נוחי דנקנר ניצב בפני הליך פשיטת רגל והחמרת מגבלות פיננסיות בישראל

נוחי דנקנר ניצב בפני הליך פשיטת רגל והחמרת מגבלות פיננסיות בישראל
דנקנר בפני פשיטת רגל

לאחר שנים של ניסיונות לדחות את פירעון חובותיו לבנקים, האפשרות להכריז על נוחי דנקנר כפושט רגל הופכת השבוע למוחשית יותר. אם בית המשפט יקבל את בקשת הבנקים, ההליך צפוי להגביל את ניהול חשבון הבנק שלו, את השימוש בכרטיס אשראי ואת יכולתו לצאת מהארץ ללא אישור.

היילייטס

  • בנקים לאומי, הפועלים, מזרחי ודיסקונט פועלים להכרזה על דנקנר כפושט רגל לאחר כישלונו בתשלום נוסף של 5 מיליון שקל וחוב כולל של כ-500 מיליון שקל.
  • דנקנר פרע 110 מיליון שקל מתוך 180 מיליון שקל שהתחייב להחזיר עד מרץ 2024, אך הבנקים מטילים ספק ביכולתו להחזיר למעלה מ-300 מיליון שקל ממקורות עתידיים.
  • מרבית החזרי החוב בוצעו מעיזבון אביו ז"ל בשווי מוערך של 90–150 מיליון שקל, והבנקים אינם רואים יתרון להמשך ההסדר מחוץ לבית המשפט.

בקשת הבנקים והשלכות ההליך

כפי שדווח בגלובס, הבנקים לאומי, הפועלים, מזרחי ודיסקונט מגישים השבוע בקשה לבית המשפט להכריז על דנקנר כפושט רגל, לאחר כעשור של דחיות חוזרות בתשלומים שנקבעו בהסדר החוב מ-2016. המהלך מגיע לאחר שדנקנר לא עמד באחרונה בתשלום נוסף של 5 מיליון שקל, על רקע חוב מצטבר לבנקים בהיקף של כ-500 מיליון שקל.

לפי הכתבה, דנקנר פרע עד כה 110 מיליון שקל מתוך 180 מיליון שקל שאותם התחייב להשיב במקור עד מרץ 2024, כאשר 20 מיליון שקל מתוך הסכום הם ריביות. יותר מ-300 מיליון שקל נוספים אמורים היו להיות מוחזרים מתוך הכנסות עתידיות, אך במערכת הבנקאית מטילים ספק ביכולת לייצר את המקורות הללו.

אם השופטת נורית טביב מזרחי תכניס את דנקנר למסלול של פשיטת רגל, הוא צפוי לעמוד תחת פיקוח צמוד של בית המשפט ושל נאמן. ההגבלות כוללות איסור להשתמש בכרטיס אשראי ללא אישור, פעילות מצומצמת בחשבון הבנק, איסור להקים או להחזיק עניין בתאגיד ללא אישור, איסור יציאה מהארץ ללא אישור בית המשפט וחובת דיווח תקופתית על הוצאות, נכסים והתחייבויות.

עו"ד עידן אדלר רייס, שותפה במחלקת חדלות פירעון במשרד פירט וילנסקי מזרחי כנעני, מתארת את ההליך כהליך דרקוני שבמסגרתו החייב נדרש לחשוף את מלוא נכסיו והתחייבויותיו. לדבריה, אם מתגלה הסתרה של מידע או נכסים, במקרים קיצוניים ניתן אף להוציא צו מאסר.

הישענות על הירושה והמשמעות למשק

הבנקים מזהים כי חלק ניכר מהחזרי החוב שבוצעו עד כה מגיעים מעיזבון אביו של דנקנר, איש העסקים המנוח יצחק דנקנר, ולא ממקורות הכנסה שוטפים חדשים. מבחינתם, אם ממילא מקור ההחזר המרכזי הוא הירושה, אין יתרון מובהק להמשך הסדר החוב מחוץ לבית המשפט, משום שגם נאמן יוכל לפעול למימוש הכספים והנכסים.

בדיון שנערך לפני מספר חודשים העריך דנקנר כי חלקו בירושה מגיע ל-100 מיליון שקל, רובם בנדל"ן, וטען כי באמצעותם הוא מתכוון להחזיר לבנקים 90 מיליון שקל, הסכום שנותר להשלמת ההסדר המקורי. הנכס המרכזי בעיזבון הוא בית השנהב בירושלים, ששווי זכויותיו של דנקנר בו מוערך בידי הבנקים בטווח של 90 עד 150 מיליון שקל.

דוח עושר שהגיש דנקנר בשנה שעברה מצביע על 400 אלף שקל בחשבונות בנק, לצד החזקות בירושת אביו ובמניות בחושן, חברת הפודטק שהקים. עם זאת, דנקנר אומר כי משקיע שהיה אמור להיכנס לחברה נסוג, מה שפגע ביכולת שלו לייצר מקורות החזר נוספים.

המקרה של דנקנר מצטרף לשורה של תיקי חדלות פירעון בולטים במשק הישראלי, ובראשם זה של אליעזר פישמן, שהוכרז כפושט רגל ב-2017 בעקבות חוב של 3.85 מיליארד שקל. עו"ד יוסי בנקל, שכיהן כנאמן לנכסי פישמן, אומר כי מדובר בהליך שפוגע קשות באורח החיים, במיוחד אצל אנשי עסקים שחווים מעבר חד ממעמד של שליטה בנכסים למציאות של פיקוח ומימוש.

בכתבה קודמת שלנו עסקנו בקריסת הסדר החוב המעודכן של נוחי דנקנר מול קבוצת הבנקים, לאחר שלא עמד בתשלום שנדרש ממנו במסגרת ההסדר. ציינו אז שהכשל נבע בין היתר מהשקעה שלא הושלמה בחברת הפודטק חושן, ושהבנקים פנו לבית משפט השלום בתל אביב בבקשה להכריז עליו כפושט רגל, כשברקע החוב המקורי, היקף ההחזרים שבוצעו עד כה והישענות על נכסי הירושה.

חומר זה עשוי להכיל דעות של צדדים שלישיים, אף אחד מהנתונים והמידע בדף אינטרנט זה אינו מהווה ייעוץ השקעות בהתאם לכתב הוויתור שלנו. בעוד אנו מקפידים על יושרה מערכתית קפדנית, פוסט זה עשוי להכיל הפניות למוצרים מהשותפים שלנו.