לפי הכתבה, גל ביטולי הטיסות האחרון מגיע על רקע הגבלות מתמשכות על מספר הנוסעים והנחיתות בנתב"ג, מצב שמאריך את שהותם של ישראלים בחו"ל ומחדד את המחלוקת סביב היקף הפיצוי שחברות התעופה נדרשות לשלם. בעוד החוק מקנה לנוסעים החזר או טיסה חלופית, שאלת המימון של לינה, מזון והסעות בזמן חירום נותרת פתוחה, בין היתר משום ששרת התחבורה מירי רגב טרם חתמה על צו שהיה עשוי להגביל את חבות החברות.
היילייטס
- המצב המשפטי סביב היקף ההחזר לנוסעי נתב"ג לא ברור, מאחר שצו ממשלתי המגביל לינה לשני לילות עדיין לא נחתם.
- פסיקות בתי המשפט הפכפכות: נוסעים קיבלו עד 5,400 שקל עבור שבעה ימי שהייה, אך במקרים אחרים פיצויים הוגבלו לשניים או ארבעה לילות.
- דרישת סבירות בניהול נזק מצד הנוסעים ומחסור בערוצי שירות ייעודיים גוררים חשיפה משפטית לחברות התעופה, ומעכבים חזרת חברות זרות לישראל.
מסגרת הזכויות והוויכוח על הוצאות השהייה
בשגרה, החוק מעניק לנוסע שטיסתו מתבטלת זכות לבחור בין החזר כספי לבין טיסה חלופית. נוסף על כך, הוא קובע פיצוי סטטוטורי ושירותי סיוע, לרבות הוצאות יומיות בחו"ל כמו מזון, מלון והסעות. עם זאת, במצבי חירום החוק מאפשר לפטור את חברות התעופה מתשלום פיצוי, ושרת התחבורה רשאית להגביל בצו את עלויות הלינה לשני לילות בלבד.נכון לעכשיו, צו כזה עדיין אינו נחתם, ולכן המצב המשפטי נותר לא חד משמעי מבחינת היקף ההחזר על הוצאות השהייה. לפי הכתבה, במשרד התחבורה ניסו לקדם ביוני מתווה של פיצוי מדינתי לאחר מבצע "עם כלביא", אך המהלך נתקל בהתנגדות משרד האוצר ולא קודם. בשל כך, חברות התעופה ממתינות להכרעת המדינה וטוענות כי חיוב מלא בעלויות עלול לפגוע בתמריץ של חברות זרות לשוב לפעילות בישראל.פסיקות בתי המשפט משרטטות קו לא אחיד
הפסיקה שמצוטטת בכתבה מצביעה על גישה משתנה של בתי המשפט בתביעות נוסעים שנתקעו בחו"ל. במקרה אחד שנדון בימים האחרונים, בית המשפט פוסק לשני תובעים 5,400 שקל עבור שבעה ימי שהייה, 3,664 שקל על טיסת קונקשן ו-1,000 שקל נוספים בגין עוגמת נפש, בין היתר משום שהנוסעים עודכנו על הביטול רק כשהגיעו לשדה. מנגד, במקרים אחרים בתי המשפט מגבילים את הפיצוי על לינה לשני לילות מתוך 11 ימים, או לארבעה לילות בלבד למשפחה בת שש נפשות שנתקעה 16 ימים בחו"ל.הפער בין ההכרעות משאיר את הנוסעים ואת החברות בסביבה משפטית לא יציבה. הוא גם מלמד כי נסיבות הביטול, אופן העדכון לנוסעים והתנהלות הצדדים משפיעים על שיעור הפיצוי בפועל. לכן, היקף החשיפה של חברות התעופה נותר תלוי מקרה ואינו נגזר רק מהוראות החוק היבשות.השלכות על הנוסעים ועל פעילות החברות
לצד שאלת הזכאות, בתי המשפט בוחנים גם אם הנוסעים פעלו לצמצום הנזק. לפי הכתבה, באחד המקרים הופחת פיצוי לשתי תובעות ל-6,000 שקל משום שלא רכשו כרטיסים חלופיים מלונדון לישראל, בחרו להאריך את השהות ואף המשיכו ליעד נוסף. בכך מאותתת הפסיקה כי גם כאשר לחברת התעופה קיימת אחריות, הנוסע נדרש להראות התנהלות סבירה לצמצום העלויות.עם זאת, הביקורת אינה מופנית רק לנוסעים. בית המשפט מדגיש כי פרסומים כלליים בתקשורת על אפשרות להחזר אינם מספיקים, וכי מצופה מחברת התעופה להפעיל ערוצי שירות ייעודיים, כגון מענה טלפוני או דוא"ל לנוסעים תקועים. עבור ענף התעופה, המשמעות היא שהמשבר בנתב"ג אינו יוצר רק עומס תפעולי, אלא גם סיכון משפטי ושירותי שעלול להשפיע על חזרת חברות זרות לישראל.בעבר דיווחנו על מתווה הפיצוי שמקדם משרד האוצר לגני ילדים ומעונות שנותרו סגורים בשל הלחימה מול איראן, שבמסגרתו הפיצוי עובר דרך המוסדות ומבוסס על ירידה במחזור והחזרת תשלומים להורים. בדיווח הודגש כי המתווה עדיין אינו בתוקף ותלוי באישור הכנסת, וכי בפועל היקף ההחזרים להורים עשוי להישאר כפוף להסכמות פרטניות או להליכים משפטיים.
חדשות זכויות האזרח האחרונות
- Forex
- Crypto