ישראל מציגה את הישגי המערכה מול איראן ולבנון על רקע שיחות הפסקת האש

ישראל מציגה את הישגי המערכה מול איראן ולבנון על רקע שיחות הפסקת האש
הישגים ישראליים בהפסקת אש

לאחר כניסת הפסקת האש לתוקף בחצות יום שישי, צה"ל אומר כי שני מוקדי הלחימה המרכזיים נסגרים, אף שההסדרים עדיין שבריריים מאוד. במערכת הביטחון מציגים כעת את נקודת הפתיחה של ישראל לקראת המגעים המתנהלים בין U.S. לאיראן ובין ישראל ללבנון.

היילייטס

  • ישראל גרמה לנזק כלכלי של כ-250 מיליארד דולר לאיראן והגבילה את יכולות ייצור הטילים והפליטה המועשרת שלה, מה שמחליש את עמדת איראן בשיחות עם ארה"ב.
  • צה"ל דורש המשך פירוז המרחב בין הגבול לנהר הליטני בדרום לבנון ומתעקש להישאר בקו הצהוב במסגרת שיחות הפסקת האש.
  • במהלך הלחימה נורו מלבנון לישראל 2,500 רקטות, 5,500 רקטות ו-140 טילי נ"ט לעבר כוחות מתמרנים, ונהרגו בין 200 ל-260 פעילי חיזבאללה.

עמדת הפתיחה לשיחות עם איראן

כפי שדווח ב-Ynetnews, גורם ביטחוני בכיר אומר כי איראן מגיעה למשא ומתן הנוכחי עם האמריקאים כשהיא מוחלשת מאוד, לאחר שלדבריו ישראל פגעה ביכולותיה הצבאיות, בשרשרת ייצור הטילים ובמקורות הכנסה מרכזיים. לדבריו, היעדים שהוגדרו לצה"ל בתחילת המבצע הושלמו, וכעת המוקד עובר לשאלה כיצד יתפתחו השיחות ומה יעלה בגורל החומר המועשר ותהליך ההעשרה עצמו.

הגורם מוסיף כי הפלת המשטר בטהרן לא הייתה אחת ממטרות המלחמה, וכי שינוי כזה תלוי באיראנים עצמם. עם זאת, הוא טוען שהמערכה ערערה את יסודות המשטר וכי ההישגים הצבאיים כבר משתקפים בעמדת איראן במגעים המדיניים.

בצבא מעריכים כי הנזק הכלכלי שנגרם לאיראן עומד על כ-250 מיליארד דולר, וכי הסכום עוד עשוי לעלות. לפי אותה הערכה, התקיפות הכלכליות נועדו לאלץ את טהרן להכריע בין המשך ההתעצמות הצבאית לבין שיקום החיים האזרחיים.

במערכת הביטחון אומרים כי ההחלטה לצאת למערכה התקבלה לאחר שהוסקה מסקנה שקצב ההתאוששות וההתקדמות של איראן, הן בפרויקט הגרעין והן בייצור הטילים, מהיר מאוד. לדבריהם, ערב מבצע "עם כלביא" היו הערכות שהמשטר מתקדם לעבר קצב ייצור של אלפי טילים, בעוד ישראל קבעה רף מדויק שנחשב קו אדום מבחינתה.

עוד נמסר כי התכנון המקורי למערכה נועד לחודש יוני, אך גל מחאות באיראן האיץ את ההיערכות. לפי הגורם, שיתוף הפעולה עם U.S. התקדם עד לרמה שבה הרמטכ"ל אייל זמיר קיים דיון משותף עם מפקד CENTCOM, בראד קופר, ובו נבחנו תרחישי לחימה, חלוקת מטרות ואזורי תקיפה.

היערכות בלבנון והשלכות אזוריות

במקביל, צה"ל ממשיך לפעול בדרום לבנון במהלך הפסקת האש ומציג את קווי ההגנה ואת דרישותיו בשיחות. הצבא מחלק את המרחב לשלושה קווים, קו אדום לאורך הכפרים הסמוכים לגבול, קו צהוב המוגדר כקו הנ"ט, וקו נהר הליטני, ובחלק מהאזורים הכוחות נמצאים במרחק של כ-10 קילומטרים מהגבול.

לדברי הצבא, האיום של פשיטה חוצת גבול הוסר וחיזבאללה נמצא במצבו החלש ביותר זה שנים. במסגרת המגעים, ישראל מתכוונת להתעקש על פירוז המרחב שבין הגבול לליטני, על מנגנון פיקוח ובקרה, ועל הישארות בקו הצהוב במקום נסיגה לאחור.

במערכת הביטחון אומרים כי כדי להסיר לחלוטין את איום האש תלולת המסלול נדרש תמרון גם מעבר לליטני, אך כעת השיחות פותחות פוטנציאל לשקט ארוך טווח. עוד נטען כי הפעולה בבינת ג'בייל לא נבעה מערך סמלי בלבד, אלא משום שמדובר במוקד כוח מרכזי של חיזבאללה בדרום לבנון ובמרחב שממנו הופעל לחץ משמעותי על הכוחות.

לפי הנתונים שהציג הצבא, במהלך ימי הלחימה מול חיזבאללה חצו מלבנון לישראל 2,500 רקטות, לעבר כוחות מתמרנים נורו 5,500 רקטות ו-140 טילי נ"ט, והערכת הנזק שנגרם לארגון במבצע "עלטת נצח" עדיין נמשכת. האומדן הנוכחי הוא כי בין 200 ל-260 פעילים נהרגו.

הצבא מתייחס גם לסוגיית הטילים שנשאו ראשי קרב מצרריים, ואומר כי מתוך 90 פגיעות טילים במבצע "עם כלביא", 64 היו מטילים כאלה, שמערכות ההגנה האווירית לא יירטו. לפי גורמי ביטחון, מפותחים גם פתרונות ייעודיים לאיום הזה, לצד שקלול של יכולות יירוט והעלות הכלכלית של החימושים.

בעבר דיווחנו על המגעים בין ישראל ללבנון לקידום מתווה להפסקת אש או הפוגה זמנית בתיווך אמריקאי, שנועד לייצר הסדרי ביטחון לאורך הגבול. באותו דיווח ציינו כי לצד התקדמות טכנית סביב נקודות מחלוקת ודיונים על אזורים מפורזים בדרום לבנון, המכשול המרכזי נותר יכולת האכיפה בפועל וההתמודדות עם כוחו של חיזבאללה בזמן שהלחימה נמשכת.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.