לפי ניתוח שפרסמו צבי סטפק, ממייסדי ובעלי מיטב, ונועם כהן, מנהל קשרי יועצים בבית ההשקעות, העדפות המשקיעים הישראלים בקרנות מנייתיות משתנות באופן חד בין השוק המקומי לשווקי חו"ל, ובפברואר 2026 היקף הנכסים כבר מצביע על יתרון קל לישראל. הניתוח מתבסס על נתוני תעשיית קרנות הנאמנות מאז סוף 2018, לאחר רפורמת תעודות הסל, ומציג מעבר מהטיה ברורה לחו"ל עד סוף 2023 לחזרה מואצת למניות בישראל בשנים האחרונות. הכותבים טוענים כי הציבור נוטה להעדיף קרנות מחקות בחו"ל, בעיקר סביב מדד S&P 500, אך ממשיך להקצות חלק ניכר מהכסף לקרנות אקטיביות בישראל.
היילייטס
- בסוף פברואר 2026 חל מפנה כאשר 52% מההשקעות במניות עברו לישראל לעומת 48% לחו"ל, לעומת 66% לחו"ל בסוף 2023.
- בין יוני 2025 לסוף פברואר 2026 גויסו 16.8 מיליארד שקל לכלל קרנות מניות בישראל ויצאו 3.9 מיליארד שקל מקרנות מניות חו"ל.
- בין סוף 2018 לסוף 2023 מדד S&P 500 עלה 107% לעומת 41% בת"א 125, אך מ-2023 ועד פברואר 2026 ת"א 125 זינק 112% מול 49% ב-S&P 500.
מגמת ההשקעה מאז 2018
בסוף 2018 ניהלו קרנות המתמחות במניות בישראל, אקטיביות ומחקות יחד, 13.7 מיליארד שקל, כמעט זהה ל-13.6 מיליארד שקל בקרנות המתמחות במניות בחו"ל. לפי הניתוח, החלוקה אז הייתה כמעט שווה, 50% לישראל ו-50% לחו"ל. עד סוף 2023 היחס השתנה ל-34% בישראל מול 66% בחו"ל, אך בפברואר 2026 נרשם מהפך נוסף, עם 52% בישראל מול 48% בחו"ל.
במיטב מסבירים כי בשנים 2018 עד 2023 הציבור הזרים את עיקר כספו לקרנות המתמחות במניות חו"ל, בעיקר לקרנות מחקות. בתקופה זו הוזרמו 18.8 מיליארד שקל לקרנות מחקות בחו"ל, בעוד שמהקרנות האקטיביות המתמחות במניות חו"ל יצאו 0.95 מיליארד שקל. בישראל, באותה תקופה, זרמו 5.6 מיליארד שקל לקרנות מחקות, ומנגד יצאו 2.82 מיליארד שקל מהקרנות האקטיביות.
פער בין ישראל לשוקי חו"ל
הכותבים טוענים כי דפוס ההשקעה של הציבור משקף היגיון מסוים, משום שבישראל הקרנות האקטיביות מצליחות בדרך כלל להכות את מדדי הייחוס, בעוד שבחו"ל הקרנות המחקות משיגות תוצאות עדיפות. לפי הטענה, שוק המניות בתל אביב פחות משוכלל, ולכן מנהלי השקעות יכולים לנצל עיוותי תמחור ומידע מקומי נגיש יותר. לעומת זאת, השוק האמריקאי עמוק, תחרותי ומשוכלל יותר, ולכן לקרנות אקטיביות מקומיות קשה להכות אותו לאורך זמן.
הבדל זה בולט גם בתשואות המצטברות שמוצגות בניתוח. בין סוף 2018 לסוף 2023 עלה מדד S&P 500 ב-107%, לעומת 41% בלבד במדד ת"א 125. מנגד, מהתקופה שמסוף 2023 ועד סוף פברואר 2026, מדד ת"א 125 הניב תשואה של 112%, לעומת 49% ב-S&P 500, דבר שסייע לשינוי בהעדפות הציבור.
השלכות המפנה מאז יוני 2025
לפי הניתוח, המפנה מתחדד מאז יוני 2025, בתקופת מלחמת "עם כלביא", כאשר משקיעים רבים שזיהו חולשה בביצועי S&P 500 נפגעו גם מהיחלשות הדולר מול השקל. בתקופה של תשעת החודשים עד סוף פברואר 2026 גייסו הקרנות האקטיביות המתמחות במניות בישראל 3.2 מיליארד שקל, והקרנות המחקות גייסו עוד 5.9 מיליארד שקל. יחד מדובר ב-9.1 מיליארד שקל שנכנסו לקרנות מניות ישראליות.
במקביל, 1.75 מיליארד שקל יצאו מקרנות מחקות המתמחות במניות חו"ל, בעוד שרק 0.5 מיליארד שקל נכנסו לקרנות האקטיביות בחו"ל. לפי מיטב, כאשר כוללים גם קרנות סל, התמונה חדה עוד יותר, עם כניסה של 16.8 מיליארד שקל לכל סוגי הקרנות המתמחות במניות בישראל לעומת יציאה של 3.9 מיליארד שקל מקרנות המתמחות במניות חו"ל. הכותבים מסכמים כי העדפות הציבור נעות בהתאם לשילוב של ביצועים, מבנה השוק המקומי וחשיפת מטבע, אך מצרפים גם הסתייגות שלפיה אין לראות בניתוח המלצה להשקעה.
בעבר דיווחנו על סקר שבחן את התרחבות הלחץ הכלכלי על משקי הבית בישראל בתקופת המלחמה, על רקע שילוב של ירידה בהכנסות ועלייה בהוצאות. בדיווח הוצגו ממצאים שלפיהם חלק משמעותי מהציבור חושש מקושי לעמוד בתשלומים קבועים, עם פגיעה בולטת במיוחד בקרב עצמאים, הורים לילדים ובחברה הערבית. ההקשר הזה מסביר כיצד אי־ודאות כלכלית ומטבעית משפיעה גם על החלטות השקעה, כפי שניכר במעבר בין מניות חו"ל למניות בישראל.
- Forex
- Crypto