רווחיים יותר, כמו רכבים חשמליים ומרכזי נתונים לבינה מלאכותית. נחושת, למשל, חיונית לחיווט אלקטרוני ולסלילים במנועים, אך הביקוש הגובר לה מחוץ לתחום הביטחוני מגביל את זמינותה. מנגד, בתחום הטיטניום נרשם פיזור מסוים של הייצור לאחר הסנקציות על רוסיה, עם מעבר למדינות כמו קזחסטן ויפן.

המחקר מצביע גם על ריכוזיות חריפה במפעלי הייצור עצמם. חומרי הנפץ RDX ו-HMX, המשמשים למילוי ראשי נפץ, מיוצרים במפעל אחד של BAE בקינגספורט, טנסי, ואילו מנועי רוב טילי השיוט האמריקאיים מיוצרים במפעל ויליאם אינטרנשיונל במישיגן. מצב זה מחדד את הסיכון התפעולי לתוכניות החימוש של ארה"ב, משום שכל תקלה, עיכוב או היעדר הרחבת ייצור עלולים לפגוע בהצטיידות מחדש בזמן לחימה ובבניית מלאים לעימותים עתידיים.

בעבר דיווחנו על ההערכות המודיעיניות סביב המלחמה מול איראן, שלפיהן המשטר בטהרן נחלש אך נותר יציב, והתרחיש של התקוממות פנימית לא התממש. באותו פרסום תוארו גם ערוצי תיווך אזוריים וניסיונות לצמצם הסלמה סביב מצר הורמוז, לצד ההשלכות על סיכוני אנרגיה וביטחון ועל שיקולי העיתוי של ארה"ב.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.