שיחות ישראל-לבנון חושפות סיכון ביטחוני מתמשך בגבול הצפון

שיחות ישראל-לבנון חושפות סיכון ביטחוני מתמשך בגבול הצפון
מתיחות בצפון גואה

ירי מלבנון לעבר צפון ישראל נמשך ביום רביעי, בזמן שמגעים שקטים בין ישראל ללבנון ממתינים למתווה שמקדם מזכיר המדינה של U.S. מרקו רוביו, לפי הכתבה. הרקע למגעים הוא ניסיון לקדם הפסקת אש או הפוגה זמנית, אך פער מהותי נותר בין היעד הישראלי, צמצום או פירוז כוחו של חיזבאללה, לבין יכולתה של ממשלת לבנון לאכוף מהלך כזה. בכיר ישראלי גם אומר כי לא התקבלה החלטה על הפסקת אש מול חיזבאללה, ולכן הזירה המבצעית והערוץ המדיני ממשיכים להתקיים במקביל.

היילייטס

  • ישראל ולבנון מתמקדות ב-13 נקודות גבול קטנות ובעסקת אזורי ביטחון מדורגים, אך לא פתרו את שאלת האכיפה מול חיזבאללה.
  • חיזבאללה שומר על כוח צבאי משמעותי בלבנון ומהווה חסם עיקרי להסכם שלום מלא, למרות מגבלות הממשל שהוקם בביירות.
  • פתרון זמני כמו הפסקת אש ומנגנוני פיקוח עשוי להקטין סיכוני הסלמה והוצאות ביטחוניות, כשאיום חידוש העימות נשאר גבוה.

מוקדי המחלוקת במתווה המתגבש

לפי התמונה המתוארת, רוב המחלוקות הטריטוריאליות בין ישראל ללבנון הן נקודתיות וטכניות, וכוללות כ-13 נקודות גבול קטנות בלבד. המשמעות היא שהיבט סימון הגבול נחשב בר פתרון יחסית במסגרת הסכם, ואינו לב הבעיה המדינית. גם סוגיית חוות שבעא מוצגת כנושא סמלי יותר ממהותי, משום שהכרעה בו תלויה במידה רבה בעמדת סוריה ולא רק בשתי המדינות.

אחת ההצעות המרכזיות שנדונות היא מודל של אזורי ביטחון מדורגים בדרום לבנון. לפי הרעיון הזה, יוקם אזור מפורז עד נהר הליטני, אחריו אזור ללא כוחות צבא אך עם נוכחות משטרתית עד נהר האוואלי סמוך לביירות, ובהמשך אזור שבשליטת צבא לבנון עם מגבלות על נשק כבד ופיקוח בינלאומי. על הנייר זהו הסדר ישים, אך השאלה המכרעת היא מי יאכוף אותו בפועל.

במרכז הדיון ניצב חיזבאללה, שנשאר הכוח הצבאי המשמעותי ביותר בלבנון ומסוגל, לפי הכתבה, לפתוח בעימות עם ישראל גם שלא בהתאם לאינטרס הממשלתי בביירות. לכן, גם אם קיימת התקדמות טכנית בסוגיות הגבול והביטחון, ללא טיפול במעמדו של הארגון קשה לראות מעבר להפסקת אש מוגבלת. זהו גם הגורם שמצמצם את הסיכוי להסכם שלום מלא בטווח הנראה לעין.

מגבלות הממשל בביירות והשלכות אזוריות

הממשלה הנוכחית בלבנון מציגה קו תקיף יותר כלפי חיזבאללה מבעבר, והכתבה מציינת את מינוי הנשיא ג'וזף עאון ואת הקמת הממשלה כהזדמנות לשינוי. עם זאת, מבנה הכוח במדינה נשאר שברירי, ויכולת היישום של החלטות ממשלתיות נחשבת מוגבלת. במילים אחרות, קיים שותף לשיח מדיני, אך לא בהכרח ריבון אפקטיבי שמסוגל לכפות שינוי בשטח.

המערכת הלבנונית עדיין מושפעת מחיזבאללה, וקיים חשש לחוסר יציבות פנימי ואף לאלימות פוליטית אם ייעשה ניסיון לפרק את כוחו. מכאן שהתרחיש הסביר יותר בטווח הקרוב הוא שיפור של הסטטוס קוו, עם הפסקת אש יציבה יותר ומנגנוני פיקוח, ולא הסכם שלום מלא. גם הלחץ של U.S. לסיים את הלחימה ולמנוע מלחמה ממושכת בלבנון אינו מבטיח פריצת דרך כאשר הירי נמשך.

מבחינת השפעה אזורית, תוצאה חלקית כמו הסדר ביטחוני זמני עשויה להפחית סיכון להסלמה בגבול הצפון ולהקטין עלויות ביטחוניות לשני הצדדים. מנגד, כל עוד שאלת חיזבאללה אינה נפתרת, השוק האזורי והמערכת המדינית נשארים תחת סיכון מתמשך של חידוש עימות. לכן, גם מגעים היסטוריים יחסית אינם משנים בשלב זה את הערכת הסיכון הבסיסית.

הערכת מומחים לגבי סיכויי ההסדר

פרופ' אייל זיסר, מומחה לסוריה ולבנון, אומר כי היעד הלבנוני המרכזי הוא הפסקת אש והפסקת הלחימה, אך לא ברור אם לבנון יכולה להתקדם מעבר לכך לפירוק חיזבאללה מנשקו ולמו"מ על שלום. לדבריו, חיזבאללה מייצג את הקהילה הגדולה במדינה ומחזיק כוח צבאי משמעותי, ולכן קשה לראות פתרון מלא. הערכה זו מחזקת את התפיסה שלפיה הערוץ הנוכחי מיועד בעיקר לניהול סיכונים ולא להסדר קבע.

אורנה מזרחי, לשעבר סגנית ראש המטה לביטחון לאומי וראש תוכנית לבנון במכון למחקרי ביטחון לאומי, מציגה תמונה זהירה יותר. היא אומרת כי ממשלת לבנון חלשה, אך קיימות הזדמנויות משום שחיזבאללה נחלש, חמאס נתון ללחץ, סוריה נשלטת בידי משטר עוין לחיזבאללה ואיראן מצויה במצב מורכב. לשיטתה, שינוי ביחסים בין ישראל ללבנון אפשרי בעתיד אם יחוזקו הממשלה והצבא הלבנוני ויגדל המעורבות הבינלאומית.

מנגד, אל"ם במיל' ד"ר ז'אק נריה מציג קו פסימי יותר וסבור כי גם אם יושג סידור כלשהו, קשה להפוך אותו להסדר יציב ועמיד. הפער בין הגישות ממחיש כי הדיון הנוכחי אינו רק על נוסחת הפסקת אש, אלא על מבנה הכוח העתידי בלבנון. לכן, הסבירות לשינוי הדרגתי קיימת, אך הדרך להסכם רחב נשארת ארוכה.

בעבר דיווחנו על פתיחת השיחות הישירות והפומביות בין ישראל ללבנון, לראשונה זה יותר מ-40 שנה, כחלק מתיווך אמריקאי לבחינת אפשרות להסכם עתידי. בכתבה הודגש כי לצד הערוץ המדיני הלחימה בדרום לבנון נמשכת וחיזבאללה ממשיך בירי, מה שמציב סימני שאלה לגבי היכולת של ממשלת לבנון לאכוף כל הסדר והאם המגעים יבשילו להסכם בר-קיימא.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.