הכנסת מאשרת חוק עונש מוות למחבלים בישראל

Traders Union
כל החדשות
חדשות פיננסיות
חוק עונש מוות למחבלים

כל החדשות

הסיפורים החמים

מטבעות קריפטוגרפיים

כלכלה

מטבעות

סחורות

קולות השוק

הכנסת מאשרת חוק עונש מוות למחבלים בישראל — חוק עונש מוות אושר

הכנסת מאשרת ביום שני בערב חוק המאפשר להטיל עונש מוות על מחבלים שהורשעו, לפי נוסח החוק והדיון במליאה, לאחר שההצעה עוברת ברוב של 62 תומכים מול 48 מתנגדים ונמנע אחד. המהלך מתקדם בתמיכת ראש הממשלה בנימין נתניהו ולאחר לחץ פוליטי מצד השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר וסיעת עוצמה יהודית. לצד האישור, מתחדדים גם ויכוחים משפטיים ומדיניים סביב היקף התחולה של החוק והשלכותיו על יחסי החוץ של ישראל.

היילייטס

אישור חוק עונש מוות למחבלים בכנסת כולל פשרה שמאפשרת שיקול דעת שיפוטי ומניעת חנינה, תוך הבחנה בין הדין הישראלי לדין ביהודה ושומרון.
מדינות אירופה והאיחוד האירופי מזהירים כי החוק מהווה פוטנציאל להפרת הסכם ההתאגדות ועלול לגרום נזק משמעותי ליחסים הדיפלומטיים עם ישראל.
הצעת החוק מעוררת ביקורת פוליטית ומשפטית בישראל בשל היעדר אפשרות חנינה, פוטנציאל לסתירה לאמנות בינלאומיות, והשפעתה המוגבלת על מחבלים מעזה.

נוסח החוק והפשרה הקואליציונית

החקיקה קובעת כי במקרים מסוימים של רצח על רקע לאומני ניתן יהיה לגזור עונש מוות, תוך הבחנה בין הדין החל ביהודה ושומרון לבין הדין הישראלי. לפי הנוסח הנוכחי, ביהודה ושומרון עונש המוות מוגדר כעונש ברירת המחדל, אך השופטים עדיין רשאים להטיל מאסר עולם אם ינמקו נסיבות חריגות. החוק גם קובע כי לא תתאפשר חנינה או הקלה בעונש על ידי מפקד צבאי אזורי, וכי שר הביטחון מוסמך להחליט אם נאשם מהאזור יישפט בבית דין צבאי או בבית משפט אזרחי.

הנוסח שאושר מרוכך לעומת הדרישה המקורית של בן גביר, שביקש עונש מוות חובה ללא זכות ערעור וללא אפשרות להמרת עונש. נתניהו דרש להשאיר שיקול דעת שיפוטי במקרים חריגים ולאפשר ערעור, בין היתר בשל חשש מהשלכות בינלאומיות. בן גביר קיבל לבסוף את הפשרה, לאחר שאיים על יציבות הקואליציה אם המהלך לא יושלם.

לפי החוק, במסגרת הדין הישראלי עונש המוות יחול רק על מי שגרם למותו של אדם "בכוונה לשלול את קיומה של מדינת ישראל". עוד נקבע כי הממשלה לא תוכל לשחרר בעתיד מחבלים שנידונו למוות במסגרת עסקאות חטופים. החוק מפרט גם כי גזר דין מוות סופי יבוצע בתוך 90 יום בידי שירות בתי הסוהר, עם אפשרות לדחייה מוגבלת אם ראש הממשלה יבקש זאת מבית המשפט.

התנגדות פוליטית וביקורת משפטית

במהלך הדיון במליאה תקף יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד את ההצעה וטען כי מדובר במהלך יחסי ציבור ציני ולא בחקיקה אפקטיבית. לדבריו, החוק אינו חל על מחבלי חמאס שביצעו את מתקפת 7 באוקטובר מעזה, ולכן הוא מטעה את הציבור באשר להשפעתו המעשית. לפיד גם טען כי אימוץ החוק משקף כניעה לתפיסת העולם של חמאס ולא הבדל ממנה.

היועץ המשפטי של ועדת הביטחון הלאומי בכנסת, עידן בן יצחק, אומר בדיון כי עונש מוות הוא צעד בלתי הפיך ולכן נדרשת זהירות מיוחדת הן בקביעתו והן בביצועו. הוא מציין כי במהלך העבודה על ההצעה נוספה בסופו של דבר אפשרות להטיל מאסר עולם במקום עונש מוות ביהודה ושומרון, למרות כוונה ראשונית לקבוע עונש חובה. לדבריו, אחת הבעיות המרכזיות היא שהחוק אינו מאפשר חנינה לנידון למוות, דבר שעלול לעמוד בסתירה לאמנות בינלאומיות וליצור קשיים משפטיים.

בישראל עונש מוות כבר קיים בדין הצבאי במקרים חריגים, אם הוא מוטל פה אחד על ידי הרכב שופטים. בפועל, לאורך תולדות המדינה הוא בוצע פעם אחת בלבד, בעניינו של פושע המלחמה הנאצי אדולף אייכמן. הרקע הזה מדגיש כי גם לאחר אישור החוק, השאלה אינה רק משפטית אלא גם מוסדית וציבורית.

השלכות דיפלומטיות על ישראל ואירופה

המהלך מעורר הסתייגות חריפה בקרב גורמים אירופיים, שמזהירים מפני פגיעה בעקרונות דמוקרטיים ובמחויבויות בינלאומיות. שרי החוץ של גרמניה, צרפת, איטליה ובריטניה מביעים בהצהרה משותפת דאגה מיוחדת מהאופי המפלה בפועל של ההצעה. האיחוד האירופי מצדו קורא לישראל להיצמד לעמדתה העקרונית הקודמת ולחובותיה לפי המשפט הבינלאומי והסכם ההתאגדות עם האיחוד.

לפי הכתבה, בירושלים מפרשים את נוסח הודעות האיחוד כרמז לכך שהחוק עלול להיחשב כהפרה של הסכם האסוציאציה בין ישראל לאיחוד האירופי. פרשנות כזו עשויה, לפחות תיאורטית, לפתוח פתח לפגיעה בהסכם ואף להשעייתו, גם אם לא הוצג איום מפורש בסנקציות. גורם דיפלומטי בכיר אומר כי אם החוק יעבור, הוא יגרום נזק משמעותי ליחסים בין ישראל לאיחוד האירופי ויעורר תהליכים מדאיגים בזירה הבינלאומית.

הוויכוח סביב החוק לכן חורג מהשדה הפלילי והביטחוני ונוגע גם לסיכוני מדיניות חוץ, סחר ותדמית מוסדית. עבור הממשלה, מדובר במהלך בעל משמעות פוליטית פנימית מיידית, אך גם בעל עלות פוטנציאלית מול שותפות מרכזיות של ישראל. עבור המערכת המשפטית והביטחונית, הדיון ממשיך להתמקד בשאלת האיזון בין הרתעה, חוקיות והשלכות בינלאומיות.

בעבר דיווחנו על הצעת החוק לעונש מוות למחבלים שעלתה להכרעה סופית בכנסת, תוך פשרה קואליציונית ששמרה על שיקול דעת שיפוטי והוסיפה הליך ערעור. בדיווח הובהר כי הנוסח מבחין בין הדין ביהודה ושומרון לדין הישראלי, ומעורר ביקורת משפטית ואזהרות מפני פגיעה אפשרית ביחסי החוץ של ישראל.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.

האם אהבת את המאמר?