התגמול ההוני שנצבר בידי עובדי הייטק ישראלים הופך לגורם בעל השפעה רחבה יותר מהענף עצמו, על רקע משקל גבוה של ההייטק בתעסוקה, ביצוא ובגביית המסים. לפי הערכות המובאות בכתבה, שווי האופציות והמניות החסומות שבידי עובדים ישראלים בסוף 2025 מתקרב ל-150 מיליארד שקל, סכום שעשוי להשפיע על הצריכה הפרטית, שער החליפין וההשקעות.
היילייטס
- הייטק מהווה 11% מהשכירים, אחראי לכ-18% מהתמ"ג, 60% מהיצוא, ושליש מצמיחת התוצר מאז 2017, עם 24% מהמס הישיר.
- ב-2025 ירד מספר עובדי ההייטק בישראל מ-417 אלף ל-409 אלף, והחזקות אופציות ומניות מגיעות לכ-150 מיליארד שקל.
- מימוש אופציות בהייטק מגביר צריכה פרטית ומשקיע בשוק ההון והנדל"ן, אך השפעתו האינפלציונית ושער החליפין נותרת שולית.
היקף התגמול והערוצים הכלכליים
כפי שדווח בגלובס, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו בסוף 2025 מראים כי ההייטק מהווה 11% מהשכירים במשק, לעומת 9% לפני כעשור, וכי פער השכר בין הענף ליתר המשק הוא מהגבוהים במדינות ה-OECD. לפי אותם נתונים, המגזר אחראי לכ-18% מהתמ"ג, לכ-60% מהיצוא ולכשליש מצמיחת התוצר בישראל מאז 2017, בעוד תשלומי מס ההכנסה שלו מהווים כ-24% מכלל המס הישיר.לצד תרומת הענף, פרסום של אתוסיה מצביע על ירידה במספר עובדי ההייטק בישראל בשנת 2025, מכ-417 אלף בסוף 2024 לכ-409 אלף בסוף 2025. בטקסט נקשרת הירידה למשבר בענף בשנים 2022-2023, לאחר עליית הריבית, גלי פיטורים והאטה בגיוסים, וכן לאפשרות שכלי בינה מלאכותית מצמצמים צורך בכוח אדם.
לפי נתונים של מודי שפריר, אסטרטג ראשי לשווקים פיננסיים בבנק הפועלים, עובדים ישראלים החזיקו בסוף 2025 אופציות "בתוך הכסף" ומניות חסומות בשווי שמתקרב ל-150 מיליארד שקל. שפריר אומר כי מימושים כאלה מגדילים את אפקט העושר, תומכים בצריכה פרטית, עשויים להזרים כסף גם לשוק המניות המקומי, ומגדילים את הכנסות המדינה ממסים בעת המימוש.
לדבריו, להמרת תמורות מימוש מדולר לשקל יש גם תרומה ללחצי התחזקות בשקל, משום שרבים מהעובדים חיים בישראל ומבקשים להחזיק חלק מהכסף במטבע מקומי. עם זאת, שפריר מציין כי התחזקות השקל עצמה מכבידה על השווי השקלי של האופציות, ולכן חלק מהמממשים עשויים לבחור בנכסים דולריים, ובהם מניות ב-U.S..
השפעה על אי-שוויון, נדל"ן ואינפלציה
מעבר להשפעה על שוק ההון והמטבע, בכתבה עולה כי התגמול ההוני בהייטק מעמיק פערים בין עובדי הענף לשאר השכירים במשק. גורם הבקיא בתגמול עובדים אומר כי העושר הגדול בענף נובע מהאקוויטי ולא רק מהשכר, וכי הזרמת הכסף כבר השפיעה בעבר גם על שוק הנדל"ן.שפריר מעריך כי לאופציות יש תמיכה מסוימת בנדל"ן המקומי, אך מציין שהשפעה זו הייתה בולטת יותר בשנים 2021-2022, בעיקר בתל אביב, בעוד שכיום השוק מושפע יותר מגורמים אחרים וקיים עודף היצע, בעיקר במרכז. לגבי האינפלציה, הוא סבור שהשפעת הגידול בצריכה היא אינפלציונית, אך קיים גם אפקט מנוגד דרך שער החליפין, כך שבסיכום ההשפעה החיובית על האינפלציה אינה מאוד מהותית.
אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי במיטב, אומר כי השאלה המרכזית היא כמה מתוך האופציות שנמצאות כיום "בתוך הכסף" אכן ימומשו בפועל. לדבריו, תיק הנכסים של הציבור עומד על כ-7 טריליון שקל, ולאחר צמיחה של כ-1 טריליון שקל בשנת 2025, גם סכום של יותר מ-100 מיליארד שקל הוא משמעותי, אך עדיין מהווה חלק קטן יחסית מהיקף הנכסים הכולל.
זבז'ינסקי מעריך כי מאחר שמדובר באוכלוסייה מבוססת יחסית, הנטייה השולית שלה לצריכה נמוכה יותר, ולכן רוב הסכומים שימומשו יופנו לחיסכון ולהשקעות ולא לצריכה שוטפת. להערכתו, ההשפעה תורגש יותר ברכישת נדל"ן ובמוצרים בני קיימא כמו כלי רכב, בעוד שההשפעה על האינפלציה הכללית ועל שער החליפין קיימת אך נותרת שולית יחסית, ואינה משנה לבדה את התמונה המאקרו-כלכלית.
בכתבה קודמת שלנו על הירידה החדה בדולר מול השקל הסברנו כיצד התחזקות השקל עלולה לשחוק את התשואה השקילית של חשיפה לנכסים דולריים לא מגודרים, גם כששווקי חו"ל מציגים ביצועים טובים. ציינו שהחזקה ממושכת במזומן בדולרים לרוב אינה פתרון יעיל, ולכן עדיף לשקול חשיפה דרך נכסים מניבים או מהלכי גידור תוך שמירה על פיזור והימנעות מהטיות קיצוניות.
חדשות EUR/GBP האחרונות
- Forex
- Crypto